ישראל - עתיד מוטל בספק? והעבר?

מאת: נח גוטמן | 06/02/2012 אקטואליה

שני חוקרים בלגים, דווקא אוהדי ישראל, כתבו ספר בשם "ישראל - עתיד מוטל בספק". החוקרים הללו, ניתחו היטב את התנאים הדרושים לקיומה של ישראל והגיעו למסקנה כי קיום זה מותנה בשורה ארוכה של תנאים שונים, ששינוי קטן בתנאים אלו עלול למחוק את ישראל מהמפה. על פי ניתוח זה, מדינת ישראל זקוקה לנסי שמים כדי להמשיך ולהתקים על במת ההיסטוריה לאורך ימים ושנים.

האם הם צודקים? בודאי שכן. הקיום של מדינת ישראל הוא ניסי לחלוטין. בעלי הכיפות הסרוגות וחלק מהשחורות יראו בזה נס משמים, חלק אחר מבעלי הכיפות השחורות רואים בזה מעשה שטן, וחלק אחר מותירים את חשבונות שמים מחוץ לתחומי עיסוקם. אבל מה שברור - זה לא משהו נורמלי.

אולם, לכותבי הספר, כמו לכל החוקרים העוסקים בנושא זה ישנה טעות בסיסית. הם מנסים לנתח את ההיסטוריה של עם ישראל עם כלים טבעיים. משל למה הדבר דומה, לחוקר שינסה לנתח את התנהגותו של חלקיק בודד על סמך הפיזיקה הניוטונית. הוא מנסה לנתח תופעה על פי מערכת חוקים שאיננה רלוונטית. ההיסטוריה היהודית איננה כפופה לשום הגיון אנושי, מדיני פוליטי או צבאי. מאותו רגע שבו עם שלם של עבדים יצא מתחת שליטתה של האימפריה המצרית האדירה, וכבש את ארץ כנען מעשרה אומות אדירות, במרכז הציויליזציה של אותה תקופה, כבר מאז יצא אותו עם מתחת המערכת העלובה של חוקי הטבע שבהם חיים אומות העולם. אם עם ישראל היה מתנהג על פי חוקי ההגיון והסבירות, "הרי אנו ובנינו ובני בנינו משועבדים היינו לפרעה במצרים".

מאז ועד היום, ההיסטוריה היהודית סרבה בעקשנות רבה להישמע לקולו של ההגיון הקר. נראה לעיתים כאילו ההיסטוריה נדרה נדר לאמור - כל אשר יאמר ההגיון, ההיפך הגמור יתרחש. אם ההגיון יאמר שעם ישראל יתפזר ויעלם, הוא יפרח וישגשג. ואילו דווקא כאשר ההגיון יאמר שסוף סוף יש תקוה, כמו במאה הקודמת באירופה, כאשר היהודים זכו לשיוויון זכויות והחלו להתערות בחברה הכללית, דווקא אז תונחת על ראשם האיומה שבמכות.

למדינת ישראל לא היה שמץ של סיכוי לשרוד, לא מבחינה מדינית, לא צבאית, ולא כלכלית, מן הרגע הראשון להיוסדה. המעשה של הכרזת מדינה יהודית, עם כמה אקדחים חלודים מול שבעה צבאות מדינות ערב, היה צעד הזוי וחסר סיכוי של אנשים מטורפים. אלמלי היו זוכים לניסים משמים, היו שמותיהם נזכרים לדראון עולם כמי שהמיטו אסון נורא על הישוב היהודי, ובצדק רב. אלמלי ניסי מלחמת השחרור, אלמלי החליטו הגרמנים לשלשל כסף רב לקופת המדינה, אלמלי לקחו האמריקאים את המדינה תחת חסותם בצורה חסרת הגיון מינימלי, אלמלי ניצלה המדינה אחרי שמשה דיין כבר הספיק לבכות על חורבן הבית השלישי, כבר לא היינו.

גם היום, בדרך הטבע, אין למדינת ישראל שום סיכוי לשרוד. מדינה קטנה, מודרנית ככל שתהיה, אינה יכולה לשרוד כשהיא מוקפת בעשרות מדינות של מוסלמים ברברים וצמאי דם, אוהבי מלחמות ושונאי שלום, שוחרי סכסוכים ושונאי שיגשוג וצמיחה, שהשמדת יהודים חשובה להם יותר מתלוש המשכורת בסוף החודש, והכבוד הלאומי אינו נמדד לא בתל"ג ולא בתמ"ג, אלא במצבות ואלמנות. אבל לא מדובר במצב חדש, כך תמיד היינו וכך נהיה לעולם, עם רגל וחצי בתהום. מנהיגי הציונות חשבו שבכוחם לשנות מצב נצחי זה, אולם מאה שנה אחרי, אנחנו נמצאים באותו מצב שבו היינו במשך אלפי שנים.

תגובות

הדוס, יצאת לחופש חרדי, חזרת ציוני. ברוך משנה הבריות.

פיני | 06/02/2012 17:03:36

לאחר שרבניך צעקו לא לעלות לארץ מאירופה בגלל שלושת השבועות, והם וחסידיהם עלו בלהבות לגן עדן.אתה מצדיק את המפעל הציוני, רק שישמרו גם מצוות, מה שנקרא ציונים דתיים.
ה' הסתכל בתורה וברא את העולם, אתה תסתכל בתנ"ך מיכה ג', ותראה מי גרם לחורבן הבית הראשון והשני.ומי הם הסכנה לחורבן המפעל הציוני בארץ. מהרסיך ומחריביך ממך יצאו. כך היה בעבר, וכך יהיה בעתיד.

הכרזת המדינה היהודית

יואב | 06/02/2012 19:50:19

במקום אחר כתבת שכל עוד אין לנו נבואה שאומרת שננצח, אל לנו להתגרות באומות העולם במצב שבו ההגיון אומר שנפסיד.
איך זה מסתדר עם העובדה שלבן-גוריון לא היתה הבטחה אלוקית שננצח?

שאלה נוספת - לא קשורה:
האם פרסום המאמר הזה אומר שחזרת מהחופשה, או שזו רק "חופשה מהחופשה"?

תגובת הדוס: בן גוריון עשה צעד מטורף וחסר אחריות. רק תחשוב מה היה קורה אם היה נכשל, הרי כל ספרי ההיסטוריה היו מוקיעים אותו. גם מבחינה הלכתית, אפילו אם סיכויי ההצלחה שלו היו מגיעים לשמונים אחוז, היה אסור לו לקחת הימור על חיים של כל הישוב היהודי כולו. זה שהוא הצליח? הקב"ה ריחם עלינו, זה כמו משוגע שקפץ מהקומה המאה חמישים וניצל בנס, ועכשיו הוא מסתובב כמו חתן. הוא נשאר בדיוק אותו משוגע כמו אילו היה נמרח על חמישים מטר.
ב. לגבי הסיפא - שאלה קשה, באמת לא ברור.

מבלבל

מבולבל | 07/02/2012 08:47:13

מוזר שאת הנס הגדול ביותר - שיבת ציון ותקומת המדינה בחר האל לעשות באמצעות תנועה חילונית אתיאיסטית ברובה המוחלט.

כמו בסוגיות של סתירות קשות בין מדע ודת שוב מנסה האל לבלבל אותנו.

תגובת הדוס: הקב"ה עשה לציונים את העונש הנורא ביותר שהם יכלו להעלות על דעתם - הם במו ידיהם בנו את המדינה שתהפוך לבסוף למדינת היהודים האמיתיים. אין עונש יותר נורא ואיום לאותם רשעים מאשר לראות את הסקרים האחרונים על רמת דתיותם של אזרחי ישראל, ואת המדינה המשחירה והולכת.
כל מטרתה של הציונות הייתה לבנות טיפוס חדש של יהודי. למחוק את העולם הישן ולבנות תחתיו חדש - "עולם ישן עד יסוד נחריבה". כמה מתסכל לראות שהמזימה נכשלה.
גם פרעה גידל את משה רבנו בתוך הבית שלו, על שולחנו.

לדוס: אני לא מבין למה אתה כל כל שמח

סטודנט בטכניון | 07/02/2012 09:27:31

אתה כנראה לא קראת עד הסוף את הסקר, שממנו אתה כל כך מתלהב.
לפי הסקר הזה, בכל נושא אקטואלי שנמצא במחלוקת עם החרדים הרוב המוחלט של הציבור (כן, כן, אותו ציבור שמאמין באלוהים) הוא נגד החרדים: רוב הציבור נגד המונופול של הרבנות בנישואין וגירושין ובעד נישואין אזרחיים, רוב הציבור בעד תחבורה ציבורית בשבת, רוב הציבור נגד פטור מגיוס לחרדים.

תגובת הדוס: כשאתה נלחם עם מקל מול הצי האמריקאי, גם תיקו זה נצחון.

הדוס:" ה' עשה לציונים העונש הגרוע ביותר.."

פיני | 07/02/2012 10:25:07

ואני חשבתי כי העונש הגרוע ביותר היתה השואה שהחריבה כליל את עולם התורה באירופה רק בגלל שלא רצו לעלות לארץ.
"וחמושים עלו בני ישראל"
שים לב הדוס, ארבע חמישיות מבני ישראל שלא רצו לעלות לארץ, מתו במכת החושך. החמישית הנוספת שקיבלה התורה, ומלאה כרסה בתורה במשך ארבעים שנה מתה במדבר כי לא רצתה להיכנס לארץ, בינהם גדולי התורה הנשיאים, וגרמו לבכיה לדורות,רק יהושע ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עימו, כי היה ציונים וחשב כמו בן גוריון והציונים כי ניתן לנצח האוייבים ולבנות מדינה, הם נכנסו לארץ, ואיתם הדור הצעיר שנולד במדבר ולא היה גלותי כמו אבותיו החרדים שמלאו כרסם בתורה, הם עלו והקימו בחסדי ה' את המדינה.
ובקשר לעתיד, אל תדאג, המדינה לעולם לא תשחיר, כי עוד לפני זה השחורים ידאגו שתיפול כפרי בשל בידי החאמס, ואז נראה מה יהיו חלומותיכם.

תגובת הדוס: כשהמדינה תהיה חרדית, תשרה עליה ברכת שמים עצומה, הכלכלה תפרח, יהיה שקט בגבולות, ככל הבטחות התורה, ואתה תראה את זה בעיניים כלות, מארה"ב או מסין.
לגבי השטויות שלך - איזה יופי אתה משכתב את ההיסטוריה. מי בדיוק הגביל את כמות האשרות העליה לארץ לחרדים לשש אחוז, הא????? אתה בטח לא יודע מה זה אשרות עליה.

כל כך הרבה הבלים בארבע שורות.

פיני | 07/02/2012 12:20:50

"כשהמדינה תהיה חרדית"
תהיה ברכת שמים-בלי חקלאים, כי הגברים בישיבות.
הכלכלה תפרח- בלי פועלים, כי כל הגברים בישיבות.
יהיה שקט בגבולות- בלי חיילים, כי כולם בישיבות.
אבל לצערך ה' הפסיק את המן בכניסה לארץ, ואתה כנראה שייך לדור המדבר.
כנראה גם משה רבינו שכח את הבטחת התורה, כי ה' ילחם לכם ואתם תחרישון, אחרת לא היה מגנה את המשתמטים ואומר:" האחיכם יבואו למלחמה, ואתם תשבו פה?"

תגובת הדוס: יהיה בדיוק כך. ממש.
כשבאו לארץ, היה להם צבא חלש ועלוב, לעומת עשרה אומות חזקות "להוריש גוים גדולים ועצומים ממך".

" עם כמה אקדחים חלודים מול שבעה צבאות מדינות ערב"

בעל לולו | 07/02/2012 14:42:59

ניתוח מבריק של מצב העניינים הצבאי.

שאלה כנה לדוס

סטודנט בטכניון | 07/02/2012 15:38:50

"כשהמדינה תהיה חרדית, תשרה עליה ברכת שמים עצומה, הכלכלה תפרח, יהיה שקט בגבולות, ככל הבטחות התורה" - ועכשיו יש לי שאלה כנה: ואם כשהמדינה תהיה חרדית, הדברים האלה לא יתקיימו, האם אתה תודה שדרכך מוטעית, או שתמצא תירוצים למה הברכה לא מתקיימת?
זה ממש לא קשה להגיד שבאיזשהו עתיד מעורפל, כשכולם יעשו מה שאתה אומר, אז יהיה טוב, כשאתה יודע שתמיד, גם אם לא יהיה טוב, תוכל למצוא תירוץ.

תגובת הדוס: אין כזה דבר "אם זה לא יקרה", כי זה פשוט "כן יקרה".

עתיד מוטל בספק?

מבולבל | 07/02/2012 19:14:57

העתיד אכן מוטל בספק ולא משום ש-80% מאמינים באל אלא משום שרווחה התפיסה לפיה אין צורך עוד להאמין בעצמנו.

בכל מקרה יהיה בסדר. בכל דור ודור קמו עלינו לכלותינו והקב"ה הצילנו מידם (האמנם?).

סוד הצלחתם של מקימי המדינה לא היה החילוניות או האתיאסטיות שלהם אלא תפיסתם שלא בהכרח יהיה בסדר. ומה שכן יהיה בסדר - יהיה כך רק משום שיביאו זאת במו ידם.

התפיסה הרווחת כיום בהשפעת הדת לפיה בכל מקרה העם שנבחר מכל העמים יזכה לניסים ונפלאות היא התפיסה המסוכנת שראוי להיאבק בה.

ובדיוק בעניין זה נכתב המאמר שלך, שהוא צעד קטן נוסף - בכיוון ההפוך.

הנבואה ניתנה לשוטים אך השכל הישר וההגיון ניתנו גם לחילונים. אני מרשה לעצמי באמצעותו להעריך בעניין נבואותיך שמדינת היהודים "האמיתיים" הפורחת והמשגשגת כשכל מקימיה הכופרים יביטו בה מארצות נכר בעיניים כלות - לא תקום ולא תהיה.
ניסים כאלו לא קרו בעבר לעם היהודי ולא יקרו בעתיד. רק מאמינים בניסים הללו היו תמיד היו ודומה שאי אפשר להפטר מהמנהג הזה גם היום.

אמרת ואני מודה - זה באמת מדאיג ומתסכל.

תגובת הדוס: במשך אלפי שנים יהודים האמינו רק בקדוש ברוך הוא.
במאה האחרונה התחילו להאמין בעצמם.
ומה קרה מאז שההנהגה עברה לידים של אלו שמאמינים לעצמם?
ששה מליון יהודים נטבחו, ואחרי שישים שנה עם ישראל נמצא היום במצב הכי מסוכן מאז היותו לגוי!!! בדרך הטבע כמובן.
אלה התוצאות של האמונה בעצמנו.

לכל המגיבים הנכבדים

רוני | 08/02/2012 16:49:43

מאחר וכל התגובות כאן לא מתיחסות לתוכן המאמר אלא עוסקות בהשמצות כלפי הכותב וכלפי הדת .אני מניח שאתם מסכימים עם גוף הדברים שבמאמר.במידה ולא אז אתם מוזמנים להביע את דעתכם. למה בעצם כותבי הספר הזה טועים? כמובן אני לא מתכוון לסיבות שהדוס הזכיר במאמר
לנוחיותכם. הנה קצת בהרחבה על הספר המדובר מתוך אתר nrg מעריב

סוף הסיפור: על פי ספר חדש, ישראל בדרך למטה
שני חוקרים בלגים ממש לא אנטישמים מעריכים כי ייתכן מאוד שישראל גמורה. בספר שתורגם עכשיו לעברית הם מסבירים למה

כותרת הספר הזה - "ישראל: עתיד מוטל בספק", מאת רישאר לאוב ואוליבייה בורוכוביץ' - כבר מעוררת חשד. מה שוב רוצים מאיתנו, למה אנחנו מזמינים התעסקות של גורמים חיצוניים בקרביים שלנו? ומי בדיוק הרשה לשני חוקרים בלגים דוברי צרפתית להכריז כי עתידנו מוטל בספק? אבל כשמתחילים לקרוא בספר, שראה אור בעברית לאחרונה בהוצאת רסלינג, החשדות מתפוגגים אט אט. לא עוד מתקפה אנטי ציונית מהסוג הנפוץ באירופה. מחברי הספר אינם עסוקים בקעקוע הלגיטימיות של מדינת ישראל. הם פשוט סקרנים.

לאוב, בן 50 , ובורוכוביץ', בן 42 - הראשון בעל תואר מאוניברסיטת בריסל ומקרנגי מלון בארה"ב, והשני ערך את כתב העת הבלגי Regards, שעסק בדו-שיח ישראלי-פלסטיני - החליטו לחקור את המצב הישראלי לעומק. הם יוצאים נגד הרטוריקה השמאלנית המקובלת היום באירופה, משתמשים בהיגיון הקר, ומנסים להבין אם רוב יהודי יכול להתקיים באופן עצמאי במזרח התיכון.

השניים מתנגדים לעמדה הרואה בישראל אחראית בלעדית לאסונם של הפלסטינים, ומזכירים כי מדינות ערב השכנות תקפו את ישראל מיום הקמתה ואילצו אותה להיות במגננה מתמדת. מבחינתם, ביקורת על המדיניות הישראלית אין פירושה ביטול קיומה של המדינה. "האקלים הזה, העוין באופן כללי את ישראל", הם כותבים בהקדמה למהדורה העברית, "אינו מעודד את חלקיה המתונים לנהל משא ומתן אמיתי".

לאוב ובורוכוביץ' טוענים שקיומה של ישראל אינו מבוסס דיו, ומושתת על סדרה של גורמים שאם האיזון שלהם מופר - עתידנו מוטל בספק. ואלה הם הגורמים: הרדיפה האנטישמיות המוסווית כביקורת על ישראל; הנטייה של מדינות ערב להאשים את ישראל בבעיות שלהן, ובכך להסיח את דעת הקהל מחולשת המנהיגים הערבים; חוסר היציבות הגיאו-היסטורית של המזרח התיכון; התפתחות הטכנולוגיה להשמדת המונים, בעיקר באיראן; שבריריותה של התמיכה הבינלאומית בישראל - למעט תמיכת ארה"ב, שגם היא עלולה להתערער, רוב אומות אירופה לא היו מגייסות את כוחן הצבאי לטובת ישראל במקרה הצורך, ולכן ישראל נמצאת בבידוד גיאוגרפי, דיפלומטי ופוליטי; היותה של ישראל מדינה קטנה וצרה מבחינת הטריטוריה שלה; והשסעים בחברה הישראלית - חברה הטרוגנית שנתונה לאינטרסים סותרים.

"החלטנו לכתוב את הספר בסוף שנת 2000 ובתחילת 2001, אחרי כישלון קמפ דיוויד ושיחות טאבה", הם כותבים בראיון בדואר האלקטרוני. "הדרך שבה הפלסטינים בחרו לשבור את שיחות קמפ דיוויד ולהתחיל באינתיפאדה השנייה, למרות העובדה שההסכם היה כה קרוב, גרמה לנו להטיל ספק באמיתות הכוונה שלהם להשיג הסכם שלום. הבנו שבעיית היסוד כאן היא לא חסרונה של מדינה פלסטינית, אלא חוסר יכולתו של העולם הערבי להכיר בלגיטימיות של ישראל. ההבנה הזאת הביאה להתעוררות שלנו, ולפחד מפני ההשלכות על קיומה של ישראל בטווח הארוך".

למה לדעתכם הקונפליקט הישראלי-פלסטיני זוכה לסיקור כה נרחב בעולם?
"זה כמעט כמו לשאול מדוע קיימת אנטישמיות בעולם. ועם זאת זוהי שאלה קריטית כי הסכסוך הישראלי-פלסטיני עדיין בעוצמה נמוכה יחסית לקונפליקטים אחרים בין שבטים, שגבו לפעמים מאות אלפי קורבנות, אבל התקשורת לא עסקה בהם כלל.

"שורשי התופעה, שנמצאים מתחת לפני השטח, הם אי רציונליים. אבל מצאנו כמה סיבות קונבנציונליות שיעזרו להסביר את הסיקור המוגזם של הסכסוך הזה בתקשורת המערבית. למשל, החשיבות הגיאוגרפית והכלכלית של האזור; העבר הקולוניאלי של האזור, שנכבש ונשלט בידי אומות אירופיות שונות; התפקיד הדתי המרכזי שארץ הקודש נושאת בו עבור שלוש הדתות המונותיאיסטיות; הנוכחות המסיבית של אוכלוסייה מוסלמית במערב אירופה; הסטנדרטים הגבוהים שישראל צריכה לעמוד בהם כדמוקרטיה באזור. ועדיין, כל הסיבות האלה גם יחד לא יכולות להסביר את הייצוג המוגזם של הסכסוך הזה בתקשורת המערבית,
ובוודאי לא את הדעות הקדומות שלה בנוגע לישראל".

"ממש לאחרונה", מוסיפים לאוב ובורוכוביץ', "טורקיה הרגה כ-30 אזרחים כורדים בהפצצת כפר בגבול טורקיה-עיראק. האירוע כמעט לא נכנס לדפי העיתונים הגדולים וכמעט לא הוזכר בדיווחי החדשות של הטלוויזיה המערבית. זאת לעומת הדיווחים חסרי הרחמים על הריגת תשעה אזרחים טורקים על ידי צה"ל על אוניית המרמרה, שהיתה חלק מהגנה עצמית של החיילים. זה באמת מעורר את השאלה למה העולם מסתכל בכזאת שליליות על ישראל".

שני מחברי הספר סבורים שהאובססיה של התקשורת המערבית סביב ישראל והפלסטינים נובעת מהתסביך הקולוניאליסטי של אירופה, שעדיין נתונה ברגשי אשמה על העבר הכובש והנצלני שלה. "תקיפת ישראל כמין אקט אופנתי ניאו קולוניאלי היא סוג של קתרזיס לאירופה, שמתמודדת עם העבר הקולוניאלי שלה, עבר שכלל גם רצח של העם היהודי".

המסקנה העולה מספרכם קודרת למדי: קיומה של ישראל נמצא בסכנה של ממש.
"כמה אנשים שקראו את הספר לפני פרסומו הציעו לשים סימן שאלה בסוף הכותרת - 'עתיד מוטל בספק?' - אבל אחרי מחשבה החלטנו שלא, כי אנחנו באמת פסימיים לגבי עתידה של ישראל. הסיבות לפסימיות מוסברות בכל אחד מפרקי הספר. צירפנו את כל גורמי הסיכון, כי כולם יחד מאיימים על קיומה של ישראל בטווח הרחוק.

"כך למשל, היכולת הגרעינית של איראן גדלה והולכת, ואף אחד במערב לא עושה מאמץ אמיתי לעצור את התהליך הזה. כוחן של אמריקה ושל אירופה נחלש מול מעצמות אחרות כמו סין והודו, שמתעניינות פחות בגורלה של ישראל. הציבור בישראל איבד אמון במנהיגיו, היחסים עם טורקיה התקלקלו, והאביב הערבי נראה כחורף אסלאמיסטי"

מהי לדעתכם סיבת העומק לכך שישראל לא הפכה למדינה שקיומה מובן מאליו?
"זה שוב קשור בלגיטימיות של ישראל מבחינת האומה הערבית, שרואה בישראל פיצוי שאירופה נתנה ליהודים על השואה. לכן היא נתפסת בעיניהם כסוג חדש של קולוניאליזם שיש להיפטר ממנו. אנחנו גם מאמינים שישראל לא העריכה מספיק את ההלם שגרמה לערבים בעצם הקמתה. עד אז המוסלמים תפסו את עצמם כתרבות השלטת באזור במשך מאות שנים, ופתאום בלב המזרח התיכון מקימים להם מדינה יהודית. ועוד כזאת שמשגשגת בעוד המדינות הערביות לצדה מצויות בקיפאון-זאת הנכבה האמיתית מבחינתם.

"הסיפור שמדינות מערב אירופה מספרות על ישראל השתנה בצורה קיצונית: ממדינה קטנה שבנו פליטי שואה והיא מוקפת אויבים המבקשים להשמידה, למדינה חזקה בעלת גישה ישירה לארה"ב, בעלת מדיניות נוקשה כלפי שכניה הערבים, שלא יכולה או לא רוצה להתערות באזור, כובשת ומדכאת את העם הפלסטיני. הנרטיב הזה, שהתקשורת טיפחה היטב ב-20 השנה האחרונות, חדר לדעת הקהל הרחב, עד כדי כך שסקרים הראו כי ישראל נתפסת כמדינה שהכי מסכנת את השלום העולמי, יותר מאיראן או מצפון קוריאה.

"היחידה שתומכת בישראל היא ארה"ב, וגם זה עלול להשתנות בעקבות מגמות כלכליות (המשבר העולמי) ודמוגרפיות (השניים צופים כי ההיספאנים, האסייתים והאפרו-אמריקאים, אוכלוסיות פחות ידידותיות לישראל מאשר הלבנים, ייהפכו לרוב בארה"ב בתוך 40 שנה). במקרה כזה ישראל תישאר מבודדת כמעט לגמרי בזירה הבינלאומית. רבים מאויביה מבינים שהזמן פועל לטובתם. הם מעריכים כי השליטה של היהודים על ארץ ישראל היא זמנית, בדיוק כפי שכל כך הרבה מעצמות שלטו על ארץ הקודש במשך 3,000 שנה, ונעלמו".

"להשמיע צלצול אזהרה. הצבא החזק והכלכלה המשגשגת של ישראל יוצרים תחושה כוזבת של ביטחון, והופכים את החברה הישראלית לשאננה מדי, ואפילו קצת עיוורת לשבריריות מצבה. כמו כן היינו מודאגים מתהליך הדה-לגיטימציה שישראל עוברת. רצינו להציג מחדש את האמיתות ואת השקרים שמופצים בתקשורת העולמית לגבי המציאות במזרח התיכון, ולעזור לציבור הרחב להבין שהסיפור הוא לא כזה חד-צדדי".

אם כך, מה ההצעה האופרטיבית שלכם לציבור הישראלי?
"סטטוס קוו הוא דווקא לא הפתרון שישראל צריכה, בגלל כל המגמות שהזכרנו קודם שהולכות ומתחזקות. לכן אנחנו מציעים את הצעדים הבאים: שיטת הבחירות בישראל צריכה להשתנות כדי לאפשר עלייה של רוב פרלמנטרי חזק שיוכל לקבל החלטות אמיצות; מערכת היחסים של ישראל עם סין צריכה להשתפר מאוד; צריכות להינקט פעולות כדי ליצור לכידות בחברה הישראלית - למשל לצמצם את הפער בין עניים לעשירים, להעלות את רמת החינוך והמחיה של אזרחים ערבים בישראל, ולמצוא רקע משותף בין יהודים חילונים ודתיים.

"ולבסוף, המדיניות של ישראל כלפי שכניה הערבים צריכה להשתנות. זה אומר שכאשר אתה פותח במלחמה נגד אויבים שרוצים להשמיד אותך, כמו חמאס או חיזבאללה, תילחם כדי להשמיד טוטאלית את יכולת הלחימה שלהם, בלי לחשוש ממה שהעולם יגיד ולא להילחם כאילו שתי ידיך קשורות מאחורי גבך. וזה גם אומר שכאשר יש יוזמות שלום עם גורמים שיש פוטנציאל כי הם רציניים, כמו הרשות הפלסטינית, צריך לשקול אותן בנחישות, באומץ, ביצירתיות, ולשים על השולחן הצעות ממשיות".

כשני חוקרים שאינם ישראלים, מה היתרון ומה החיסרון בלחקור את הנושא מבחוץ?
"יש פתגם סיני עתיק שאומר: הרבה יותר קל לתאר את ההר ממרחק מאשר מן הפסגה, מעמדתו של המטפס".

שאלה לדוס.

פיני | 09/02/2012 07:05:25

למה ה' הפסיק את הורדת המן בארץ ישראל? הרי לא נתנה התורה אלא לאוכלי המן? ואיך חשב ה' שניתן ללמוד תורה לאחר שכבר הרגיל את לומדי התורה לאכול מן משמים?

תגובת הדוס: עם ישראל עבר בכניסה לארץ מנ
הנהגה של ניסים גלוים לניסים נסתרים. בשום מקום בתנ"ך, למיטב זכרוני, אין בקורת על בני ישראל על כך שלא עבדו ולא חרשו מספיק חזק, או דלא עשו השתדלויות כאלה ואחרות. (זה בסדר, אני כבר יודע את הדוגמא שתביא בתגובה).

בתגובתך למבולבל

חיים | 09/02/2012 13:18:47

אתה כותב " אין עונש גדול יותר לציונים הרשעים "
אולם לפי הסקר , אין כל כך הרבה אנשים כאלו (ציונים רשעים ) כל הרשעים כבר לא כל כך רשעים . "יתמו חטאים מן הארץ ....ורשעים עוד אינם ."
מסתבר גם שלאותם רשעים נעשו ניסים גדולים כדבריך , ה' עזר לאותם רשעים . אז אולי גם החרדים יעזרו ? מה דעתך ?
הם אכן אולי רשעים , אבל מעשה ספיציפי זה שלהם הוא מעלתם .

תגובת הדוס: החרדים עוזרים תאמין לי. דף גמרא אחד שוה יותר מכל העזרה הגשמית. זו מציאות גמורה, שכל הכופר בה אין לו חלק ונחלה באלוקי ישראל, והוא כופר בתורה כולה, מבראשית עד לעיני כל ישראל.

לא נתנו מצוות לקט שכחה פאה,וביכורים, אלא לדרוש ולקבל שכר.

פיני | 13/02/2012 07:05:27

לעתיד לבוא כשיבנה בית המקדש, יבוטלו כל המצוות שיש עימן ביטול תורה, כגון עליה לרגל,הקרבת קורבנות,הפרשת תרומות ומעשרות,שמי שמקיים מצוות אלה , נאלץ לבטל תורה, ותלמוד תורה כנגד כולן.

תגובת הדוס: שאלה מצוינת. ברוך שכיונת לדברי הנביא - "ועמדו זרים ורעו צאנכם". הרי שכלכלה תהיה, בתי חרושת יהיו, שדות ילבלבו וכרמים יפרחו, אבל שמה יעבדו סינים, תאילנדים, ואנחנו נעבוד את השם בשמחה ובטוב לבב.

לא ענית כלל על השאלה האם בית המקדש מיותר, בזמן שכל הגברים לומדים תורה?

פיני | 13/02/2012 12:02:43

ובקשר לנבואת הנביא שגויים יעבדו בשביל ישראל, מעניין שגדולי ישראל מתנגדים להעסקת ערבים ועובדים זרים בערים החרדיות,וכיצד זה הנביא לא חזה עשרות נישואי תערובת בין נערות חרדיות לבין ערבים ובדואים שבסך הכל באו להגשים את נבואת הנביא, ועד כמה נבואה זו ברכה לעם ישראל, שאל נא את יד לאחים.

תגובת הדוס: אני משאיר לך לענות על השאלות הללו. נדמה לי שאתה יכול לעמוד במשימה קשה זו.

"ועמדו זרים ורעו צאנכם".

פיני | 15/02/2012 06:50:36

ימות המשיח של החרדים והכושים הגיעו, בשעה טובה ומוצלחת, ובמזל טוב, לאחר שכל התפילות של הכושים והחרדים התקבלו בשמים, החל היום שליחם של גדולי ישראל הרב ושר הפנים אלי ישי , להעניק תעודות זהות למאות משפחות של כושים.