קרבנות וזכויות בעלי חיים בתורה

מאת: נח גוטמן | 4/28/2012 שאלות נפוצות

שאלה -

כיצד התורה מתירה שחיטה בכלל, ובפרט כאשר היא משתמשת בפעולת השחיטה לעבודת הבורא על ידי הקרבנות בבית המקדש? כיצד כל זה מסתדר עם החמלה והרחמים?

תשובה -

קודם כל, אני לא מתיימר לירד לעומקם של טעמי המצוות. כל הנושא של טעמי המצוות הוא נושא שנמצא רחוק למדי מהשגותינו. מבחינתי, די לי בכך שאני יודע כי מצוות אלו ניתנו לנו על ידי הקב"ה. גם כאשר הינך מתייעץ עם רופא מומחה במיוחד אתה נוטה לקבל את עצותיו ודעותיו גם אם אין לך שמץ של מושג על מערכת השיקולים שמאחורי הוראות הרופא. אין לך מושג אלו רכיבים מכילה התרופה שבידך, ובכל זאת הינך משוכנע שככל הנראה הרופא לא הטמין לך רעל... והנה, המרחק בין הידע שלך לידע של הרופא המומחה ביותר הוא אפילו לא אחד ממיליון מהמרחק שבין המוח של בן אנוש לחוכמה האלוקית האינסופית.

ובכל זאת אומר כמה מילים.

ישנם שתי כיוונים כללים שבהם ניתן להתייחס לשאלת היתר הבשר ומצוות הקרבנות. התשובה הראשונה אומרת כי התורה חס וחלילה איננה רואה ערך חשוב ומשמעותי בצערם של בעלי החיים. זו היא התשובה שאליה שואפים להגיע הכופרים שמעלים שאלה זו פעם אחר פעם. ואילו התשובה השנייה גורסת כי התורה דווקא מגלה חמלה רבה כלפי בעלי החיים, כל עוד אין בהם צורך לצרכי האדם, הן לצורכי גופו והן לצרכי רוחו ועבודת בוראו.

הבה נבדוק מהי התשובה הנכונה.

האם התורה מגלה באופן כללי רחמים כלפי בעלי החיים?

ובכן, התורה הקדושה מגלה רחמים וחמלה כלפי בעלי החיים ברמה כל כך גבוהה ועדינה, ששום מערכת חוקית של מדינה מערבית וקל וחומר מזרחית איננה מגלה.

החוק במדינות המערב המתוקנות אוסר על עינוי בעלי חיים. אך האם שמענו מעולם על חוק ששומר על זכויותיהם הסוציאליות של הבהמה העובדת בשירות האדם?

האם שמענו מעולם על חוק שעות עבודה ומנוחה לבעלי חיים?

ובכן, בתורה מופיעה מצווה מפורשת הנוגעת למנוחתם של בעלי החיים. בתקופה שבה אומות העולם לא שמעו על המושג של זכויות העובד, התורה הקדושה דאגה למנוחתם של העובדים, הן האנושיים והן בעלי החיים השונים.

התורה כותבת כך -

"שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂיךָ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת לְמַעַן יָנוּחַ שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרֶךָ וְיִנָּפֵשׁ בֶּן אֲמָתְךָ וְהַגֵּר" (שמות כג יב)

בפסוק זה התורה דואגת לזכויות הבהמה, ולזכויות העבד.

כמו כן התורה דואגת לתנאי העסקה נאותים לבעלי החיים. לא רק מניעת עינוים של ממש -

"לֹא תַחְסֹם שׁוֹר בְּדִישׁוֹ"  (דברים כה,ד)

גם מצוות נוספות מהוות לדעת רבותינו הגנה על בעלי החיים, כמו מצוות פריקה וטעינה, איסור כלאי בהמה, מצוות שחיטה בסכין כשרה, ועוד.

נמצא אם כן שהתורה דווקא מגלה דאגה רבה מאד לבעלי החיים. הסיבה להתר אכילת בשר היא למרות אותה חשיבות שבה רואה התורה בשמירת רווחתם של בעלי החיים, מפני שבעלי החיים נועדו כדי לעמוד לשימושו של האדם. זהו תפקידם וזוהי מטרתם עלי אדמות.

וכך כותב הרמח"ל בפתיחה לספר מסילת ישרים -

"ואם תעמיק עוד בעניין תראה כי העולם נברא לשימוש האדם, אמנם הנה הוא עומד בשקול גדול, כי אם האדם נמשך אחר העולם ומתרחק מבוראו, הנה הוא מתקלקל ומקלקל העולם עמו; ואם הוא שולט בעצמו ונדבק בבוראו ומשתמש מן העולם רק להיות לו לסיוע לעבודת בוראו, הוא מתעלה והעולם עצמו מתעלה עמו. כי הנה עילוי גדול הוא לבריות כולם, בהיותם משמשי האדם השלם המקודש בקדושתו יתברך.
והוא כעין מה שאמרו חז"ל (חגיגה דף יב, א) בעניין האור שגנזו הקדוש ברוך הוא לצדיקים. וזה לשונם:
וכיון שראה אור שגנזו הקדוש ברוך הוא לצדיקים שמח,
שנאמר (משלי יג, ט): אור צדיקים ישמח".

תגובות

תודה על המאמר הנפלא

יצחק | 4/28/2012 10:50:45 PM

יש סיפור של האריז״ל
שבא אל תלמידו והוכיח לו מדוע הוא לא מאכיל את האפרוחים שלו
הוא אומר שכבר שלוש ימים כועסים עליו מן השמים שלא נותן לאפרוחים שלו אוכל
כמובן התלמיד רץ לביתו להאכיל את אפרוחו

בגמרא מובא שאדם אפילו לפני התפילה ולפני שהוא אוכל עליו להאכיל את הבעלי חיים שלו

אכילת בהמות עלול להיות בעיה של האותאיסטים שהם שוחטים ואוכלים אותם והרי הם מאמינים שהם נוצרו תוצרת אבולוציה ואם כן אייך ירושה להם לאכול בשר
(התשובה היא פשוטה הם מנסים לחיות בנקל)

לנו יש תשובה פשוטה
ה׳ ברא את הבהמות שיתפקדו את בני האדם שיאכלו אותם
וזה חלק מבריאת הבהמות שיאכלו אותם
ולכן ה׳ ברא אותם
ומי שברא אותם יכול גם לקחת אותם
כך ה׳ לוקח חיי אדם שיגיד תודה כל שניה שהוא חי האלוקים לא חייב למעשה כלום

ואם ה׳ נתן לנו אפשרות לאכול בהכרח שזכותנו לאכול
והבהמות יכולים לומר תודה לה׳ כל שניה שהם חיים

מה גם
ששחיטת הבהמות הם מצד רחמים היות שהתורה מתירה רק אם סכין כשר ורק במקום מסוים שמוריד את רמת הכאב פי כמה
ואפילו נראה שלא כואב להם

מה דעת התורה על ניסויים בבעלי חיים?

מתן | 4/29/2012 3:45:59 PM

זה דיון מאוד מעניין בזמן האחרון בין פעילי זכויות בעלי חיים לבין מדענים
אני שואל גם על ניסויים לצרכי קוסמטיקה וגם לצרכים רפואיים

ליצחק, לאתאיסטים אכילת חיות דווקא מסתדרת לא רע לפי האבולוציה
האדם יצוד והחיות ה"איכותיות" יותר יצליחו לברוח וליצור את הדור הבא

תגובת הדוס: אני לא זוכר כרגע את המקורות, אבל עד כמה שזכור לי יש על זה דיונים בפוסקים והנטיה היא להתיר תוך צימצום מינימלי. נדמה לי שיש על זה תשובה של החת"ס או הנוב"י.

בבעלי חיים יש גם בעיה מתודולוגית-מדעית

מתן | 5/6/2012 5:32:52 PM

ייתכן שהמנגנונים קצת שונים. תוקף ההיסק לא מספיק גבוה, צריך לתקף אח"כ במחקרים בבני אדם, בזהירות.

לכן, עדיף להסתמך על התר אחר:
"וכן מותר היה לנסות רפואה בעבד כנעני אם תועיל" (רמ"א, יורה דעה סימן קנ"ח)
ויש מגיהים: בגוי (או בעכו"ם, בשביל הצנזורה. ואפילו נאמר שהכוונה לעובדי כוכבים ומזלות = עובדי עבודה זרה בדווקא, עדיין נותרו לנו מספיק נבדקים פוטנציאליים. לגבי נוצרים יש אומרים שעבודה זרה בשיתוף מותרת לבני נוח, וצ"ע. ובעובדי עבודה זרה ממש, כגון מאמיני שינטו או הינדו או ילידים אפריקניים, לית מאן דפליג).

תגובת הדוס: בדקתי את הציטוט הזה בפנים, ואני חושב שהמשמעות שלו שונה קצת. השולחן ערוך כותב שם שאסור לרפאות גוי עובד אלילים, למרות שאסור להרוג אותו. מדובר על גוי עובד אלילים בלבד, גם הגמרא שעליה הוא בנוי מדברת על זה. זה לא הוספה בגלל הצנזורה. ועל זה עצמו כותב הרמ"א שלמרות שאסור לרפאות מותר לנסות עליו תרופות. אבל - ברור לגמרי שהוא לא מדבר לעשות את זה בכפיה כי השולחן ערוך כותב לפני זה מפורש שאסור להרוג גוי. הוא רק בא לומר שמותר לנסות עליו תרופה. לא בדקתי מה אומרים המפרשים, אבל זה מה שנראה לי על פניו כמעט בודאות.

"ממדובר על גוי עובד אלילים בלבד, גם הגמרא שעליה הוא בנוי מדברת על זה."

מתן | 5/6/2012 10:11:32 PM

חחח :)

א. איך אתה יודע שהגמרא עצמה לא עברה תיקוני צנזורה? :)
ב. כתוב עבד כנעני, שבוודאי אינו עובד עבודה זרה.
ג. מה הסתירה בין איסור להרוג לבין התר לנסות רפואה? אסור להרוג בכוונה אבל מותר לנסות רפואה.
ד. בכל מקרה נשארו לנו המון נבדקים - בסין, ביפן, בהודו, באפריקה, אולי גם כל הנוצרים... אגב מה לגבי אתאיסטים?

נ.ב. תמיד מצחיק אותי מחדש שאתה כותב על משהו שהוא לא נכון 'ברור לגמרי' 'בוודאות' וכדו'. כאילו אם תצעק זה יהפוך לנכון... הרי עדר הפתאים לא יבדוק...

תגובת הדוס: א. זה לא מילה אחת שיכולה לעבור שינוים, אלא כל הרעיון של כל הסוגיא. אני לא יכול להסביר לך יותר מזה בעל פה, אבל אני יודע היטב מה שאני אומר לך.
ב. הרמ"א עבר צינזור, זה ברור. אין לי מושג מה היה כתוב שם.
ג. אני מאד מצטער. אתה לא למדת מעולם דף גמרא, ככל הנראה, ולכן אין לך מושג איך פותחים סוגיא. רק להסביר לך למה מה שאני אומר זה ברור כשמש, יקח לי חצי שעה.