קצת על אבולוציה.

ינון פגל | Wednesday, June 26, 2013

"חשיבה לוגית תוביל אותך מנקודה A לנקודה B , אך הדמיון יוביל אתכם לכל מקום שרק תרצו" כך סובר איינשטיין, כל ביולוג או אדם בעל ידע בסיסי שקצת חקר מכיר כבר את ההבדל בין המיקרואבולוציה למאקרואבולוציה, [ובקצרה; מיקרו אבולוציה - תהליך התאמה לסביבה והשתנות בתוך תחומי המין עצמו, כמו למשל סוגי פרפרים (כמו העש) שנצפו משתנים בהתאם לסביבה, ויש מאקרו אבולוציה- פרי דמיונם של מדענים המחפשים בנואשות לדעת את מוצא החיים- מה הביא אותנו לעולם המגגון חיים הזה. הסובר שהשתנות על ידי מוטציה אקראית וברירה טבעית מחוץ לתחומי המין.] באם נשים ליבנו אל העניין נגלה, שאילו אנו צופים בטבע אנו מגלים שהאבולוציה סותרת את עצמה. הסתירה מפרקת לנו את בניין הקלפים שבנו לנו המדענים ומשאירה אותנו רק עם הקרקע האמתית שאותה אי אפשר להמיט.
'למה אני מתכוון ?!' אז ככה, עד עתה מה שנצפה בטבע הוא מה שהיה ידוע לכולנו, שהטבע יוצר שינויים, למשל כלשונו המדויק של הזוהר (פרשת ויקרא, במאמר שנקרא "ז רקיעים ו-ז' ארצות") "וכל אינון בריין משניין בחזווייהו משנויא דאוירא, כפום כל אתר ואתר, וקיימין בקיומייהו כשאר בני נשא". ובתרגום חופשי: "וכל היצורים החיים (חיות ובני אדם) המתגוררים בחלקים השונים של העולם - הם שונים במראה החיצוני שלהם, והשינוי הזה נובע משינוי הסביבה (האקלים) של כל מקום ומקום." השפע לא חסר והוא מצוי בתורה מקומות רבים[1], בהם מסופר על השתנות מין אחד לכמה סוגים וכוליה. כן, זה אחד מדרכי הטבע, ללא כל ספק.

אבל עכשיו אנו מגעים לנקודה חשובה; אנו מדברים על תקופת המאה ה-19, התקופה בה היתה מהפכה שהובילה את האשליה שאולי 'הבנו את החיים' וה"היווצרות הספוטנית" לניפוץ הבועה ע"י לואי פסטר. אז דארווין הביא איתו משהו חדש לגמרי, הוא היה הראשון שהציע את האפשרות שהחיים התפתחו מחומר אי אורגני[2] ומיד 'קפץ על העגלה' אולי זה יסביר את סוד החיים כיצד הגיע עולמנו לכזה מרחב מגוון של מינים.. לא רק הוא קפץ כולם קפצו, התלהבו וההתלהבות המדבקת הזאת, והתאוריה הארוכה הזו, השכיחה עניין אחד חשוב ויסודי:
האבולוציה של הדארווניזם יכולה לפעול רק אם חיים מסוג כלשהו כבר קיימים (ליתר דיוק, נחוצים לה לא החיים במלוא תפארתם, אלא מספיק שכפול, השתנות וברירה). אבל עם הידוע לנו היום, הדארווניזם אינו יכול להציע שום עזרה או פיתרון בהסבר הצעד הראשון החשוב מכל: מוצא החיים. וכאן יש לנו בעיה. איזה עיקרון אחר, או עקרונות אחרים יכולים להסביר כיצד החל הכל? מה שקורה פה בעצם מעניק לנו נקודה למחשבה: אולי באמת דארווין לא מצא את 'חוט השידרה' של החיים והוא עדין לא מצא את החוק שברא את המינים?, אלא רק כלל וחוק חשוב בחיים חלק מה החוליות שמרכיבות את הפיתרון אבל לא את הפיתרון עצמו.

וכאן אנו מגעים לנקודה עמוקה יותר: אילו זה לא הפיתרון, ואם לא, אז מה כן?! מה כן מצא דארווין? הפיתרון לזה נעוץ גם בשאלה 'מדוע האמינו לו?' התשובה היא מפני שבאותה תקופה [והאמת היא שעד היום] חיפשו משהוא שישביע את הרעב ובשביל זה היו מוכנים לאכול הכל, גם את האשליה הזאת.

אשליית המדענים היתה ועדיין קימת היא שהם חייבים להסביר את מוצא החיים ומוצא המינים באמצעות 'הוצאת אלוקים מהתמונה', והתשובה היחידה שיש להם לומר מבלי להניח שאכן ישנו " "א-ל הממלא את הפערים[3]" " הוא לומר שאכן מאקרואבולוציה קיימת. עד כמה מסוגלים ללכת רחוק עבור זה? הנה; הדבר הנכון הוא שבטבע ישנו מיקרו אבולוציה [השתנות בתוך תחומי המין עצמו], אך למדענים הבלון עדיין לא היה מנופח מספיק והם ניפחו אותו עד שהתפוצץ. הם סבורים שאילו ישנו מיקרו אבולוציה כנראה זה גם גלש למאקרו אבולוציה והשתנו המינים וכאן נשאלת במוחי השאלה, או יותר נכון זאת לא שאלה אלא פשוט פריכה של העניין מיסודו, כל תירוץ יהיה יפה אבל קלף האמת עדין ישאר בידי וכל בר שכל יבין שהצדק עימי:
בשנת 1953 אחרי גילוי ה DNA המושגים "מיקרו אבולוציה" ו "מאקרו אבולוציה" הוגדרו ע"י אנשי המדע. הם בעצם הבינו שיש הבדל.
הכרה באפשרות שישנו הבדל הביא אותי למסקנה עמוקה יותר, ההכרה במיקרו אבולוציה סותרת לאפשרות שיש מאקרו אבולוציה מפני שאם יש אפשרות למין להתשנות בתוך תחומי המין שלו מדוע שישתנה למין שונה לגמרי?!
זה כמו שאקח מקל גמיש והתקע אותו בכוח בקיר מה שיקרה הוא שפשוט המקל יתקפל. ואילו מקל לא גמיש- ישבר ויתפרק. כך גם באבולוציה קיר ההישרדות מונע מהחיה לשרוד אלא אם כן היא מתאימה את עצמה –כביכול-. אי לכך ובהתאם לזאת, המין משתנה בתוך עצמו ומתקפל, אך אינו חודר את הקיר אינו משתנה למשהו אחר מפני שיש לו את האפשרות להשתנות בתוך עצמו.
יותר מזה אילו הוא לא גמיש וכיביכול 'הברירה הטבעית' מושכת אותו להשתנות בל כורחו בצורה עיוורת למשהו חדש, מדוע הוא לא מתפרק? זאת אומרת, מדוע הוא מצליח להשתנות? הלא אותם 'יצורי מעבר' אינם אמורים לשרוד בטבע, כפי שהם לא שרדו עד היום, והלא אפילו דור אחד לא יכול לשרוד וגם הוא עומד במבחן האכזרי של הטבע ואיך שרד והספיק ליצור מין שורד?!

זה מזכיר לי את סירטוני טום וג'רי בהם טום- החתול, היה ממשיך ללכת באוויר למרות שאין מתחתיו קרקע והיה מצליח להגיע לצד השני (או לפעמים לא..). ומכאן לנמשל: כיצד אותם יצורי מעבר שרדו באוויר עד שהגיעו להיות 'ברי שרידה' ? התשובה היא כי זה דמיון ועל דמיון אין שאלות.


למרות ש.. מדענים לא נשארו סתומי פה ו"כדרכם בקודש" ה מ צ י א ו תאוריה מגוכחת ידועה והיא שמין יכול לעשות קפיצות משמעוייות כשהוא משתנה למין אחר, ראה ערך 'שווי משקל מקוטע', לזה אני קורא; 'יש לך תירוץ - אין לך אמת' מה שנקרא בפי חכמינו 'אמתלא' (אותיות אמת-לא). הלא כשאדם מציג טענה צריכה היא להיות חזקה מרעותה בכדי לשכנע מישהו אבל במקרה ההזוי הזה עדיף כבר להבין שכל מין נוצר בנפרד ועשה קפיצה מאין ליש! מאשר לטעון דברים כאלו הזויים! בכל פעם שהמדע נתקל בסתירה הוא פשוט מגמש את המציאות לפי הסתירה, למשל מה-עושים כשההוכחות לא מוחיכות כלום?! .. צר לי באמת לנפץ המון מאמץ של מדעענים תמימים שהאמינו בתורת דארווין אך האמת צריכה להישמע ותאוריית האבולוציה כיום היא לא פחות מאשר רכב שעבר ניגוחים ריצינים וכיום הוא נראה כמסטיק לעוס! 'מדוע אני משתמש בביטוי זה'? מסיבה פשוטה, תארו לכם שאתם בטוחים שבעבר היו דרקונים ואילו כשמוחכים לכם שלא הגיוני מבחינות טבעיות ורציונליות שיצור ירק אש; 'אוקי' –התפשרתם- 'נניח והיה לו ראות ממתכת מיוחדת שעמידה באש', אבל עדיין כיצד שאר הגוף העשוי בשר לא נשרף?? על כך עניתם 'שיש לבשר יכולת מיוחדת לשרוד בחום גבוהה' כאשר מוחיכים לכם שגם זה לא אפשרי, אתם מחליטים לקבור את הראש באדמה, כן, ממש עמוק עמוק באדמה, ושם אתם מוצאים עצמות מעוכות שאפשר לצייר איתם כל מה שרק עולה בראשכם עכשיו כשהממצאים ביד שלכם אתם כבר יכולים להתלהב לצייר את אותו דרקון ככל שעולה במוחכם אדום עם קרנים ורגלים קטנות גוף מפוצץ ציפורניים ופרווה כתומה עם עיגולים ירוקים. כך גם לנמשל: כל פעם שמוכיחים שתאורית האבולוציה שגויה מיסודה במקום להודות בטעות ממשיכים בטעותם. ובכל פעם שנוגסים לכם בתפוח ומורידים ממנו עוד שיכבה של שקר אתם ממשיכים להתפאר בתפוח הנגוס הזה בטענות לעוסות חסרות פשר וממצאים כל מיני דברים חדשים שלא שמענום מעולם..[5]
אומרים בשמו של איינשטין שאמר "אם העובדות לא מתאימות לתיאוריה, שנו את העובדות". משום מה המשפט הזה תפור למדענים על האף. מדען! אתה משנה את דעתך בגלל סתירה משמעותית מה שאומר שאולי עדיף לומר שהאחת מהאופציות בסתירה לא נכונה. למשל כאשר מאובן שמתוארך ימצא בסתירה לשכבות גאולוגיות אז הם יעדיפו לומר שנמרים טרפו אותם והשליכו את עצמותיהם במערות עמוקות וכך להסתדר עם עצמם [ראה בספר 'לוסי' עמוד 67 כולל איור נחמד[4]] , במקום להבין שהתארוך הוא פשוט לא דבר כל כך אמין, או שהם פשוט לא מצאו שום מאובן שמצודד את האבולוציה ההתפתחותית ושום בטיח. למעשה זוהי עיקר העניין ונקודה חשובה מאוד; מציאות יוצרת עובדות אך עובדות לא יוצרות מציאות, אם המצא בחפירות ארכאולוגיות מבנה הרוס זה לא אומר שהיו מפלצות אמייתניות לפני אלפיים שנה כי אייך הבית נהרס?! . כשאנו מוצאים מאובן ישנם שני אפשרויות או לשייך אותו לקבוצת קופיים רגילים, או לשייך אותו לאיזה צורת בניים חדשה אך ישנו מה שנקרא בפילוסופיה 'תערו של אוקאם' שאומר "אין להרבות בישויות יותר מכפי הצורך" .. לכן אין צורך להגיד שאכן מאובן זה הוא מאובן מעבר.

מה המקור לדמיון הזה במדע?
אני חושב שישנה אבולוציה התפתחחותית אחת שכן קיימת! - האבולוציה של השקר היא צאצא של אב קדמון ה'אמת' אלא שהיא מקבלת על מנת לשרוד הרבה מוטציות [שליליות!: כי אין דבר כזה מוטציה חיובית.] של הגזמות וניפוחים ולבסוף היא נוטשת את הגנים של אמת והופכת לשקר מוחלט, כך גם פה..

הכל מתחיל בהגזמה, ובצדק, בסה"כ אתם מנסים למצוא תשובה ואין לכם. וזה הפיתרון היחיד –לכאורה- אז כך אתם חושבים, אבל אל תיתנו לאמת להאבד לכם ואל תיתנו להתלהבות לטשטש אותכם ..
כשיש לכם בעיה תגידו, אל תפחדו, רק בגלל מימוניים ממשלתים או פחד מדתיים שיאמרו שאכן הצדק עימם, זו לא סיבה לשקר או להסוות ולהגיד שיש פיתרון למשל:
העקשנות לומר שיש מאובניי מעבר לרוב, למרות שהאמת היא שיש עוני מכפיר במואבני מעבר ..
וגם מה שנמצא הוא עגום.
או כמו למשל בנוגע למה שדיברנו: הניסיון המיואש של אנשים מסויימים במדע (התיאורטיקנים האתאיסטים) לגרור בכוח ממחנה המיקרו א' למחנה המקרו א' הוא מאוד מעורר רחמים, זה נבלט בעיקר בכך שהם מנסים לטשטש את הגבול העבה בין מיקרו א' למאקרו א', שוב ושוב הם מעלים טענות לעוסות (ונמאס) שברגע שאופן ההשתנות הוא מגיע לאופן שבו לא אפשרי להתרבות אחד אם השני אזי נמצא שהם מינים שונים.
אך אני חושב שדווקא כאן מגיעה ההוכחה הגדולה לדבריי: למרות כל השינויים שעברו עדיין נשארו במיניהם למשל:
1. העובדה שיותר ויותר מינים של חיידקים נעשים עמידים לאנטיביוטיקה מתקיימת אודות לתהליכים אבולוציוניים - מספיק שמוטציה קטנה אחת תגרום לפרט אחד להיות חזק יותר מהפרטים האחרים (במקרה זה העמידות לאנטיביוטיקה) ולאחר דורות רבים רוב הייצורים מהמין הם צאצאיו של אותו הפרט. אך עדיין נשארים הם חידקים ולא משתנים או מתקדמים לדבר שונה ולו במעט.
2. באזורים תעשייתיים הפכו רוב העשים (עש לילה) מלבנים לשחורים. ולא מדובר בפרט אחד ששינה את צבעו אלא בדור אחר של עשים. למה? מכיוון שעל רקע הפיח היה קל לזהות את העשים הלבנים, הם נאכלו ע"י ציפורים וכו'. מספיק היה שאחד נולד שחור במקרה, והוא לא נפגע כמו אחיו הלבנים. עם הדורות גדל מספרם של העשים השחורים יחסית ללבנים עד שהללו נעלמו לגמרי. אך משום מה לא השתנו העשים ע"י יצורי מעבר למין אחר למשל אילו באמת הכח הכל יכול של הברירה הטבעית היה בפעולה היה יוצר סוג חדש עם רגלים חזקות שיכול לחפור בתוך העץ וכך להתחבאות בתוך העצים משום מה אני בטוח שלטבע היה הרבה אפשרויות ובכל זאת בחר העש להתפתח אך להיישאר עש! העובדה היא פשוטה; למרות שהם לא יכולים להתרבות הם עדין לא הפכו למינים שונים.

פעם שמעתי תשובה שכזו:
"התשובה שלי לטיעון זה היא מאוד פשוטה: ההפרדה בין מיקרו למאקרו אבולוציה היא שגוייה מהיסוד. ממש כפי שלא מפרידים בין כוחות כבידה של שני גרגרי חול בריק מול כוחות כבידה של שתי גלקסיות בחלל (להלן מיקרו ומאקרו כבידה), זה לא נכון להפריד בין שינויים קטנים להצטברותם לשינויים גדולים על פני פרק זמן ארוך."
אז דבר ראשון- פשוט הוכחת את דבריי אתם פשוט אוהבים להגזים.
דבר שני- זה יותר מנכון להפריד, מפני שזה לא אנחנו הפרדנו זה פשוט מציאות בשטח שהדברים מופרדים ושונים.
אחרי הכל שתי גלקסיות בחלל הם במסה 'קצת' שונה משתי גרגירי חול. (תקן אותי אם אני טועה.)
דבר שלישי- באבולוציה, המיקראו מוכח- המאקו לא! במסה מוכחים שניהם ושניהם אותו סוג דבר, אך גם אתה מסכים איתי שבמסה גבוהה מידי מיד הכל יקרוס אל תוך עצמו ויווצר חור שחור. בקיצור 'יש גבול- לכל תעלול'

"לפעמים אני תוהה אם העולם מנוהל על ידי אנשים חכמים שעובדים עלינו, או על ידי מטומטמים שבאמת מתכוונים לכך."



ינון פלג

--------
[1].מקורות בתורה בהם כתוב על מיקרו אבולוציה -http://www.hydepark.co.il/topic.asp?topic_id=2656991&forum_id=4142
ישנה מצווה מפורשת בתורה המדברת על מאקרו אבולוציה ושמה 'כילאים' בה התורה אוסרת על זיווג שני מינים על מנת ליצור זן [באותו מין – למשל- בכלבים; ניתן ליצור זנים חדשים של בעלי-חיים. כלב הפודל והבולדוג הן דוגמאות יפות לכך. בכל כלב קיים מאגר גנים המאפשר יצירת זנים מגוונים של כלבים. ברירה של גנים אלו, מתוך מאגר הגנים הקיים בכלב, מאפשר הכלאות של כלבים נמוכים או גבוהים יותר, כהים או בהירים, וכן הלאה.
באמצעות ברירה מלאכותית של צאצאים, ניתן לברור גנטית את הגנים האחראיים על גובה, צבע, בהירות וכדו'. מדובר כמובן במאפיינים חיצוניים בלבד, ומזעריים מבחינה גנטית. מסיבה זו קיים שינוי טבעי של מינים בטבע, אך לא צורות חיים חדשות של מינים.
כלב יכול להשתנות לזנים רבים ומגוונים של כלבים, אך לעולם לא יוכל להצמיח כנפיים, להפוך לקוף, או לעמוד זקוף. מאגר הגנים נשאר קבוע, והשינויים הבאים לידי ביטוי - הם רק דרכי ביטוי שונות של אותם גנים.] . ז"א שהתורה הכירה בכך שישנה יכולת שהמינים ישתנו מבחינה חיצונית, (או אפילו להסתגל לסביבת המחיה שלהם) ולמרות הכל, כלום לא קרה הכל כרגיל.

[2]. [השערתו הייתה כי החיים התפתחו בשלולית קטנה וחמה שהכילה תערובת של מלחי פוספט, ואמוניה שאפשרו בשילוב של אור, חום וחשמל את היווצרות החלבונים הראשונים. (אני יודע, זה נשמע מתכון לא מוצלח של כישוף פגאני) היות וצירף זאת לתאוריה [שאגב, ההגות האבולוציונית זכתה להערכה בזרמים רדיקליים והגיעה בעיקרה מצרפת הרפובליקאית מקום מגוריו ופעלו של פסטר] ה'חצי נכונה' שאכן החיים מתמיינים ומתרבים על פי ההתאמה לסביבה,]

[3]. [אגב, הא-ל לא רק ממלא את הפערים הוא נמצא בכל דבר בבריאה כמאמר 'לית אתר פנוי מניה' (אין מקום פנוי ממנו), שום דבר לא ברור מאילו לא קיומו של הדומם ולא חיותם של הנושמים אין שום סיבה שהעולם ימשייך להתקיים בשניה הבאה. הכל נס כאן. אבל זה כבר עניין אחר.]

[4]. בנוגע למציאת מאובניי אוסטרלופיתקים במערות דרום אפריקה ביחד עם מספר לא מבוטל של עצמות קופים רגילים הבעיה היתה קודם כל במציאתם שלא בשכבה המתאימה וגם כל כך קצת עצמות של ההומינידי וכל כך הרבה עצמות קופים רגילים [ממש יש לי הרגשה שהם בררו לעצמם את העצמות הנבחרות ביותר כי ראות עניהם הדימיונייות] ודווקא עצמות ההומיניד מרוסקות לגמרי – ממ מעניין מאוד. בנוגע לכך; הוא טען ש"נמרים נשאו את טרפם ההומינידי אל בין העצים, שגדלו ליד בלועות. לאחר שהנמר כילה את טרפו, נפלו העצמות אל תוך הבלועה פנימה והתערבבו שם עם מספר רב של עצמות" הוא מביא שם עוד כמה תאוריות שהאוסטרלופיתקים הם שקטלו את החיות האחרות ואפילו אחד את השני וגררו את טרפם אל מערות. יש לציין שהספר נכתב על ידי מוצאיי מאובני 'לוסי' בעצמם.


[5]. אני יכול לתת לך מאה הסברים לדרקון... אבל זה מוכיח דבר אחד שדרקון לא היה מעולם .. איינשטין אמר : "אפשר לתאר הכול בצורה מדעית, אבל אין בכך הגיון – יהיה זה חסר משמעות, כמו לתאר סימפוניה של בטהובן כשינויים בלחץ האוויר" -