מרד בר כוכבא במחקר - טירוף אקדמאי בהתגלמותו
בערך "בר כוכבא" בויקיפדיה מופיע ציטוט ארוך של מחקר "אקדמאי" משעשע, שמראה לנו איזה ערך עלינו לתת למחקרים אקדמאיים. זה כל כך מצחיק, מגוחך, עלוב, וילדותי, שאני חושב שכל מי שרואה כזה מחקר הזוי, היוקרה של המחקר המדעי חייב לרדת לרדת בעיניו.
הנה הציטוט -
לפי מאמרו של ישראל פרידמן בן שלום נראה שהוויכוחים האידאולוגים בין בית שמאי הקנאי לבית הלל המתון מתקופת בית שני, עדיין ריחפו בחברה היהודית בדרך שונה מהידוע מלפני חורבן בית המקדש. על פי מחקר זה, המאבק בין האידאולוגיה הקנאית של בית שמאי שקרא למרד ב``מלכות הרשעה`` בכל זמן נתון לבין האידאולוגיה המתונה של בית הלל שהעדיף לנסות להתמודד עם המצב הקיים, היה קיים גם אחרי חורבן המקדש ואחרי ששני הבתים הללו הפסיקו להתקיים כבתים מאורגנים. בית שמאי בשל כישלון המרד הגדול ובית הלל בשל העובדה שההנהגה היהודית עברה לידיו. אולם המחלוקת בין שתי האידאולוגיות לא פסקה עד למרד בר כוכבא, כאשר המחלוקת ביניהם הייתה באשר לעיתוי המרד האקטיבי ברומא. חסידי בית שמאי לא התייאשו מהתוצאות הקשות של המרד הגדול או של פולמוס קיטוס ועדיין האמינו כי הדרך היחידה לקיים את מצוות היהדות הן באמצעות שלטון יהודי. חסידי בית הלל לעומת זאת קבעו כי טרם הגיעה השעה למרד ברומא ויש לחכות להזדמנות הנכונה לשם כך. עם זאת, היו אלה החכמים מבית הלל שקבעו את המושג "במהרה יבנה המקדש" – מושג שלמעשה אומץ על ידי ה"אקטיביסטים" מבית שמאי.
להבנת התסיסה המרדנית בארץ ישראל באה לידי ביטוי במקורות התלמודיים. בתלמוד הבבלי (בבלי, נידה סא ע``א) מסופר על גליליים שהואשמו ברצח ופנו לרבי טרפון, שמקום מושבו היה בלוד לשם מציאת מחסה. ניתן להניח כי אותם גליליים פנו לרבי טרפון, שהיה בעל אידאולוגיה שמותית, משום שהאמינו כי ייתן להם מחסה אולי בשל הדעות הפוליטיות הקנאיות שלו. כשהגיעו אליו, התברר כי השמועה אודותם הגיע לאוזניו – משמע שפועלם של אותם גליליים לא הייתה עבריינית נטו, אלא בעלת אופי פוליטי כלשהו.
במקור קדום יותר (איכה רבה, ג, ו), מסופר על בנו של רבי חנינא בן תרדיון שבגד בחבריו הליסטים והוצא להורג בשל כך. רבי חנניה בן תרדיון שמקום מושבו היה בסכנין והיה מ מה שמחזק את האידאולוגיה השמותית שלו, התכחש לבנו בשל מעשה זה. מקור קדום זה מעיד כי הייתה פעילות מרדנית באזור זה. מקור נוסף (תלמוד בבלי, עבודה זרה, כה ע``ב) מדבר על מפגש בין תלמידי רבי עקיבא לחבורת ליסטים (שודדים) – במפגש זה משבחים הליסטים את תלמידיו של רבי עקיבא, שאף הוא היה מ ומתומכיו העיקריים של מרד בר כוכבא.
החוקר המלומד, מפריח לאויר תיאוריה, בלי שום זנב של בסיס.
אין שום אזכור בשום מקום על קשר בין בית שמאי ובית הלל לנושאים פוליטיים.
אין בחז"ל שום קישור בין צורת פסיקה לאידיאולוגיה ימנית.
הנסיון להציג את הסיפור על שני אנשים שרצחו מישהו, שבכלל לא היה קשור למשהו פוליטי, זה ילדותיות אקדמאית מעוררת רחמים.
ולקינוח מגיע הקישור חסר ההגיון בין "ליסטים" לבין "מורדים". נו באמת, אז זאב רוזנשטיין יהפוך למתנחל במחקרים האקדמאיים של הדורות הבאים?
מעניין לראות איך פועל ה"שיטה המדעית". השיטה עובדת כך - החוקר הלך לישון, בשנתו הוא חלם חלום נאה, וכך נוצרה תיאוריה.
איזה יופי.