שישים וארבע שנים חלפו מאז הואיל בטובו ראש הממשלה הראשון לחוקק חוק אשר יסדיר באופן חוקי את פעילותה של השמש. היה זה מייסד המדינה שהבין במהרה כי חבל לו לעם היושב בציון לבזבז אנרגיה יקרה על המלחמה בשמש, ולכן החליט הוא באופן יוצא דופן בצעד דרמטי וממלכתי לחוקק חוק היסטורי אשר יאפשר לשר הביטחון לתת רשיון זמני לפעילותה החורגת של השמש במדינת ישראל, רשיון שיחודש מפעם בפעם. ממילא, אמר לעצמו בן גוריון, סופה של השמש קרב ובא. שמש עתיקה זו שייכת היא לעבר, לעולם העתיק. בודאי כוחה תש והיא תדעך ותיעלם לאט לאט. שישים וארבע שנים חלפו להם ביעף. ראש הממשלה הראשון שוכב בקברו, ועל מצבתו המוהדרת זורחת לה השמש בעוז. מצחקקת, מלגלגת, סונטת. נראה כאילו כלום לא אירע. השמש העתיקה ממשיכה לפכות את קרני הודה לכל עבר, באותה רעננות ועליצות צעירה שבה עשתה זאת על ראשיהם של השומרים, הבבלים, הפרסים, והפרעונים העתיקים. שישים וארבע שנים חלפו, והעם החליט לא עוד. »להמשך

הנה איתא בחז"ל, בתרגום על המגילה, דהמן מכר עצמו לעבד למרדכי. והנה יפלא, דהא קי"ל דעבד חייב במצוות כאשה, וא"כ, נמצא דהמן היה ישראל גמור לכל דבר. וזה קשה מאד, דקי"ל שהיה עמלק, וכן מרגלא בפומיה דכל בר בי רב. ולזכר זה קרינן פרשת מחיית עמלק בשבת קודם פורים. וצריך ביאור טובא. והנראה לבאר בזה, בעזהשי"ת, דהנה איתא התם, דאותו מעשה היה כשהיו שניהם שרי צבא של אחשורוש, והלכו למלחמה. נמצא אם כן, שאותו מעשה היה בצבא. וא"כ, הגע עצמך, איזה גיור עשה מרדכי להמן? ע"כ דזה היה אצל ה"רבנות הצבאית", וא"כ הוה ליה "גיור צבאי" ממש. והרי קיי"ל, דהאי גיור אין בו ממש כלל וכלל, וכן הכריעו כל רבותינו לדינא, וכן כתב ביחווה דעת, ובשו"ת יביע אומר, וכן הכריע לדינא ביתד נאמן, ועוד ספרים. תבנא לדינא, דלפי"ז שפיר הוה ליה זרע עמלק ממש, ימח שמו וזכרו, כן יאבדו כל אויבך »להמשך

אוקראינה, 1459. הכומר המקומי סיים את דרשתו וירד מן הבמה. הקהל פרץ בשאגות אימים, "מוות ליהודים", "נקמה", ועוד. השאגות הפראיות הרעידו את קירות הכנסיה, והתגלגלו במורד הגבעה אל עבר בתי היהודים. שערי חצר הכנסיה נפערו בחריקה יבבנית, והמון זועם וצבעוני נשפך החוצה, חמוש במקלות, אלות, בקבוקים, סכינים וחרבות. הזעם היה אדיר, איך יתכן שאותם יהודונים שאינם עובדים ואינם משלמים מיסים מעזים לאפות את מצותיהם בדמם הקדוש של ילדים נוצרים טהורי עינים? איך הם לא מתביישים, לקחת את סטיפן המסכן, בן יחיד לאמו האלמנה, לקשור את ידיו ורגליו, ולשחוט אותו בעינוים בביתו של הרב לקולות השירה העליזים של פרנסי הקהל, מדושני עונג למראה פירפוריו האחרונים של הילד המסכן. הרי ככה הכומר סיפר מפורש. לא סתם מפורש, מפורש מפורש, בצורה שאינה משתמעת לשני פנים. אז נכון שגופתו של הילד נמצאה מזמן מאחורי המחלבה של אמו, ונכון שהשכנים העידו שאימו של הילד היא »להמשך

מונדיאלוטו דה הוטו הם רבצו שם למרגלות העצים העבותים, על שכבה עבה של עלוות יער יבשה, כשהם מביטים בבעתה במראה הנורא. צמרמורת משתקת טיפסה אט אט על גיוום המותש. שבועות ארוכים של ציפיה מתוחה וחלומות מתוקים שהולכים ומתנפצים באכזריות אל סלעי המציאות העגומה מול עיניהם הכלות. להקת הקומרנים המקומית עמדה בפני התמוטטות. כבר שבועות ארוכים ששאגותיהם הפראיות של שבטי ההוטו וההוצ'י מדריכים את מנוחתם, וניחוח כבד של קטורת מכביד על נשימותיהם של דרי הג'ונגל, מנחתם של השבטים הפראיים איש לאלוהיו להצלחת המערכה. הבליל הסמיך של ענני הקטורת השונים ביחד עם שאגות האימים של כהני האלים התמזג עם קולות תופי הטום טום ויצרו יחדיו קרנבל אקזוטי במיוחד, כמיטב רזי הפולחן העתיק של השבטים המקומיים. כוהני שבט ההוצ'י עמדו בפני קריסה נפשית. לראשונה מזה שנים רבות עשו לוחמי שבט ההוטו את הבלתי אפשרי, כשהם עומדים להביס את לוחמי ההוצ'י בתבוסה משפילה במיוחד. »להמשך

אחד המיתוסים המרכזיים במיתולוגיה החילונית, אם לא המרכזי שבהם הוא הסיפור הידוע על מאבקיה של הכנסיה הקטולית בקופרניקוס וחבריו, שגילו את העובדה שהיקום אינו מסתובב סביב האפיפיור, אלא האפיפיור הוא זה שמסתובב סביב השמש, יחד עם שאר תושבי כוכבינו הקטן. דורות על גבי דורות חונכו על ידי המיתוס המפורסם. על פי המיתוס המקובל, הכנסיה אלצה את גלילאו גליליי לחזור בו מתמיכתו בקופרניקוס. כאשר ירד גלילאו מהקתדרה, רחשו שפתיו את משפט המחץ המפורסם "ואף על פי כן, נוע תנוע". בין אם קופרניקוס אמר את המיוחס לו ובין אם לאו, המשפט הזה הפף לנכס צאן ברזל של המיתיולוגיה החילונית. לכל מיתוס יש מסר מסוים שהוא בא להביע. למיתוס הזה יש מסר ברור מאד. סיפורו של קופרניקוס מציג את המדע והדת כאויבים זה לזה. מצד אחד עומדת הדת כגוף מיושן מסורבל שמתעלם מהתגליות החדשות בכח הזרוע, ומצד שני עומד לו המדען האמיץ, האיש הקטן והמסכן שנדרס מתחת גלגלי »להמשך

מעשה בתולעת קטנה, רכה ועדינה, שהצליחה לחדור לתוך הצנון. מהר מאד התרגלה התולעת למיקום החדש. הצנון היה טעים, הטמפרטורה הייתה אידיאלית, והתולעת החליטה שאין מקום יותר מוצלח תחת השמש להקים משפחה עניפה, כמו בבשר הצנון. החלה התולעת לעבוד במרץ, חפרה וחפרה, והחלה להביא לעולם סידרה ארוכה של צאצאים, אותם פיזרה בכל רחבי הצנון. לאט לאט החלה אוכלוסיית התולעים לפרוח, ולהפריח את השממה הצוננת ברשת עניפה של תאים ומחילות. ביום בהיר אחד הרגישה התולעת הזקינה שיומה הולך ומתקרב. חיש מהר עשתה לה השמועה כנפיים בכל מרחבי הצנון. סבתא חולה והיא מבקשת מכל הצאצאים לבא למיטת חוליה. נרגשים ומבוהלים התאספו כל מאות הנכדים ליד מיטת הסבתא, וזו פתחה את דבריה וכה אמרה. בני ונכדי היקרים. בערב זה אני רוצה למסור לכם את המידע החשוב ביותר שעליכם לדעת, למען עתידכם ולמען עתיד ילדכם. דעו לכם בני היקרים שהצנון שבו נולדתם וגדלתם איננו כל העולם. מחוץ לצנון הזה ישנו עולם שלם, »להמשך

 ויהי בימים ההם ויאמר האל אבולוציה אל דארוין הכהן הגדול מדוע לו הגישותה לי מיוזה? הטרם תדע כי מיוזה אנוכי רוצה, וכי בהם דבקה נפשי? ומה אעשה בכל החיידקים אשר אביאותה לי אם לא תביא לי מיוזות מהר ומתו כל החיידקים?  ויחר אף אבולוציה בדארוין , ויקרא אבולוציה בקול גדול תהי מיוזה!! ויהי מקול הרעש הגדול נבהלו מאד שקדי המרק הבראשיתי אשר בצלחת המרק הבראשיתי אשר על פני מזבח מקדש האל אבולוציה.וכול השקדי מרק והגזרים והתפוחי אדמה והלוקשים אשר במרק בוכים בקול גדול. ותאמר שקד אחת אל רעותה, הבה נתהפכה למיוזה מהר, אולי תצלח דרכנו ונכפרה את פני אדונינו ואל יחר אפו בנו. עוד הם מדברים ותתהפכנה אשה אל רעותה מקול הרעש הגדול, ויהיו למיוזה. וזה דבר המיוזה. שלבי המיוזה לפני תחילת המיוזה החומר התורשתי מוכפל, כאשר כל כרומוזום צמוד לעותק שלו, וכל אחד מהם קרוי "כרומטידה אחות" ולא נחשב כרומוזום עצמאי. למיוזה שני שלבים »להמשך

באחד מספרי האבולוציה שנפלו לידי(הספר מדע- 1000 דברים שכל אחד חייב לדעת), היה כתוב שבעלי החיים הראשונים שהופיעו היו מאד פשוטים. כל אחד מהם הכיל בסך הכל כמה אלפי ריבוזומים, ועוד כמה דברים, וזהו. ממש פשוט, לא כן? נשמע כמו מתכון פשוט לאפיה מהירה של עוגת טורט. קצת ביצים, קצת שמן, קמח, מערבבים, הופכים, תנור, קדימה בתיאבון. זה הלוקשים שספרי המדע הפופולארי מוכרים לכם.  אז בואו נראה מה זה ריבוזום, ואחר כך נחשוב מה המשמעות של משפט המחץ "כמה אלפי ריבוזומים בלבד". מבנה הריבוזום-מתוך ויקיפדיה. שילוב שתי התת-יחידות של הריבוזום קוטרם של הריבוזומים כ-20 ננומטר, והם מורכבים מ-65% RNA-ריבוזומלי (rRNA) ומ-35% חלבונים ריבוזומליים. הריבוזום מורכב משתי תת-יחידות (ראו תמונה), הקרויות לרוב "תת-היחידה הקטנה" ו"תת-היחידה הגדולה". כל יחידה מכילה רצועות ארוכות של rRNA. מחקרים שפגעו בחלקים החלבוניים של הריבוזום »להמשך