הקיצונים הנאורים
"הקיצונים"
על קיצונים, קיצוניות ומה שביניהם
אני אדם נאור, אדם פתוח, מוכן לשמוע כל דעה שהיא.
אני אדם ליברל, שונא קיצוניות, וסולד, אפילו מאוד סולד מאנשים קיצוניים.
ולכן,
כשאני רואה חרדי פנאט מקלל/יורק/זורק אבנים (מחק את המיותר) בגין אישה שנקלעה בטעות או שלא לתוך שכונתו הסגורה והמתבדלת, אני מתעצבן!
כשאני רואה חרדים מבעירים פחי אשפה/חוסמים כבישים, בגין מעצר שווא או לא של מי מחבריהם, אני כבר ממש כועס!
כשאני רואה חרדי אדוק וחשוך, כן- קיצוני, עושה "דווקא" ולא עומד בצפירה ביום הזיכרון, ועוד מול עדשות המצלמות, אני פשוט רותח!
אבל למה,
כשאני סולל כביש, אני מתעקש להרוס מערות קבורה מלפני אלפיים שנה, של יהודים או שלא, למרות שנמצא פתרון הנדסי משביע רצון?!
כשאני עומד דום ביום הזיכרון, אני הופך פתאום למחמיר במיוחד, ובכדי לצאת ידי חובת כל הדעות אני עומד שלש דקות, סתם כך ליתר בטחון, חוץ מזה אני ממש נוהג כמהדרין מן המהדרין ונעמד דווקא באמצע הכביש, היכן שאני יכול להיפגע ממכונית חולפת-סוררת. זה בטח ככה יותר טוב להם, לנופלים...?!
כשמגיע יום העצמאות, כל שנה מחדש, עוברת עלי לפתע רוח טהרה ממרומים ובדביקות של מצווה ממש אני טורח ותולה דגלוני המדינה מסביב לכל הבניין, למרות שביחס למצוות התורה אני דתי פושר שמאמין ביכולת של אלוקים להתגמש אל מול הקידמה והעכשוויות. אך מה שנוגע למדינה הוא ממש קדוש אצלי, מה לא שמעתי על הקידמה של הפוסט ציונות?!
נו, כבר אמרתי לכם שאני לא אוהב קיצונים, אני ממש שונא קיצוניות.
כמו שאמרתי, בקיצור אני אדם ליברל.
כנראה שיש קיצוניות חשוכה, ויש קיצוניות נאורה...
אתם הבנתם את זה? אני לא.
שיהיה לכולנו יום זיכרון עצוב וחג עצמאות שמח!