אחרי כל כך הרבה מאמרים בנושאי תורה ומדע, אחרי שהגענו למסקנה שכל התיאוריות הכפרניות למיניהם הם אמונות טפילות של אנשים חשוכים שאינם מונעים על ידי ההיגיון, נשאלת השאלה איך יתכן שדברי ההבל הללו הצליחו לשכנע המוני אנשים ברחבי העולם. אמנם הם רק אחוזים בודדים שרק הולכים ומתמעטים, אבל בכל זאת מדובר במיליוני אנשים. אחת הסיבות לכך, זו ההתמודדות השגויה של חלק מאנשי הדת בעולם, שאינם מתמודדים עם הנושא בצורה הנכונה, לדעתי. במאמר הבא אכתוב רשימת נקודות נפוצות שבהם נופלים אנשי דת ובריאתנים בבואם לעסוק בעיניינים אלו. א. דבר ראשון לא לפחד. ישנם אנשים רבים שמפחדים להיחשף לחומר אתיאיסטי-כפרני. זו טעות חמורה. רק מי שלא למד מעולם את שיטות הכפירה והכחש עלול לפחד מהם. ההיפך הוא הנכון. ככל שאדם לומד יותר על אבולוציה וביקורת המקרא, כך הוא נעשה מודע יותר ויותר לדברי השטות וההבל הרבים שעומדים בבסיסם של שיטות אלו. ב. להפסיק להתיפיף. אם היו באים »להמשך

הפרק הזה הוא רק סיכום כללי ביותר, של עיקרי הדברים שנאמרו בפרקים הקודמים. בפרק הזה אני רוצה לסכם באופן כללי את הראיות העיקריות למציאות הבורא. חלק מהראיות המוצגות להלן הם ראיות פילוסופיות עמוקות, שלא כל אחד יכול להבין, וחלקם דברים פשוטים וברורים. א. עצם מציאות החומר והאנרגיה מוכיחה על בורא. אם החומר והאנרגיה היו ממלאים את כל הקוסמוס, היה מקום לטעון שהם מחויבי המציאות. אבל היות ויש בקוסמוס חללים ריקים לרוב, אם כן החומר אינו מחויב המציאות. וכל דבר שאינו מחויב המציאות צריך סיבה בכדי להיות. במילים אחרות אפשר לומר שכמות החומר – אנרגיה מוכיחה את מציאות הבורא, כי לולי הבורא, או שהחומר היה ממלא את כל המציאות, או שהחלל היה נותר ריק. ב. ראשית המפץ מחייבת גורם חיצוני תבוני. חומר בלתי תבוני אינו לנוע ולא להיווצר יש מאין ללא שגורם חיצוני יניע אותו. רק גורם תבוני יכול לצאת בתנועה שאיננה נובעת תנועה קודמת. ג. מציאות התודעה מוכיחה על »להמשך

את השאלה הזו, אני שומע שוב ושוב. מאחורי השאלה הזו מסתתר חוסר הבנה בסיסי בדתות בפרט,  ובדתות המונותיאיסטיות בפרט. עצם המחשבה כאילו לכל דת בעולם  יש את האלוקים שלה, זו טעות חמורה. לאדם שאיננו בקיא בנושא מצטיירת התמונה כאילו כל הדתות בעולם נחלקות בשאלה מי ברא את העולם. היהודים מייחסים את זה לאלוקי ישראל, המוסלמים לאללה, היוונים לזאוס, וכן הלאה. ממילא כמובן שצפה ועולה השאלה, אתה מוכיח שמישהו ברא את העולם, אבל למה להניח שזה היה דווקא האלוקים שלך. התפיסה הזו איננה נכונה לחלוטין. הויכוח בין הדתות הוא הרבה יותר קטן ממה שאנשים חושבים, הן ביחס לדתות המונותיאיסטיות, והן ביחס לעודי עבודה זרה. הדבר הראשון שעלינו לדעת בנושא הזה הוא, שכל שלושת הדתות המונותיאיסטיות, היהדות, הנצרות והאיסלאם, מאמינים באותו אלוקים בדיוק. כל אחד קורא לו בשם אחר, אבל הבסיס הוא אותו דבר. הדתות הקרובות ביותר, הם היהדות והאיסלאם, הרבה יותר מאשר הנצרות. »להמשך

ה"וואשינגטון טיימס": רוחניות המדענים מפתיעה [תמצית] מאת ג'ניפר הארפר, 15 באוגוסט 2005 מדענים אמריקאיים הם במפתיע קבוצה רוחנית, בהתאם לסקר שבו 70% הסכימו ש"יש אמיתות בסיסיות" בדת, ו- 68% סיווגו עצמם כאנשים רוחניים. הסקר הקיף 1,646 מדענים מ- 21 אוניברסיטאות מחקר ברחבי ארה"ב, ומתוך כולם רק כשליש אמרו שאינם מאמינים באלוהים. התוצאות די משקפות סקר מלפני חודש, שבו 76% מתוך 2000 דוקטורים לפיסיקה ענו שהם מאמינים באלוהים. הסוציולוגית שהנחתה את הסקר אמרה שלעיתים קרובות המדע נתפס כלא עולה בקנה אחד עם דת ורוחניות, אך יש לשאול את המדענים עצמם על כך. הסקר כלל גם את יחסם של מדענים לכתבי הדת. למאמר השלם, נא לפנות למקור: http://www.washtimes.com/national/20050814-115521-9143r.htm  (פאלון גונג) עכשיו אני שואל שאלה פשוטה. האם יתכן מצב של מחלוקת בין המדע למדענים? האם תתכן אפשרות שהמדע יאמר דבר אחד »להמשך

אחת הטענות שאני מקבל כל הזמן היא, שכל תיאוריה  שאי אפשר להפריך אותה, היא איננה תיאוריה מדעית. זהו עיקרון ההפרכה, אותו טבע קרל פופר. על פי טענה זו, מציאות הבורא איננה מדעית, שהרי לא ניתן להוכיח שאין מציאות על טבעית. במאמר הזה אני רוצה לטפל בטיעון זה. ראשית כל, אני מבקש חגיגית מכל מי שסומך בעיניים עצומות על כל הגיג של פרופסור כזה או אחר, ולא מוכן להפעיל את הקופסה הקטנה שיש לו במוח, שיעשה לי טובה, ושלא יקרא את המאמר הבא. אין לי עסק עם שוטים. אחרי שנפטרנו מכל הנודניקים, בואו ונבדוק את הטיעון. לפי טיעון זה, דבר שאין אפשרות להפריכו, איננו נכון, גם אם יהיו לו מאות אלפי ראיות, מן הגורן ומן היקב. אפילו אם יודו כל חכמי תבל שהראיות לקיומה של אותה תופעה הם חזקות כצור חלמיש, שום דבר לא יעזור. שידברו לקירות. אין אפשרות להפריך? גמרנו! הטיעון של מבחן ההפרכה הוא טיעון מוזר ולא הגיוני. מה היינו עושים, אם ביום בהיר אחד אלוקים בכבודו »להמשך

    הנושא של תורה מול מדע הוא נושא ארוך ורחב שנחלק לתת תחומים רבים. ישנם מספר גישות דתיות איך להתיחס לאותם מקומות שבהם ישנה לכאורה סתירה בין התורה לבין המדע. לאחר תקופה ארוכה שבה למדתי את כל הנושאים האלו בצורה יסודית, גיבשתי לעצמי שיטה עצמאית בכל הענין. לדעתי, מכיוון שהנושא הזה נחלק לכמה תחומים מתחומים שונים, לכן אני חושב שזו טעות חמורה להתיחס לכל אותם תחומים כמקשה אחת. מה שמתאים לנושא אחד לא מתאים לנושא אחר. לפי האמת אין שום סתירה בין תורה למדע. המדע הוא הידע הכלל אנושי הרציונלי, ולכן כל דבר שקיומו מוכח באופן רציונלי הוא חלק מהמדע. ולכן, מכיוון שאפשר להוכיח באופן רציונלי את התורה, אם כן התורה כולה היא חלק מהמדע האנושי. לא יתכנו לעולם סתירות בין שני דברים אמיתיים. כל הסתירות נובעות מחוסר ידע שלנו. או מחוסר הבנת המדע, או מאי הבנת התורה. להלן פירוט הנושאים הנידונים, ודעתי הקטנה בכל אחד מהם. א. מציאות »להמשך