שימפנזה ובני אדם - דמיון גנטי של 98% , האמנם?

מאת: שלמה הראל | 22/01/2012 אמונה ומדע

אזורים שמקודדים חלבון ב-DNA דומים בשימפנזה ובאדם בצורה מדהימה על פי רוב המחקרים ב-98% מהם, הדימיון הזה משמש את חוקרי האבולוציה בטענה ששני המינים הם צאצאים של אותו אב קדמון.

אולם אנחנו גם יודעים שבני אדם מאוד שונים משימפנזות באופן מאוד מהותי בתחומים רבים, במבנה האנטומי, ההתנהגותי, התרבותי וכו'. כבר לפני 30 שנה היו ביולוגים ששיערו ששינויים משמעותיים אלו קורים בעיקר בגלל האזורים שלא מקודדים חלבון ב-DNA.

עוד עובדה שאנחנו יודעים שה- DNA מתחלק לאזורים שמקודדים חלבון וכאלה שלא מקודדים ובבני אדם ושימפנזות רוב האזורים הם אלו שאינם מקודדים לחלבונים. כך שהאזורים שכן מקודדים הם בסך הכול 2% מכלל ה-DNA (כלומר הדימיון בין שני המינים שנמצא כי הוא 98% באזורים המקודדים הוא בסך הכול מהווה 2% מכלל ה DNA של שני המינים).

קשה לייחס שינויים מפליגים אלו בין שני המינים ל-2% הנותרים האלה (מהאזורים המקודדים), אבל על מנת לשכנע את הציבור התמה בעניין הזה, חוקרי האבולוציה נתנו לאזורים שלא מקודדים שם איום ונורא  – "גינום זבל" או JUNK DNA, במגמתיות ברורה, ועל כן הטענה של ביולוגים שהוא בעצם לא כל כך זבל ואולי המקור להבדל העצום בין שני המינים נבלעה במרוצת השנים.

לאחרונה דוח שנעשה על ידי קבוצת מחקר (http://www.mobilednajournal.com/cont...-8753-2-13.pdf) מהמכון הטכנולוגי ג'ורג'יה, מראה כי באזורים שלא מקודדים חלבון ב-DNA שני המינים שונים בצורה משמעותית! מפרסמי המחקר הציעו כי השוני הזה מסביר את ההבדל בין שני המינים כמו הביולוגים הקודמים להם:

לפי הבטאון המדעי המוערך ה Sciense Daily:

  • Researchers at the Georgia Institute of Technology have now determined that the insertion and deletion of large pieces of DNA near genes are highly variable between humans and chimpanzees and may account for major differences between the two species.


או בתרגום חופשי:

  • חוקרים במרכז הטכנולוגי ג'ורג'יה קבעו עתה שאזורים גדולים ב-DNA של מידע הנכנס והנמחק (אלו שלא מקודדים) שונים משמעותית בין שני המינים ויתכן והם מסבירים את השוני המהותי ביניהם.


תגליות אלו מוסיפות על הטענה שאזורים לא מקודדים אלו כנראה לא "זבל" אחרי הכול כמו שחוקרי האבולוציה מאוד רוצים שתחשבו.

אבל עניין זה מעלה בעיה קשה מאוד עם הקו מחשבה של חוקרי האבולוציה הדרווינסטית,
למה שלא יגידו את ההשערה המתבקשת ממדען אובייקטיבי:

    בגלל שהאזורים הרבים שלא מקודדים חלבון שונים באופן משמעותי בשני המינים והם מהווים את הרוב המוחלט של הDNA אז כנראה ששני המינים לא באים מאותו אב קדמון.

אולם הם בחרו בניסוח הבא:

    בגלל שהאזורים שמקודדים חלבון דומים באופן משמעותי בשני המינים הם צאצאים של אותו אב קדמון.

יכול להיות שגם במדע יש חוסר אובייקטיביות?

אם נתבונן שוב בהיגיון של חוקרי האבולוציה:

  1. לשני המינים יש אב קדמון.
  2. X ו-Y דומים.
  3. Z ו-W לא דומים.
  4. על כן, לשני המינים יש אב קדמון.


קל להגיע למסקנה המתבקשת כשמתחילים את ההוכחה בהנחה הזאת, זוהי דוגמא קלאסית להיגיון מעגלי כושל.

תגובות

כמה תיקונים

בן אדם | 22/01/2012 15:57:57

קודם כל חן חן על הכפפה שהורמה בזמן שמר גוטמן נח לו מתפעול האתר.
למאמר עצמו: קודם כל ראוי לצייו שהמונח "DNA זבל" אינו נמצא בשימוש כבר יותר משני עשורים. בתחילת הדרך (בסה"כ לפני כ -50 שנה) הניחו שאם יש מקטע DNA שאינו מתורגם לחלבון, ניתן להתעלם ממנו שהרי זו הדרך היחידה בה ה DNA בא לידי ביטוי. הרבה מים עברו מאז והיום נראה שדווקא אותם אזורים שלא מתורגמים לחלבונים (שנקראים כיום "DNA שאינו מקודד") הם האזורים המעניינים יותר ובעלי ההשפעה הגדולה יותר על הפנוטיפ הסופי של האורגניזם (בעצם שהבקרה על מתי יווצר חלבון, באיזו תדירות והיכן יכולה להיות חשובה אף יותר מסוג החלבון). וכמו שאני תמיד מנסה להסביר, אין איזו קנוניה סודית של מדענים ורופאים להסתיר מידע מכלל הציבור. לרוב מדובר בטעויות תמימות או יוהרה שאף פעם אינה תמימה.
התעמקות במאמר מראה שחלק גדול מהשוני נובע ממחיקה של מקטעים גדולים מן הגנום האנושי.
בכל מקרה, עד שלא יהיה בנמצא ניתוח מפורט של גנום השימפנזה, לא תהיה הערכה מדוייקת של השוני בינו לבין גנום בני האדם. (כרגע קיים וויכוח אם השוני הוא 94% או אולי אף פחות).
ולסיום: עברים, דברו עברית. אין סיבה לקרוא לחלבון בשמו הלועזי פרוטאין. את זה בואו נשאיר לפרסומות לשמפו שמנסות להתפרנס מבורותנו ומנטייה לא בריאה לייחס תחכום לשמות לועזיים.

שלמה הראל:
תודה רבה,
בכל מקרה ישנה מגמה מדעית צהובה מאוד לגרום לאנשים לחשוב שהם דומים לשימפנזות וזה ראוי לתיקון, אולם באבולוציה נוטים לא לתקן או שזה לוקח כמה עשורים טובים עד שדברים משתנים (אפילו בספרי האבולוציה).

תודה על התיקון אני ישנה לחלבון.

אם בתיקונים עסקינן

יואב | 22/01/2012 18:56:25

אם בתיקונים עסקינן, יש לומר "אשנה" ולא "ישנה".
וסליחה על הטרחנות.

לבנאדם -

יוגב | 22/01/2012 20:18:45

עד לפני שנתיים שלוש המונח גנום זבל היה מאד שימושי. היה עליו אפילו ערך בויקיפדיה בעברית, שהוסר ביום בהיר אחד.

מושלם

צוצק | 22/01/2012 20:58:13

אהבתי את המאמר..יישר כח

לבנאדם - המשך

יוגב | 22/01/2012 20:59:58

הערך המתאים בויקיפדיה באנגלית מלא כולו בצמד המילים "גנום זבל". קשה לומר שהמונח אינו בשימוש, למרות שקרנו אכן בירידה ובצדק.

המונח "DNA זבל"

בן אדם | 23/01/2012 10:16:44

המונח עדיין קיים במקומות כמו אתר wikipedia ולצערי בהרבה ספרי לימוד תיכוניים אולם כמו שאמרת, תדירות השימוש שבו דועכת. בכל מקרה, חשיבותם של איזורים אלו נחקרת וידועה היום. ראוי לציין שבגנומים רבים ניתן למצוא מקטעים של וירוסים שהתאחדו עם ה DNA של יצור חי ונשארו שם. כאמור, וירוסים הם מקטעי DNA ארוזים בקופסה חלבונית אשר במגע עם תא חי ספציפי, מזריקים את ה DNA שלהם, הנ"ל עובר איחוי עם גנום התא, ומנצל אותו ליצור עשרות מקטעי DNA וקופסאות חלבוניות אשר יתאחדו ליצירת עשרות וירוסים... לעיתים, עקב טעות כזו או אחרת ה DNA הויראלי מתאחד עם DNA של התא, אך לא מייצר וירוסים ומשמיד את התא. לתא זה למעשה נוסף מקטע DNA שאינו קשור או מועיל לו והפך להיות חלק מן הגנום שלו. אם תוספת ה DNA לא גרמה למות התא ואם והתא הנ"ל היה תא זרע, ביצית או תא עוברי. היצור החי שיוולד יכיל בכל התאים שלו תוספת גנטית שלא היתה להוריו (ושלמעשה אין הוא זקוק לה) זו ההגדרה ל DNA זבל.
בתחילת הדרך, כשחוקרים הופתעו לדעת שכל כך מעט מן ה DNA ביצורים חיים מקודד לחלבונים, ותחת ההנחה שרק מה שמקודד לחלבון "נחשב", החוקרים הניחו שכל ה DNA ה"מיותר" הוא DNA שהצטבר עם העידנים ללא צורך ממשי ולכן קראו לו "זבל". יקח לאותם חוקרים עוד כמה עשורים על מנת לזהות את חשיבות האזורים הללו. למרות כל זאת, בגנום האנושי יש עדיין אזורים אשר באופן ודאי, זהים לגנום של וירוסים ועברו איחוי לגנום האנושי במהלך העידנים. חלקם לא באים לידי ביטוי וחלקם השפיעו על ביטוי של גנים אנושיים מסויימים בדרכים שעדיין לא ברורות לחלוטין.

תגובת הדוס: לא חושב שאתה מודע להיקף השימוש או לכמות הזבל שחושבים שיש שם:
"It is a remarkable fact the the greater part of the genome might as well not be there, for all the difference it makes."
-Richard Dawkins 2009

"Non-encoding repetivtive sequences -'Junk DNA'- comprise the vast bulk of the human genome"
-Biologist John Avice, UoC 2010

המושג עדיין חי ובועט ורץ בפי ביולוגים וחוקרי אבולוציה בחירים.

מדובר פה בחוסר הבנה בסיסי בקריאת המאמר

inderl | 25/01/2012 23:42:57

ראשית מדובר על אופן "הצגת" הגנים במורפולוגיה קרי המראה החיצוני של המינים.
הטענה היא שדמיון הגנטי בין המינים לא מסביר מדוע אנחנו נראים שונה באופן מורפולוגי שכזה. ומדוע למשל גורילות דומות יותר לשימפנזים למרות שהם רחוקות מהן מעט יותר ברמה הגנטית.
דרך אחת להסביר את השוני המורפולוגי הוא כפי שציינתי אופן ההצגה של הגנים באופן מורפולוגי. עולה ההשערה ש- indel הוספה או החסרה של מידע גנטי במוטציות על הגנום הלא מקודד יכול להשפיע על אופן הצגת הגנים. מבלי לשנות את המידע הגנטי עצמו.
וזה נוצר ע"י תופעה מוכרת - indel כפי שציינתי.
indel כלשעצמו משתנה בקצב יחסית מהיר, וכמות השינויים מתווספים לאחר ששני המינים התפצלו זה מזה.
אולם כמות השינויים גדולה ככל שתהיה ללא מוטציה בקוד הגנטי עצמו לא ייתכן שינוי משמעותי. אולם על אחד כמה וכמה זה רק מראה שהאבולוציה מסוגלת להתפתח מהר יותר ע"י שינויים שאינם בקוד הגנטי.

זאת נאמר שאין שום קשר בין ה- indel לבין המוצא המשותף. מוצא משותף נבדק ע"י כרומוזים שאינם מושפעים ע"י שינויים מוטציונים - mutaion rate ומכאן שאם גנים עוברים בתורשה חייב להיות אב קדמון משותף.
כאותו אופן שבודקים mcra של בני אדם מודרנים.
אילו בני אדם התפתחו לא מהשימפזנה אלא מחיה מבעל אחר, כמות הכרומוזומים הזהים יהיה מעטים יותר.
כל בעלי החיים חולקים אב קדמון משותף לא משנה כמה הם שונים זה מזה.
גם אמבה ובן אדם יש להם אב קדמון משותף.

השאלה היא בכלל אחרת, מתי* ועד כמה קרובים מין אחד לאחר, ומה היחס שלו למין אחר?
למשל שימפזה גורילה ובן אדם.
אם האב הקדמון המשותף פתחו תכונה קלדיסיטית מסיומת התכונה הזו חייבת להיות קיימת אצל בני אדם בימנו.
כך למשל הליכה זקופה התפתחה בשלב מסיום לפני כ- 4 מיליון שנה, כל המינים שהם צאצא ישיר של אותו אב קדמון יכילו את התכונה הזו גם.
אולם מין אחר שלא פיתח את התכונה הזו משום שחי באזור גאוגרפי אחר, ולא התערבב עם בני המין ההולך זקוף לא הכיל האת התכונה הזו ושכך לא העביר אותה לדורות הבאים.
ויתרה בכך, הסיכוי שכמה מינים יפתחו במקביל את אותם תכונות בדיוק שכזה הוא חסר סיכוי כמעט.


השימפנזים למשל התפצלו מאתנו בשלב מסיום משמע שעד שלב הפיצול הקוד הגנטי חייב להיות זהה. אם נחשב בעזרת שעון מלקולרי את זמן הפיצול, נוכל להתאים זאת לממצאי מאובנים המתוארכים לפני כ- 7 מיליון שנה.
לפי הגיון זה המאובנים הללו היו אמורים להראות יותר דומים לשימפנזה מאשר לאדם. ואכן זה המצב עם המאובן :Sahelanthropus tchadensis
עונה על הדרישות.
ככל שנתקדם עם ציר הזמן, המאובנים ילכו ויהפכו להיות יותר דומים לאדם.

אז יש לנו גם קוד גנטי זהה, וגם מידע ממאובנים מלפני כ- 7 מיליון שנה לפני היום שזה תואם את תאריך הפיצול הגנטי.
אם אני מניח שגנים מועברים בתורשה - זו עובדה, אזי אין דרך אחרת להסביר את הדמיון בין שני המינים אלא אם כן נניח שאב קדמון של שניהם חי לפני כ- 7 מיליון שנה לפני זממנו.
וזה עוד לפני שהזכרתי בכלל את כרומוזום 2 שעבר איחוי - והוא זהה בדיוק לשני כרומוזמים של שימפנזים.
ורטרו-וירוסים שנמצאים בדיוק במקום בגנום אצל בני אדם ואצל שימפנזים ויכולים לעבר רק בתורשה.
ודי.אנ.איי מיטוכונדריאלי שועבר מהאם בלבד דרך מי השפיר. יש 52 מוטציות שאנו יכולים להזות אותם בדיוק במיטוכונדריה בין בני אדם לשימפזנים בתקופה של כ- 7 מיליון שנים.
ואיך הגיעו הקידוד השימפנזי לזה של בני אדם?
ומדעו לא נכנס גם לקידוד של שאר בעלי החיים? ורק - בקידוד של מינים שנוצרו *לאחר* וכתוצאה למעשה מן הפיצול בין שימפנזים לבני אדם? - כך למשל הדי.אנ.איי מיטוכונדיאלי של ניאנדרטלים שמכיל גם הוא בין היתר קידוד "שימפנזי".
כמו שאמרתי, כל בעלי החיים בעלי אב קדמון משותף, השאלה כמה קרוב וכיצד למקם אותם בעץ הפילו-גנטי.
ותראה איזה פלא, שממצאי המאובנים תואמים בדיוק את שאומרת לנו הגנטיקה.

עדיין אפשר לטעון שאלוהים יצר את כל בעלי החיים, ועשה בכוונה להטעות אותנו.

תגובת הדוס: אני מסכם את כל זה בבדיחה:
אתה מאמין שלנו ולבננה יש אב קדמון משותף.

ועוד דבר, אני מאמין בעיצוב משותף אתה מאמין באב קדמון משותף, זה ההבדל היחידי בינינו - הפרשנות.

ה' ברא את כל המינים ומכיוון שהוא המהנדס יש תכונות דומות לרובם, פשוט מאוד, אבל אתה בוחר להאמין במה שקל לך, יום טוב.

לגבי הבננה

מתן | 26/01/2012 19:15:07

זה נכון - לנו ולבננה יש אב קדמון משותף, אך רחוק יותר בעץ הפילוגנטי = חי לפני זמן רב יותר, מאשר האב הקדמון המשותף לנו ולשימפנזים.

תגובת הדוס: כן תיארתי לעצמי שהוא ממש זקן...תזהר לא לאכול את סבא

לא בושה להגיד - "לא יודע"

indel | 27/01/2012 16:09:45

"ועוד דבר, אני מאמין בעיצוב משותף אתה מאמין באב קדמון משותף, זה ההבדל היחידי בינינו - הפרשנות."

נתייחס לטענה הזאת, כאל שני אופציות מקבילות וננסה לנתח אותם.

נתחיל מזה ש-כלל לא התייחסת לעובדות שציינתי. לא מדובר בסתם דמיון בין המינים,
אלא בקוד גנטי זהה, בקטעים המסוימים.
יוצר תבוני אינו מחוייב לקוד מסיום או קידוד מסיום.
כך למשל דולפין וכריש אינם בעלי דמיון גנטי רב, האחד יונק והשני דג -נושם חמצן מומס במים.
מהדנס יכול ליצור את אותם התכונות את אותו המבנה (המורפולוגי) אבל בקוד גנטי שונה באופן משמעותי.
כל למשל הסנפירים וסנפיר הגב, למרות שזהים אינם בעלי אותו קוד גנטי. כל חלבון וחלבון שמקבל "פקודה" מה הקוד הגנטי כיצד לבנות את החלקים השונים בגוף בזמן התפתחות העובר - מקבלים קוד שונה, אצל הדולפין ואצל הכריש - משמע שהם רחוקים אחד מן השני בעץ הפילוגנטי.
דולפין בנוסף לכך לא יכול לנשום חמצן מהול במים, דבר מצריך אותו לעלות מידיי פעם מעל פני המים.
ההסבר שאתה מספק לי, אינו טוב. הוא אינו עונה על שאלת הסיבה. משום שמהנדס אשר חושב ומכתנן דורש סיבה, גם לעצם קיומו שלו, וגם לעצם הבחירות שהוא מבצע.

אולם תורשה, מסבירה את הקשרים הללו ע"י הסבר חכם ומשכנע, שכריש ודולפין אינם באותו עץ אבולציוני והדמיון בניהם הוא מקרי.
או יותר נכון דרך אחרת של האבולוציה ליצור את אותם פתרונות.
היא גם מבוססת על תצפיות:
1) תורשה היא עובדה, היא קיימת.
2) מוטציה היא עובדה, היא נצפתה בניסויים.
3) מאובנים - אילו האבולוציה נכונה, אזי אמור להיות מאובן או מאובנים של דולפינים קדומים ,שהם יותר ויותר (ככל שהולכים אחרונה בציר הזמן) דומים ליונק יבשתי ולא ל- ייצור ימי.
וזה אכן המצב, לדולפינים קדומים יש רגליים, והם נעלמות בהדרגה. בנוסף לדולפינים מודרנים יש עצמות של רגליים אחוריות שהם מתחת לעור.
4) הייצור הקרוב ביותר לדולפינים ולוייתנים הוא היפופוטם. מדהים לא? כיצד היפופוטם קרוב גנטית לדולפין?
משום שיש לשינהם גנים של יונקים, הולכים על ארבע , והרי האבולוציה אינה יכולה למחוק את הגנים "הישנים" היא רק יכולה לשנות ע"י מוטציה גנים קיימים ושכך יש שאריות מן העבר.
5) ביוסטרטיגרפיה יכולה ללמד אותנו רבות, על המאובנים הקדומים לאורך ציר הזמן הגיאולוגי.
ובאמת מאובנים ימיים שהם המאובנים השמורים ביותר והאמינים ביותר במובן הסטרטיגרפי (משום שהם אינם מופרעים, ונפרסים של שטחים גדולים יחסית,משום שאינם נותנים להשפעות גיאוגרפיות אקולוגיות במובן הרחב), מעידים לנו שדולפינים או לוויתנים לא היו קיימים "תמיד" אלא היו צריכים להגיע מן היבשה אל הים.
ויש לנו כמה מאובנים שעונים על הדרישה הזאת.
לוויתן קדום אחד archaeocetes היה בעל גולגות של יונקים אשר מוכרים לנו מן היבשה.
משמע שהוא היה נראה כמו לוויתן רק עם תכונות של יונקי יבשה.
וזה תואם באופן מדוייק את תאורית התורשה והאב הקדמון.
במילים פשוטות ככל שאתה הולך יותר אחורה בזמן הגיאולוגי אתה מתקרב יותר ויותר לאב הקדמון שלך.
6) בהמשך לנקודה 5 ביוסטרטיגפיה יכולה ללמד אותנו דברים נוספים על האקולוגיה של כדור הארץ. משום שפורימניפרות משמרות את כמות האיזוטופים של חמצן ופחמן שהיו קיימים בעבר, ומכאן גם על התנאים האקולוגים.
בנוסף מורימנפרות מאוד רגישות לשינויי אקלים, והם משתנות ברקוד בהתאם ליחסות האיזטופים היצבים של חמצן במים.
מכאן אפשר להשליך את זה לשאר היצורים שחיים בסביבה הקרובה ולהגדיר אתם התקופה שלהם ע"י ois או mis ומספר כלשהו צמוד לכך.
זה משמש רפרנס מסיום לסביבה הקיימת.
שיטה אחרת היא פולני צמחים ומאובני עצים, וגם רשם עצמה מגנטית.
בעזרת התכונות הללו אפשר לשחזר את הסביבה הקדומה של היצורים החיים, ולהתאים אותה לסטרטיגרפיה שלנו.

אנו למדים מכאן כמה דברים חשובים:

1) לא כל בעלי החיים הלכו ביחד ובמקביל.
2) העלמות של גורם אקולוגי או ביוספרתי (הקשור בביוספירה - ארוגניזמים) או הוספה של גורמים כאלו משנה את הרכב הביוסטרטיגרפיה.
3) בעלי החיים הקיימים חייבים להיות המשך ישיר של בעל חי קדום יותר שחי תחת ביוספירה של תקופה אחרת.
4) בעלי החיים המודרנים חייבים להיות קשורים גנטית בקרבה משתנה ע"פ הקרבה של האב הקדמון שלהם.
משמע שבעלי חיים שהאב הקדמון שלהם "צעיר" יותר באופן גיאוסטרטגפי (זמנים גיאולוגים) חייבים להיות קרובים יותר גנטית.
וכך זה נכון לגביי היפופוטם ודולפינים. וגם זה נכון לגביי בני אדם שימפנזים.

על כן אני חושב שתורשה היא ראיה חזקה בהרבה למתכנן, ואף אינה דורשת ממני להמציא כוחות או יכולות שאינם נצפים בטבע.
כל שעליי לעשות הוא להכניס את הנתונים הקיימים לסימולציה ולהריץ אותה ולראות מה קורה כאשר גורמים מסיומים משתנים.
למעשה אני אפילו יכול לדעת בדיוק אילו גנים צריכים להיות שונים על מנת להגיע מנקודה א', לנקודה ב'.
-----------------------------------------------
זה היה רקע כללי לגביי עניין התורשה, לאורך ציר הזמן ומה היינו מצפים לגלות ע"י אבולוציה ואף ציינתי מה היה מפריך אותה.
השאלה החזקה ביותר שאפשר לשאול היא, אם אבולוציה אינה נכונה הרי שבעלי חיים אינם כפופים לאב קדמון משותף. הם יכולים להיווצר מתוך האדמה.
הרי כתוב בספר בראשית פרק ב':
יט וַיִּצֶר יְהוָה אֱלֹהִים מִן-הָאֲדָמָה, כָּל-חַיַּת הַשָּׂדֶה וְאֵת כָּל-עוֹף הַשָּׁמַיִם, וַיָּבֵא אֶל-הָאָדָם, לִרְאוֹת מַה-יִּקְרָא-לוֹ; וְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא-לוֹ הָאָדָם נֶפֶשׁ חַיָּה, הוּא שְׁמוֹ.

ומעבר לכך, החיות אינם קשורות בתהליך תורשה ברור כלשהו - למשל שינויים באחד הסיסטמות שציינתי (אקולוגיה, ביוספירה, מזון, משאבים). הרי בעלי החיים נוצרים לסיטמם יחיד ובודד שנועד בשבילם ולמענם.
אך מעבר לפעילות נקודתית של הפערת שכבות (שבקרקעית הים זה כמעט ולא מתרחש, לראיה יש בעלי חיים שם שאינם מופרעים כלל, במשך מיליוני או מיליארדי שנות קיום), אין כל עדות לקיום בעלי חיים מודרנים עם ארכאיים. כך למשל לפי תאוריית האבולוציה האב הקדמון חייב להיות קיים לפני ההורשה של הגנים לבעלי החיים המאורחים ממנו. לא ייתכן שהם התקיימו "תמיד" זה לצד זה.

כ-אנתרופולג - אחד שמתעסק בבני אדם ומורשתם אציין לך את הראיות הקשורות לבני אדם וההסטוריה שלהם באופן ספיצפי ולא התמקד בהסטוריה הביולוגית של בעלי חיים אחרים, למרות שיש מידע רב בנושא הזה.
-----------------------------------------
לפי אותם עקרונות כללים שציינתי למעלה ננסה לבחון את הנושא דנן, של שימפנזים ובני אדם:
1) הדמיון הגנטי בינהם - לא לכל קופי העל יש אותו דמיון גנטי. למשל גורילה ואונגוטנג רחוקים גנטית יותר מבני אדם ושימפזנים. משמע שכל חלבון וחלבון אשר קיבל פקודה מה קוד הגנטי לבנות באופן פיסיקלי את תאי הגווף בזמן התפתחות העובר, קיבל קוד אחר ושונה.
נשאלת השאלה למה? - למה הקוד שונה כאשר הצורה המורפולוגית למשל לא בהכרח מעידה על כך.
גורילה דומה לשימפנזה אבל בעלת קוד גנטי רחוק יחסית בדמיונו, מאשר הדמיון בין בני אדם לשימפנזים. נשאלת השאלה למה?
למה אותם תכונות מוצגים באופן גנטי אחר?
למה למשל, קופים רבים של העולם החדש בעלי קוד גנטי שונה מזה של שימפנזים המאפשר אחיזה בענפים באויר?
מדובר כמו בדולפין ובכריש, בשני תכונות שהם זהות מורפולגית אבל שונות בקידוד שלהם.
שוב תורשה מסבירה זאת היטב ללא צורך בהנחות מיותרות ושימוש רק בגורמים וכוחות שאנו מכירים אותם מעולם הטבע.

2) המיטוכונדריה והרטרוירוסים.
דבר אחד לדבר על הקידוד הגנטי של תכונות גנטיות מסויימות, אשר באות ליידי ביטוי מורפולוגי -לכאורה יש בהם הגיון.
אולם מה לגביי חומר גנטי, שאין בו כל הגיון?
למשל הקוד הגנטי של המטיכונדריה העובר רק מ-האם לעובר, זהה כמעט (למעט 54 מוטציות שניתן לזהות אותם) בין בני אדם לשימפנזים.
פחות דומה לגורילות וכך פחות דומה לאורנגוטג וכך הלאה.
מה גרם למתכנן להתאים את העץ פילוגנטי של הקוד הגנטי הגרעיני לבין הקוד הגנטי המיטוכונדריאלי? האם הוא החליט לעשות בכוונה על מנת שנחשוב שיש תורשה?
מה גרם לו לשים קוד מיטוכונדריאלי "שימפנזי" בקוד של בני האדם?
ומה גרם לו לקחת את אותו קוד ולייצר בו מוטציות אקראיות שאנו צופים בהם גם בימנו? (למשל בין חברות אנושיות?) הרי הוא לא כפוף לקוד גנטי קדום? במיוחד כאשר מדובר בקוד שאינו פונקציה לנתונים מורפולוגיים, וכבר אינו שתכונות ניתן לעשות באופן בלתי תלוי.

רטרו וירוסים זה אף יותר מעניין:
כאשר מחלה מסויימת פוגעת בתאים שלך, היא אינה משמידה או משנה את הקוד הגנטי שיעבור לצאצצים שלך.
אולם רטרו-וירוס עושה בדיוק את זה. הוא מתיישב על חלק מסיום בקוד הגנטי. גנטיקאים מסוגלים להבחין באותם רטרו-וירוסים בקוד הגנטי של בני אדם ושימפזנים ולגלות שהם נמצאים באותו מיקום בגנום.
משמע שאב קדמון משותף נדבק בוירוס הזה, והעביר אותו לדורות הבאים.
באותה מידה ניתן לזהות גם רטרו-וירוסים אחרים שאינם נמצאים בבני אדם, או שנמצאים במינים מסויימם של קופים - למשל קופי העולם החדש מה שאומר נדבקו בוירוס בשלב מאוחר באבולוציה שלהם.
דבר שתואם מאוד את מה שציינתי לגביי הקוד הגנטי של קופי -אפריקאיים לקופי עולם החדש (ראה למעלה על הקוד הגנטי של הזרועות והידיים)

במילים פשוטות, קוד גנטי שאינו חלק מפונקציית בנית הגוף שעובר בתורשה קיים גם אצל שימפנזים וגם אצל בני אדם.
[ראה מחקרים למטה בנושא]

עניין נוסף הוא האיחוי של כרומוזם 2. מדוע ירצה מתכנן לשקר אותנו בכוונה וליצור כרומוזום יחיד שהוא למעשה שני כרומוזומים בדיוק אצל שימפנזה?

3) אם התורשה אכן נכונה, משמע שהזמן ששעון המולקולרי המחשב את הפיצול הגנטי בין שני מינים, צריך להיות תואם לסיטמות השונות בטבע, לרבות אקולוגיה ביוסיפרה וגיאוספרה (השכבות).
השעון המלקולרי מעיד על פיצול בין בני אדם לשימפנזים באב הקדמון כלשהו שחי לפני כ- 7 מיליון שנה.
אם אכן אב קדמון כזה חי, משמע שבעבר הרחוק לא היו בני אדם מודרנים אלא יצורים שהם דומים יותר שימפנזים אבל יש בהם תכונות ייחודית לבני אדם בהגדרה רחבה.
ראשית צריך להגדיר כמה הגדרות, שלא אכנס אליהם כאן, אולם במובן הרחב נאמר:
1) נגדיר מהם הפרימטים
2) נגדיר מהם אנתרופואידים
3) נחפש אותם ברקורד.
4) ננסה להתאים את זה לתצפיות הגנטיות

אדם אינו יכול להתפתח לפני קיומם של אנתרופואידים, ואלו אינם יכולים להיות קיימים לפני פרימטים שכמובן אינם יכולים להיות קיימים לפני ראשית היונקים.
לכל אחד מאלו תכונות ייחודית שניתן לזהות אותם הן היום והן במאובנים.
התכונות הללו חייבות לעבור בתורשה לדורות הבאים ע"י ברירה - כוחות הברירה השונים לפי הסיסטמות שציינתי בראשית.
בנוסף לכך התכונות הללו צריכות להיות קיימות בעצים אבולוציונים שונים בימנו -למשל קופי העולם החדש, קופי העולם הישן, פרימטים,אנתרופואידים ובני אדם.
וצריך שתהיה התאמה בין ציר הזמן - ביוסטרטיגפריה לבין העץ הפילוגנטי.
ואיזה פלא... אכן יש התאמה:
בני האדם קרובים ביותר לשימפנזים והפיצול בינהם התרחש לפני כ- 7 מיליון שנה, עם מאובן מנחה (שהזכרתי אותו למעלה Sahelanthropus tchadensis) שחי בערך בתקופה הזו. נחזור אליו בהמשך לדבר על התכונות שלו.
לאחר מכאן הפיצול בין הענף שמוביל לגורילה מודרנית לבין הענף שמוביל לבני אדם מודרנים התרחש לפני כ- 8.6 מיליון שנים לפני זממנו.
ויש לכך מספר מאובנים מנחים בפרימטים ואנתרופואידים של ה- miocene למשל graeciptihecus ודומיו.
יש לנו גם מאובנים בתקופת הפיצול הגנטי בין הענף שמוביל לאונרגוטנג המודרני, לבני האדם המודרנים לפני כ- 18.3 מיליון שנה.
וכך הלאה אפשר היום ללכת אחורה בזמן 77.5 מיליון שנה עד לפיצול בין הסוג: ceboidea עם strepsirrhini, כאשר ידוע לנו ענף המקשר בין ה- ceboidea לבין ה- cercopithecoidea לבני כ- 42.9 מיליון שנה, וזה האחרון עם סוג שלנו לפני כ- 30.5 מיליון שנה.
ההגדה המדוייקת יותר היא משפחת על ולא "סוג" ע"פ הגרסה של ליניאוס אולם העדפתי להתשמש במשהו נוח יותר להבנה.

לפי התפסיה הזו המאובנים של של ענפי המעבר לכאורה, חייבים להיות במקומם המונח.
לא ייתכן למשל שהמאובנים שמסמלים את המעבר לכאורה בין הענפים של שימפנזים ובני אדם, כמו למשל Sahelanthropus tchadensis או Orrorin tugenensis
או Ardipithecus kadabba

יהיו קיימים (באופן של תכונותיהם) שלפני המאובנים שמסמלים את המעבר בני הענפים אשר מובילים לגורילה מודרנית ושימפנזה-אדם מודרנים כמו למשל: graeciptihecus.
זו ראיה מוחצת אולי לתורשה.

לסיכום, הדגמתי כיצד הנתונים הגנטיים ובפסודוגנטיים יכולים להתאים ליצור לנו קרבות שונות של דמיון בין מינים קיימים.
הדגמתי גם כיצד בדיקה עייורת אשר נותנת תאריך פיצול גנטי כלשהו יכולה להתאים באופן כללי למאובנים קיימים ולהתאים לביוסטרטיגרפיה.
משמע שקדום יותר יהיה האב הקדמון של מאוחר יותר ולדבר יהיה השכלות עד הקוד הגנטי של ימנו.
----------------------------------
לגביי אבולוציה אנושית נחלק אותה לכמה שלבים גדולים ומשמעותיים לפי ה- fossil record
1) בסוף עידן ה- cretaceous התחילו להופיע צורות ה- Plesiadapiformes שמה שהבדיל אותם מה- insectivore הקודמים להם, היה צורת עצמות הלחי, והשיניים ומבנה תוך האוזן. הם כמעט ולא נבדלו מה- insectivore במבנה הגולגות וצורת המוח, החושים שלהם הקושרים בקלט לפי מבנה המוח ויכולת התנועה שלהם במרחב שאפשר להסיק אותה מתוך מבנה העצמות. הדבר העיקרי שהבחין אותם מה- insectivore היה הדיאטה שלהם שהתבססה של שורשים, פירות וחומר צמחי בנוסף ל- דיאטת: insectivoroues
במילים פשוטות, אב קדמון היווה את הבסיס ל- Plesiadapiformes.

2) השלב הבא אפשר ליישכו לסוף ה- Paleocene
כאשר התחילו להופיע בביוסטרטיגרפיה צורות חיים למוריות - lemur like- וצורות חיים קופיפיות - Tarsier like-. לפני כ- 65.5-56.6 מיליון שנה לפני היום.
הם נבדלים מאבות הקדמונים שלהם ע"י יכולת תפיסה הדומה יותר לזו של פרימטים, כפות ידיים ורגליים עם ציפורניים ולא טופרים, ופיתוח יכולות מוחיות ושינוי עצמות הפנים לצורך חיזק הראייה וויתור על יכולות הקשורות ב- ריח - גם את זה אפשר להסיק מצורת הגולגות והשוואתה למינים קיימים.
הם עברו בעיקר לדיאטת מזון צמחי- פירות וטיפוס על עצים וענפים וליקוט המזון באזורים אלו.

3) קפיצת מדרגה נוספת היא בזמן ה-eocene התיכון לפני כ- 45 מיליון שנה לפני היום.
אנו מזהים בביוסטרטיגרפיה מיני פרימטים פרימיטיבים. כמו אביהם הקדומים דמויי למורים וקופיפים הם היו ארבורליים (נעו על עצים) ונעו בעזרת כל ארבעת הגפיים שלהם. -בהקשר הזה מעניין להביא את המשפחה שהלכה על 4 - ulas כאשר שינויים גנטיים ומורפולגיים מאפשר או מחייבים אותם ללכת על 4.
וכרומוזום מספר 17 אחראי על המעבר מהליכה על 4 ולהליכה על 2. [ראה את הקישורים שלי למטה]
אך המוח שלהם היה גדול יותר, וצורת העצמות שלהם מלמדת שהם בילו פחות זמן במעבר בין ענפים או דילוג ויותר זמן ב-טיפוס. דבר שניתן להבחין גם היום בין קופיפים ל-פרימטים.
גם התזונה שלהם הכילה הרבה יותר פירות וצמחייה מאשר חרקים.

4) שלב רביעי בהתפתחות האנושית הוא החלוקה בין קופים monkey לבין פרימטים apes. ניתן להבחין בכך באפריקה לפני 30 מיליון שנים לפני זמנו. כך שייצורים דמויי בבונים מודרנים יעדיפו סביבה סאבטרופית בעוד יוצרים דומיי פרימטים יעדיפו סביבה עשריה ביערות ופירות.
שרק באוזרים מסויימים באפריקה הייתה ברירה סלקטיבית של ייצורים דומיים פריטמים והם שגשגו שם.

5) תהליך חמישי ואחרון לפני הענף האנושי (humnan like) התרחש בתקופת ה- miocene המאוחר. - לפני כ- 17 מיליון שנה לפני זמננו. זהו זמן הפיצול אשר מוביל לאורנגוטנג מצד אחד ובני אדם, שימפנזים וגורילות מנגד.
החל מן התקופה הזו אנו מזהים apes בעלי גוף וגפיים שדומות ברמה האנטומית ל apes מודרנית. גם הדנטיטציה מזכירה apes אשר מסוגלים לאכול אוכל קשה, או בעלי ציפה-קשה - grit encrusted.
הנקודה הזו חשובה, משום ש- אסטרלופיתוקסים המאוחרים יותר הנמצאים על הענף האנושי מחזיקים באותו בסיס דנטלי ומכאן גם התנהגות ודיאטה דומה.
אולם ה- אסטרלופיתוקסים הם בעלי תכונות אנושיות במובנים רבים. נתייחס לכך בנקודה הבאה.
--------------------------------
הנחנו את הבסיס הכללי לענף האנושי. הלכנו בזמן בעקבות הפיצולים המלוקולרים וחיפשנו מאובנים אשר יכולים להתאים לאותם פיצולים.
וניסנו להבין את רקע, שבהם התפתחו התכונות הללו.
הדגמנו למשל שהליכה על 4 והליכה זקופה הם עניין של שינוי גנטי בכרמוזום 17 בין היתר.
אף הבאנו דוגמא לבני מודרנים שבגלל בעיה בכרומוזום הנ"ל הולכים על 4 ואף יש להם מבנה אנטומי אשר מאפשר זאת באופן חלקי.
למעשה השלד האנושי בנוי כולו על שלד של הולכים על 4, אשר עבר שינוי או התאמה להליכה על 2.
לפי ההנחה הזו, אנו אמורים למצוא עדויות לapes שעם ציר הזמן הלכו ונהיו יותר זקופים והולכים על 2.
בנוסף נזהה שינוי במבנה הלסתות והמשנן אשר מסמל שינוי בדיאטה - אכילת בשר בנוסף ל-צמחייה. אנו יודעים שגם שימפנזים אוכלים בשר, ואף צדים מידיי פעם.
על כן נצפה למקם את האב הקדמון בהומנידים של לפני 7 מיליון שנה ומשם הלאה אל עבר בני האדם המודרנים.
אפשר לחלק באופן גס את כלל המאובנים ל- 2:
1) דומיי אוסטרלופיתקוס הכוללים בין היתר את:
Sahelanthropus tchadensis, Orrorin tugenensis, Ardipithecus kadabba, Ardipithecus ramidus, Australopithecus anamensis וגם - Australopithecus africanus

2) ראשית "ההומו" - Homo habilis הטקסון הידוע בעיקר, אבל ייתכן שגם :
Homo rudolfensis

יש שינויים והבדלים בין הקבוצה הראשונה, לארוך ציר הזמן. בעיקר שינויים הקשורים בנפח המוח, במשנן, ובהליכה זקופה.
אבל בכל זאת מקובל להגדרים כקבוצה נפרדת מ- הומו משום שלא יודעים בדיוק באיזה סוג של אוסטלופיתקוס התפתח "ההומו" הראשון (משום שיש הרבה אפשרויות, לא נכנס לויכוח הזה כרגע) וגם אין ראיה משכנעת שהם יצרו כלים (הכוונה כלי אבן, כי אין ספק שהם יצרו כלים מחומרים שלא נשמרים כמו ששמפנזים מייצרים כלים).
מכאן האתר הארכיאולוגי הראשון מיוחס ללא שום ספק, להומו-הביליס. ומיוחסות לו התעשייה האולדוואית על השם האתר Olduvai Gorge.
גם הממצא הארכיאולוגי בדומה לעדות גנטית או מורפולוגית עוברת בתורשה או מעין תורשה.
שכך האבות הקדמונים של התעשייה האולדוואית העבירו אותה קדימה, אל ההומוניד שהגיע אחריהם. והתעשייה המשיכה להיות קיימת גם לאחר שלא היו יותר הומו הביליס ברקורד.
אולם היא שדורגה או התפתחה לתעשייה מורכבת יותר ה- אשלית. Acheulean.
אך האשלית הקדומה משמרת בתוכה עדות לתרבות הקודמת לה. שזו ראיה נהדרת בנוסף לעדות המורפולוגית.
האחראים להחלפה הן בכלים והן ב-מאובנים הם ההומיניד הומו-ארקטוס שנפח המוח שלו היה גדול בהרבה מזה של הומו הביליס, הוא היה בעל משנן דומה בהרבה לזה של בני אדם מודרנים והרבה פחות דומה ל-ape, גם בהתנהגות וגם במורפולוגיה.
הוא אף "השכיל" לצאת מאפריקה ולהתפשט עד אסיה הרחוקה - סין.
מכאן המאובנים מתפצלים במורפולוגיה שלהם.
הומו ארקטוס באירופה מתשנה בהגדרה ואנו מוצאים יותר יותר דמיון לניאנדרטלים שלבסוף מלאו את אירופה ומחקו את הזכר של הקודמים להם.
באסיה, אנו מגלים הומו ארטוס-אייסטוס, כאשר הוא שונה לגמרי מהומו-ארטקוס-אפריקנוס (המכונה גם Homo ergaster).
לבסוף באפריקה, אנו מגלים התפתחות הדגרתית של תכונות מדורניות עד להופעת האדם המודרני - AMH לפני כ- 250 אלף שנים לפני היום.

לבסוף לפני כ- 50 אלף שנים לפני היום, האדם המודרני באפריקה עבר אבולציה אחרונה והתפתח לכדיי יישות מודרנית לגמרי.
הוא התפשט לכל עבר בגלובוס ומחק את הזכר של כל מי שקדם לו הוא בן זמנו.
משום שהאדם המודרני יצא מאפריקה, השונות הגנטית של בני האדם מחוץ לאפריקה בימנו היא קטנה.
אולם השונות הגנטית של אפריקאים היא גדולה בהרבה - זו משום שההסטוריה שלהם רחבה בהרבה.
----------------------------------------
מקורות מידע:
Richard G.Klein- the human career 2009

Chris Stringer et.al 2011 Early Human Evolution in the Western Palaearctic: Ecological Scenarios in Quaternary Science Reviews 30 (2011) 1281- 1295

אתרים ברשת:
The Family That Walks On All Fours: Human Quadrupeds - http://www.youtube.com/watch?v=mUYEVL_2wFk

DNA Chunks, Chimps And Humans - http://www.sciencedaily.com/releases/2008/11/081105191731.htm

Evidences for Macroevolution
http://www.talkorigins.org/faqs/comdesc/section4.html#retroviruses

Ancient Whales Had Twisted Skulls - http://www.livescience.com/15686-ancient-whales-twisted-skulls.html

Ancient Whales Gave Birth on Land -
http://www.livescience.com/5302-ancient-whales-gave-birth-land.html


W ו-Z יכולים להשתנות במהירות

רואי | 09/01/2013 23:46:06

שינויים בחלק שאינם מקודדים לחלבון ודאי שיהיו מהירים, כיוון שהם חסרי משמעות. כל מוטציה שאינה מקודדת לחלבון אינה משמעותית להישרדות היונק ולכן תישמר - וכך נמצא כמות עצומה של מטציות באזורים אלו.
האזורים המקודדים לחלבון ישתנו בהתאם לחוקי האבולוציה - כך שכל שינוי יהיה קטן ולא ימנע מהיצור לשרוד. על כן נמצא מעט מאוד שינויים - 2%, והם אכן יכולים להסביר הבדלים עצומים בפנוטיפ.

אתה מציג את הדברים בצורה מאוד לא מאוזנת.

תגובת הדוס:
הדברים הרבה יותר עמוקים מכך, ראה במאמרי "ההבדל התהומי שבין האדם והקוף":
http://thedos.co.il/Article.aspx?Article=511