א'קלוץ קאשע
יש ביטוי באידיש "א'קלוץ קאשע". זהו כינוי אידישאי עסיסי לקושיא מצוצה מהאצבע.
בערך "חטא העגל" בויקיפדיה מופיעה קושאי שראויה בהחלט לכינוי הזה.
"ביקורת המקרא מעלה תהייה, בשאלה מהיכן היו לבני לוי, נצר לעבדים, כלי נשק ומיומנות צבאית שאפשרה להם להרוג 3,000 גברים שסביר להניח שלא הניחו להרגם בלי התנגדות."
אה, איזו קושיא עצומה. כמעט כמו קושיא של רבי עקיבא איגר. חבל שמבקרי המקרא אינם תלמידי ישיבה, הם לבטח היו מסעירים את כתלי בית המדרש בקושיותיהם העמוקות.
מאיפה היו להם חרבות?
באמת מאיפה?
רק כמה פרקים לפני כן, אחרי קריעת ים סוף, כתוב "ל וַיּוֹשַׁע ה' בַּיּוֹם הַהוּא, אֶת-יִשְׂרָאֵל--מִיַּד מִצְרָיִם; וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת-מִצְרַיִם, מֵת עַל-שְׂפַת הַיָּם.".
כלומר - אחרי קריעת ים סוף, גופותיהם של לוחמי הצבא המצרי לא נשארו בתוך הים, אלא נסחפו אל החוף. האם הצבא המצרי לא היה מצויד במיטב כלי הנשק של אותה תקופה? ודאי שכן. האם יעלה על הדעת שבני ישראל פספסו את ההזדמנות לשלול את השלל? ודאי שלא. אם כך, השאלה הייתה הפוכה, אם היה כתוב שלא היו להם חרבות, דווקא זו הייתה השאלה. כל זה כדי לענות על השאלה למי שרוצה את התשובה דווקא מתוך הפסוקים, אבל האמת היא שבחז"ל מדובר רבות על "ביזת הים" שבה שללו בני ישראל מן המצרים דברים רבים.
ומאיפה הייתה להם המיומנות הצבאית?
אוהו, זו כבר קושיא עצומה.
אולי צריך ליישב את הקושיא הנוראה, שאולי גם ההרוגים גם הם היו יהודים... ואם כך, הם היו עבדים בדיוק כמוהם...
תירוץ גאוני, לא כך?
חבל שאני לא פרופיסור לבקורת המקרא...