אבולוציה שמיימית? איך נוצרים כוכבים?
חוקרי אבולוציה שמיימית טוענים שהכוכבים [בדומה לשמש שלנו] נוצרים מענני אבק וגזים ענקיים שזזים ועל ידי כוח משיכה ממורכזים ונדחסים, ועל ידי תגובות גרעיניות בליבה הופכים לכוכב מאיר. כדי שזה יתרחש כמויות אנרגיה גדולות, שדות אלקטרומגנטיים ומומנט זוויתי צריכים להעלם מכל ענן כזה [כדי שיוכל לקרוס ולהתכווץ לכוכב]. התופעה המתוארת תאורתית בלבד ועד היום לא תועדה בטלסקופים [בכל ה-100 שנה שאנחנו צופים בחלל]. ואפילו במעבדות, אסטרונומים ופיזיקאים לא הצליחו להראות בצורת ניסוי איך זה יכול להתרחש a.
אם כוכבים באמת מתפתחים כטענתם, קצב הופעת הכוכבים ביקום צריך להיות לפחות שווה לקצב מיתתם, רק בגלקסיית שביל החלב שלנו מת כוכב אחד כל שנה והופך לענן גז ואבק b. וכן כוכבים גדולים יותר שמתים יוצרים סופר-נובה שזה פיצוץ רחב מימדים שזוהר מאוד בשמים.
לעומת זאת, היווצרות כוכב חדש צריכה להראות בתור ניצנוץ חדש בתמונה של טלסקופ משנים קודמות . למשל בטלסקופ החלל האבל הקיים כמעט 25 שנה בחלל עוד לא מצאו ניצנוץ אחד כזה של כוכב חדש מסריקה של החלל הנראה. וכן כלים שמסוגלים לזהות את ענני הגז מתכווצים ויוצרים כוכב חדש עוד לא הצליחו להראות זאת c. ואפילו כוכבים שחלק מהאסטרונומים מאמינים שהם חדשים [כגון בני 1000 שנה], בעצם פולטים חומר. והעניין הוא שזה אמור להיות הדבר הפשוט ביותר לזיהוי [כוכב חדש בשמים]. ראינו מאות כוכבים מתים וסופר-נובות, אבל לא ראינו מעולם כוכב חדש נולד d.
הכוכבים הכי מאירים בגלקסייה שלנו, נקראים כוכבי O. הם "שורפים דלק" מאות אלפי פעמים מהר יותר מהשמש שלנו, לפי זה חייבים לומר שהם די חדשים בסולם אבולוציוני [כי אם לא, הם היו מתים כבר].
אם כוכבים אלה באמת התפתחו כטענתם, היה אפשר להבחין בקלות בסימנים סביבם כגון שדות אלקטרומגנטיים עצומים וקצב סיבוב מהיר מאוד [עקב קריסת ענני הגזים כאמור]. ועקב חוסר בסימנים האלו ניראה יותר לומר שהם לא התפתחו אלה "מוקמו" שם.
בנוסף, כוכבים מסוימים נמצאים באזורים שאסטרונומים מסכימים שלא יכלו להפתח בהם, והם בקרוב למרכז הגלקסייה שלנו שם נמצא חור שחור עצום שכוח הכבידה שלו כל כך חזק שאפילו האור עצמו לא מגיע משם, אותם כוכבים שנמצאים באזור הזה לא יכלו להפתח לטענתם כי אז כל ענני הגז שאמורים ליצור את הכוכב היו נמשכים לחור השחור ולעולם לא היו יוצרים את הכוכב. ואי אפשר לומר שהם נוצרו לפני החור שחור או שנסחפו לשם ממקום רחוק, כי הם נראים צעירים מדי e.
בנוסף כוכבים לא יכלו להתפתח בצבירי כוכבים צפופים, שבצבירים צפופים כאלו יש כ-10 אלף עד מיליון כוכבים באזור יחסית קטן של מרחב. נניח שבאמת הצבירים הצפופים האלה התפתחו, אז הכוכב הראשון שהתפתח שם נוצר בסופה של אבק וגז כאמור אזי כל ענן אחר שינסה להתקרב וליצור כוכב נוסף באזור הזה "יעוף" תחת הכוחות שמפעיל הכוכב הראשון [הכוכב הראשון פולט רוח רדיו אקטיבית]. במילים אחרות, אם הכוכבים התפתחו, צבירי הכוכבים הצפופים האלו לא אמורים להתקיים. ובכל זאת יש כ-200 צבירים צפופים כאלו רק בשביל החלב. כדי לדחוס כל כך הרבה כוכבים באותו אזור צריך שכולם יכנסו ביחד באותו זמן.f.
צביר כוכבים צפוף המכיל 10,000 עד 1,000,000 כוכבים באזור קטן מאוד
בעיה נוספת קיימת אצל כוכבים שהמסה שלהם גדולה פי 20 ויותר ממסת השמש שלנו, אחרי שכוכב גודל ל-20 מסות שמש הוא מכיל כל כך הרבה קרינה ולחץ שהוא פולט רוח רדיו אקטיבית כל כך חזקה, שכוח המשיכה שלו לא יצליח למשוך אליו מסה נוספת [כגון גזים ואבק] כדי לגדול יותר ממה שהוא. זאת אמרת הרוח הדוחה תהיה חזקה מכוח המשיכה. ואם כן איך אנחנו רואים הרבה כוכבים שגדולים פי 100 ממסת השמש שלנו. ויש חורים שחורים שגדולים פי מאות למיליוני פעמים מהשמש שלנו. הרי לפי התאוריה הזאת הם לא יכלו להתפתח.g
לסיכום, אין הוכחות שכוכבים באמת התפתחו או מתפתחים, יש אמנם הוכחות שכוכבים לא מתפתחים, ואין הסבר מדעי שניתן לוודאות בצורה ניסויית במעבדה עבור השאלה איך התפתחו הכוכבים. ואפילו נראה שהתאוריה סותרת את חוקי הפיזיקה.
ואמנם לפי התורה לא קשה כלל, כי כתוב בתורה:
יד וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים: טו וְהָיוּ לִמְאוֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ וַיְהִי כֵן: טז וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת הַגְּדֹלִים אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה וְאֵת הַכּוֹכָבִים: יז וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ: יח וְלִמְשֹׁל בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה וּלֲהַבְדִּיל בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב: יט וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם רְבִיעִי:
כאמור זה נעשה ביום הרביעי, ובריאת כל המאורות הייתה ביחד מן הסתם ונבראו גדולים וקטנים. ולא התפתחו ולא דבר אלא "ויתן אותם אלקים ברקיע השמים להאיר על הארץ" וזה עונה על כל השאלות לעיל. ולכן מבריאת המאורות אנחנו לא רואים שוב התפתחות כוכבים, כי אין כוכבים חדשים. וכן מתואר במס' ברכות (לב:) שהמזלות והכוכבים ביקום מחולקים לקבוצות.
והקב"ה ברא את כל היקום בשביל ישראל וכן לכבודו, כי "השמים מספרים כבוד אל ומעשה ידיו מגיד הרקיע וכו' בלי נשמע קולם". אבל ישראל גם הם מספרים כבוד אל כמה דאת אמר: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך", "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש". וכן הוא אומר "והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד". כי זה התפקיד של ישראל בעולם להפיץ את כבודו יתברך.