יש ביטוי באידיש "א'קלוץ קאשע". זהו כינוי אידישאי עסיסי לקושיא מצוצה מהאצבע. בערך "חטא העגל" בויקיפדיה מופיעה קושאי שראויה בהחלט לכינוי הזה. "ביקורת המקרא מעלה תהייה, בשאלה מהיכן היו לבני לוי, נצר לעבדים, כלי נשק ומיומנות צבאית שאפשרה להם להרוג 3,000 גברים שסביר להניח שלא הניחו להרגם בלי התנגדות." אה, איזו קושיא עצומה. כמעט כמו קושיא של רבי עקיבא איגר. חבל שמבקרי המקרא אינם תלמידי ישיבה, הם לבטח היו מסעירים את כתלי בית המדרש בקושיותיהם העמוקות. מאיפה היו להם חרבות? באמת מאיפה? רק כמה פרקים לפני כן, אחרי קריעת ים סוף, כתוב "ל וַיּוֹשַׁע ה' בַּיּוֹם הַהוּא, אֶת-יִשְׂרָאֵל--מִיַּד מִצְרָיִם; וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת-מִצְרַיִם, מֵת עַל-שְׂפַת הַיָּם.". כלומר - אחרי קריעת ים סוף, גופותיהם של לוחמי הצבא המצרי לא נשארו בתוך הים, אלא נסחפו אל החוף. האם הצבא המצרי »להמשך

ציטוט מהערך "דעת תורה" בויקיפדיה - דעת תורה - מושג מרכזי בחברה החרדית וברמת נוקשות פחותה יותר אף בחברה החרדית-לאומית. על פי הרעיון הגלום במושג עדכני זה, המהווה הרחבה של עקרון אמונת חכמים, גדול בתורה רוכש לעצמו יכולת לפסוק לא רק בנושאים תורניים והלכתיים צרופים אלא גם בנושאי פוליטיקה, מדינה והלכות חיים בכלל. הסוגיות הדתיות שבהן עסק, על פי גישה זו, מזככות את מוחו ומכשירות אותו לפסוק בכלל תחומי החיים. ובהמשך הערך - החוקרים רואים בעלייתה של "דעת תורה" חלק מתהליך של ריאקצייה חרדית שהתרחשה אחרי תום מלחמת העולם השנייה ועם התבססותה של "חברת הלומדים" בארץ ישראל. התבססותו של המושג דעת תורה בחברות ליטאיות, החסרות את האדמו"רים החסידיים, הובילה להשערות הרואות את הרקע להתפתחות בשאיפות לקביעת היררכיה ברורה, ונתינת תחליפים לשלטון האזרחי ולאדמו"ר החסידי בחברות אלו. תופעה זו התבלטה בסוף המאה העשרים אז »להמשך

הערך "האזור הישיב" בויקיפדיה פותח במילים הבאות - "אזור ישיב (באנגלית: Habitable zone) הוא האזור בחלל שבו מתקיימים תנאים מתאימים לקיום חיים בדומה לתנאים המאפשרים חיים בכדור הארץ. אזור ישיב יכול להתקיים במערכת כוכבי לכת או בגלקסיה. כוכבי לכת וירחים באזורים אלו הם המועמדים המבטיחים ביותר להיות ישיבים וכשירים לקיים חיים חוץ ארציים הדומים לחיים בכדור הארץ. אזור ישיב נקרא לעתים "אזור זהבה" (על פי סיפור זהבה ושלושת הדובים "לא חם מדי ולא קר מדי") או "חגורה ירוקה". במערכת השמש האזור הישיב נחשב מתחום שבמרחק של 0.95 ועד ל-1.37 יחידות אסטרונומיות. גליזה 581 d, כוכב הלכת השלישי של הננס האדום גליזה 581 (במרחק של כ-20 שנות אור מכדור הארץ), הוא הדוגמה הטובה ביותר המוכרת כיום לכוכב לכת מחוץ למערכת השמש (אקסו פלנטה) אשר מסלולו סביב הכוכב שלו נמצא בתוך תחום ישיב מבחינה תאורטית." מה אתם מבינים »להמשך

בערך "בר כוכבא" בויקיפדיה מופיע ציטוט ארוך של מחקר "אקדמאי" משעשע, שמראה לנו איזה ערך עלינו לתת למחקרים אקדמאיים. זה כל כך מצחיק, מגוחך, עלוב, וילדותי, שאני חושב שכל מי שרואה כזה מחקר הזוי, היוקרה של המחקר המדעי חייב לרדת לרדת בעיניו. הנה הציטוט - לפי מאמרו של ישראל פרידמן בן שלום נראה שהוויכוחים האידאולוגים בין בית שמאי הקנאי לבית הלל המתון מתקופת בית שני, עדיין ריחפו בחברה היהודית בדרך שונה מהידוע מלפני חורבן בית המקדש. על פי מחקר זה, המאבק בין האידאולוגיה הקנאית של בית שמאי שקרא למרד ב``מלכות הרשעה`` בכל זמן נתון לבין האידאולוגיה המתונה של בית הלל שהעדיף לנסות להתמודד עם המצב הקיים, היה קיים גם אחרי חורבן המקדש ואחרי ששני הבתים הללו הפסיקו להתקיים כבתים מאורגנים. בית שמאי בשל כישלון המרד הגדול ובית הלל בשל העובדה שההנהגה היהודית עברה לידיו. אולם המחלוקת בין שתי האידאולוגיות לא פסקה עד למרד בר כוכבא, כאשר »להמשך

ציטוט מויקיפדיה, ערך "חרדים" - לא ניתן לתארך במדויק את תחילת הופעתה של השקפת העולם החרדית, ומאפייניה השמרניים הם תוצר של תהליך ארוך. עם זאת, אחד מציוני הדרך של השקפת עולם זו הוא בראשית המאה ה-18, אז פעל החתם סופר - מי שנחשב לדמות שמרנית ומגדולי המתנגדים לתנועת ההשכלה - שטבע את אחד ממטבעות הלשון המזוהים עם החברה החרדית: "חדש אסור מן התורה"; בדבריו אלה החת"ם סופר השתמש כפרפרזה בדין מדאורייתא העוסק באיסור אכילת תבואה חדשה לפני הנפת העומר, כדי להביע את עמדתו השוללת כל חידוש. כלומר - הרעיון של שלילת החדש והיצמדות לישן, הוא המצאה של החתם סופר. והנה, לפנינו קטע ידוע מאד מהספר "חובות הלבבות", אחד מספרי המוסר המקובלים והמרכזיים ביותר מדורי דורות, ספר שנלמד הרבה יותר מאשר ספרי הסיפורים על החתם סופר, ונכתב לפני קרוב לאלף שנה, על ידי רבי בחיי בן יוסף אבן פקודה - ונאמר, כי החכמה כשמנהיגים »להמשך

הערך "משיח" בויקיפדיה, מציג תפיסה "עמרצית" ונוצרית בעליל של המושג משיח. הערך נפתח במילים הבאות - אמונה מרכזית ביהדות היא שבאחרית הימים יופיע אדם כשליחו של אלוהים שיגאל את העם היהודי ואת העולם כולו ויהפוך את העולם לעולם טוב ומתוקן ויביא שלימות בתורה ומצוות. אדם זה מכונה לרוב משיח, או "משיח בן דוד". הרמב"ם מנה אמונה זו כיסוד ה-12 מבין שלושה עשר יסודות האמונה. היסוד הזה תומצת במשפט: "אני מאמין באמונה שלמה בביאת המשיח, ואף על פי שיתמהמה, עם כל זה אחכה לו בכל יום שיבוא". אז איפה הטעות? הטעות היא, שבערך הזה לא מוזכרת מילה אחת על המהות האמיתית של המשיח היהודי, בשונה מזה הנוצרי. המשיח היהודי, הוא קודם כל - מלך!!! גם אם יבוא אדם בעל יכולות פלאיות, גם אם הוא יהפנט שבעה מיליארד אנשים, וגם אם הוא יגרום להם לשמור שבע מצוות בני נח, לאכול סופגניות ולשיר התקווה, הוא לא יהיה משיח. המשיח צריך »להמשך

היום בצהריים, עלה בדעתי לכתוב מאמר על הנושא של "זכותנו על ארץ ישראל". הצעד הראשון כשאני ניגש להתעסק בנושא חדש, זה למצוא מה כתבו בנשא הזה אלו שהתעסקו אתו לפני. ברוב הנושאים אני לא האדם הראשון שמתחיל להתעסק בהם, ולכן אני מחפש תמיד את מה שכתבו אלו שדשו בזה לפני. היות ועל פי רוב כותבי הספרים והוגי הדעות הם גוים או יהודים שהתורה אינה נר לרגלם, אשר על כן כמעט תמיד יש לי השגות והערות, טענות ומענות. זו השיטה שממנה אני מצליח להנפיק מאמרים חדשים בכל פעם שאין לי משהו מיוחד לכתוב עליו. היות ורציתי לכתוב על הנושא של זכותנו על הארץ, נכנסתי לתומי לערכים "ציונות" ו"ארץ ישראל" בויקיפדיה. לא היה לי צל של ספק, שאמצא בערכים אלו חומר רב על הנושא המבוקש. הרח הנושא הזה הוא סלע קיומנו כאן, בארץ ישראל. זה הבסיס המרכזי להקמת הישוב היהודי ומדינת ישראל, בלב ליבה של אוכלוסיה ערבית מוסלמית. הנושא הזה היה אמור להטריד כל אדם חושב במדינת »להמשך

בערך "אמונה" בויקיפדיה מופיעים  הקטעים המחוצפים הבאים - "אמונה היא קביעת עמדה ביחס לנושא כלשהו באופן סובייקטיבי, ולא אך ורק על סמך עובדות אובייקטיביות. פרושן של עובדות אובייקטיביות הוא שהן מבוססות על חוויה ישירה של המציאות - דרך החושים והשפה או דרך תחושות (כאב, עצבות, אהבה וכו'). אמונה סובייקטיבית מערבת היסקים שאינם נגזרים ישירות מההתנסות, אלא מהשלכה של עולמו הפנימי (הגיון, רגש, אינטואיציה וכו') של האדם על המציאות. במובן הרחב ניתן להגדיר אמונה כוודאות לגבי דבר מה אשר ניתן להטיל בו ספק. "אמונה נחשבת לבסיסה של דת, שכן כל מטאפיזיקה (שעליה מתבססת כל דת) אינה נגזרת ישירות מההתנסויות החושית, הלשונית והתחושתית האנושיות". הקטע הזה הוא עוד שקר קטן במסכת השקרים של אתר הכפירה ויקיפדיה. הטענה כאילו הדת נשענת על אמונה ולא על הוכחות רציונליות היא טענה שקרית, זריית חול בעיני »להמשך

הקטע הבא מופיע בערך "צניעות ביהדות" בויקיפדיה. הגבר נתפש כבעל תאוות וכמי שקשה לו לעמוד ביצרו. בעקבות דימוי זה, האישה נדרשת לשמור על צניעותה כדי לעזור לגבר, שלא ייכשל מחמת תאוותו הבלתי נשלטת. ראו, למשל, פירוש המשניות לרמב"ם בנושא עזרת נשים במקדש "...כי העם היו מתקנים מקום לאנשים ומקום לנשים, ומקום הנשים למעלה ממקום האנשים, כדי שלא יסתכלו האנשים בנשים". גם ההנחיות למבנה עזרת הנשים בבתי הכנסת בנויים על הנחה זו, למנוע בעיקר הסתכלות של האנשים בנשים ולא להפך. אינני חולק על הנאמר בקטע זה. אמת ויציב, זוהי עמדת התורה. חז"ל מדגישים באינספור מקומות את העובדה שהיצר הרע הוא מאד מאד חזק, ובלי שהאדם ילחם בו ויגביל אותו אין לאדם שום סיכוי לנצח אותו. הדברים מודגשים במיוחד ביחס ליצרים מסוימים, ובמיוחד ביחס ליצר הרע מהסוג הידוע. אבל, אם אני מבין נכון, מי שכתב את הקטע המדובר בויקיפדיה, איננו מסכים בעצמו עם ההשקפה »להמשך

בערך "יהדות" בויקיפדיה, מופיעה שורה אחת על סיפור הבריאה בתורה. "על פי חלק מחכמי ופרשני היהדות, כגון הרמב"ם וכל חכמי הקבלה, סיפור הבריאה וגן העדן הנו משל אלגורי-סימבולי הנכלל בסוד "מעשה בראשית" ואין להבינו כפשוטו" הקטע הזה מייצג טעות מאוד נפוצה בהבנת העניין של סיפור הבריאה בתורה, בעיקר על ידי אנשים חסרי השכלה תורנית רצינית. אינני כועס על ויקיפדיה או על כותב השורות, בניגוד לנושאים אחרים שבהם כותבי הערכים בויקיפדיה מסלפים נתונים ורעיונות בכוונה תחילה, הרי שהטעות הזאת איננה נובעת מרשעות ואטימות אלא מחוסר ידיעה, אבל צריך לתקן את המעוות. הצגת הנושא של פרשת הבריאה כאילו הרעיון שסיפור הבריאה איננו כפשוטו ממש הוא בסך הכל המצאה או פרשנות צדדית של "חלק מפרשני היהדות", או אפילו "חכמי הקבלה", זו טעות חמורה מאד, שעלולה להשליך על כמה נושאים מאד חשובים ביסודות »להמשך

(בעקבות התגובות להודעת הפרישה החלטתי להמשיך לכתוב בכל זאת, במידה כזו או אחרת, ובהמשך אחליט איך בדיוק) בתקופה האחרונה מצאתי תירוץ מעניין לקושיא חזקה שליוותה אותי מזה זמן רב. חז"ל גילו לנו שרשעים אינם חוזרים בתשובה אפילו על פתחו של גהנום. אני מעולם לא הבנתי איך זה יתכן. עומד לו אדם בפני בית דין של מעלה, במו עיניו הוא רואה את האמת הברורה, איך יתכן שהוא לא חוזר בתשובה? את התירוץ המדהים קיבלתי כאשר פתחתי את הערך "חוויית סף המוות" בויקיפדיה. הייתי בטוח שאמצא שם זילזול גמור בכל הנושא של מוות קליני וחוויות חוץ גופיות. חשבתי שיכתבו שם, בשפה "מדעית" ומרשימה כדרכם, שהכל שטויות ואמונות טפילות. אך לא. עצם העובדה שאנשים רבים מדווחים על חוויות חוץ גופיות איננה שנויה במחלוקת. זוהי עובדה מדעית טהורה. בערך מצוטטים מספר מחקרים מדעיים שאישרו את התופעה למעלה מכל ספק. אז איך מתמודדים עם בעיה כל כך קשה? מה עושים עם »להמשך

בערך אתאיזם בויקיפדיה מופיעה רשימת טיעונים מרשימה למדי, שבהם נוהגים האתאיסטים לבסס את שיטתם. במאמר הבא נבחן את רשימת הטיעונים, ונעמוד על הטעויות הבסיסיות שעומדות מאחורי אותם טיעונים שגוים.   טיעון חוסר ההוכחה: מכיוון שהתאיסטים אינם יכולים להוכיח את קיומו של אלוהים, וכל טיעוניהם הם בגדר הנחות - הרי שישנה הצדקה לפקפק בקיומו. אין דבר בעולם שקיומו מוכח באותה רמת וודאות כמו הבורא. טיעון חוסר האמונה: הוא טיעון שטוען כי אם אלוהים קיים(והיה רוצה שהאנושות תידע על כך), הוא היה גורם למצב שבו כל האנשים ההגיונים יאמינו בו, אבל מכיוון שיש אנשים שאינם מאמינים בו ולא מעט אנשים הגיונים שלא מאמינים בו, או שהוא לא קיים או שהוא לא מתעניין בנעשה בעולמנו. טיעון זה מעמיד את המציאות הקיימת אל מול מצב שבו אלוהים כן היה קיים והיה מתעניין בנעשה בעולמנו. אלוקים אכן יצר מצב שבו כל האנשים ההגיוניים מאמינים בו, חוץ ממיעוט שולי של 2.3%. הטיעון »להמשך

היות וכתבו לי שבערך "התנגדויות לתורת האבולוציה" בויקיפדיה מובאים כל הטענות שלי עם תשובות "משכנעות", אני רוצה לעבור ביחד עם הגולשים היקרים על הערך המדובר, לסרוק אותו קטע קטע, ולחפש את אותם "תשובות משכנעות". לפני שנתחיל לראות מה כן כתוב בוויקיפדיה, עלינו להתבונן קודם כל מה לא כתוב שם. אתם יודעים מה עושה אריה שרוצה לטרוף זברה? הוא הולך לעדר של זברות ומחפש את הזברה הכי דפוקה וחלשה, ורק אחריה הוא מתחיל לרוץ. עם הזברות הצעירות והבריאות הוא לא מנסה להתחיל. זו בדיוק השיטה של ויקיפדיה. היות ואין להם דרך להתמודד עם הטענות האמיתיות של בריאתנים רציניים כמו הרב אביגדור מילר זצ"ל, הם פשוט מתעלמים מכל הטענות הללו, ומתמקדים בכל מיני טענות של אנשי שוליים כמו פלוני ואלמוני. בכל הערך הארוך על ההתנגדויות לתורת האבולוציה אין אפילו מילה אחת על הטיעון המרכזי נגד האבולוציה, הטיעון של מורכבות בסיסית. הטיעון »להמשך