נשים עובדות והבעלים לומדים - מנהג חדש או עתיק

מאת: נח גוטמן | 29/12/2011 שאלות נפוצות

ההנחה המקובלת גורסת כי המנהג הנפוץ כיום בחוגי האברכים שלפיו האשה הולכת לעבוד ולפרנס את משפחתה על מנת שהבעל יוכל לשקוד על תלמודו עד כמה שהדבר מתאפשר, הוא מנהג חדש, המצאה של הדורות האחרונים.

אולם עיון קצר במקורות ילמדנו כי מנהג זה היה רווח במקומות רבים בקרב חוגי תלמידי החכמים במשך הדורות.

הגמרא במסכת קידושין כותבת שבני בבל ישאו אישה ואחר כך ילמדו תורה, ואילו בני ארץ ישראל ילמדו תורה ורק לאחר מכן ישאו אשה, מפני שאם ישאו אשה יהיו טרודים בפרנסת הבית ולא יוכלו ללמוד תורה.

הר"ן במקום מסביר את הדברים כך - "ואחרים פרשו דבני בבל היו נשותיהן מתעסקין במשא ומתן ובמלאכה (ולכן יכולים היו ללמוד גם לאחר נישואיהם נ.ג.) ובני ארץ ישראל היו נשותיהן מעונגות ואוכלות ואינן עושות".

הגאון מוילנא מביא את דברי הר"ן הללו בביאור הגר"א אה"ע סימן א' סק"ח. וכידוע שכשהגר"א מביא ציטוט כזה בביאורו הוא מהוה הסכמה להלכה לפירוש זה.

ובהגהות הרד"ל על ספר עליות אליהו הערה קכ"ד כתב שכך היה מנהגם של יהודי וילנא בדורו של הגר"א, וזה לשונו -

קכד) והנהיגו ( - אנשי וילנא) דזכיין  הני נשי לאחוז במסחר וחנוח ובטח בהם לב בעליהם לקרויי ולתנויי בי מדרשא
כל היום ועי' מ״ש הגאון בביאורו לאבן העזר (סי׳ א׳ סק״ח) הביא מ״ש הר"ן בקידושין
נושא אשה ואח"כ לומד תורה בטהרה ואמרו שם הא לן והא להו ופירש דבני בבל היו נשותיהם מתעסקות
במו״מ ובמלאכה והיו מפרנסים את אנשיהם אבל בני א״י היו מעונגות ואוכלות ואינן עושות יעו׳ש
(הר״ה הלוי).: עכ"ל.

העובדה שנשים הלכו לעבוד מוזכר בגמרא פעמים רבות, אולם השיטה שלפיה האשה תעבוד והבעל ישקוד על תלמודו הייתה רווחת ככל הנראה אך ורק בקרב שכבת תלמידי החכמים ולא אצל העם כולו.

תגובות

מאידך מובא

| 29/12/2011 11:00:44

מאידך מובא בגמרא פסחים שמעות שאין בהם סימן ברכה ואחד מהם הוא המצפה לפרנסת אשתו ,ובפרט שהבעל התחייב לאשתו מזונות שהוא חייב על פי דין תורה לפרנס את אשתו , מה שמעניין שאחד מהדברים שהיום הטימטום של שויון זכיות רב זה העבודה עבור פרנסה לאשה שהדבר היה ביהדות מאז ומעולם ורק בעולם כולו היה קשה לאשה להשתלב בפרנסה או גם בכבוד כמו מרים הנביאה בשתי מקומות האשה לא היתה מושפלת ביהדות ובסין ששם האשה היתה ראויה להנהיג ולמכור ולהרגיש כאחת האדם והרשה לצוטט אלו שמבזים את האשה אלו דוקה האירגונים המפוקפקים האלו והנה כאן אנחנו פוגשים אלפי נשים בזמן התלמוד שהיו עובדים ולא היו שפחות כפי מה שמדומיין מפי אותם מנהגי הכתות שלפיהם צריך השתלבת העבודה נשית

תגובת הדוס: צריך למצוא דרך לישב בין הדברים, אולי בפסחים מדובר על אדם שרוצה להתעשר מזה, לא יודע.

החרדים חיים מעל הטבע.

פיני | 29/12/2011 13:53:55

כל צאצאיהם הזכרים, כולם תלמידי חכמים, כל הישיבות הם ישיבות למצויינים, בדורות הקדומים לפני אלפי שנים לא היו חיים מעל הטבע, 1000 נכנסים למקרא, 100 נשארים למשנה, ורק 10 לגמרא.לעומת זה כיום, רבע מילדי ישראל הלומדים בחינוך העצמאי יגדלו להיות שכבת תלמידי החכמים, ולכן על האישה לעבוד.
מאה אלף נכנסים למקרא, מאה אלף נשארים לגמרא, אז למה אומרים הרבנים אם הם כאנשים אנחנו כחמורים, צריך להיות ההפך. אשרי העם שככה לו.

תגובת הדוס: רבע מילדי ישראל לומדים בחינוך העצמאי. מתוכם, אלו שישבו בכולל בגיל שלושים וחמש זה רק הליטאים (או יןתר נכון - חלק מהם) , שמהוים אולי חמישית, כל היתר ילכו לעבוד ברובם הגדול.
כמה זה מתוך "עם ישראל"?

ליבי ליבי לארבע חמישיות מילדי החינוך העצמאי.

פיני | 29/12/2011 15:56:00

כדי שחמישית מהם יחיו מתורתו אומנותו, מקריבים ארבע חמישיות שהם עשרות אלפים ילדים להיות חוטבי עצים ושואבי מים. משום שמונעים מהם ללמוד מקצוע מכובד, ולפרנס בעתיד משפחתם בכבוד. והיות וזה לא לכבודם להיות פועלים שחורים, ממשיכים לשבת בישיבות, או לחיות ממשכורת רעב ובעוני כל ימי חייהם.. מי התיר להתאכזר כך בנערים רכים ולהרוס חייהם וחיי צאצאיהם, שנאלצים כל חייהם לחיות בעוני מצדקה, ועני חשוב כמת.

תגובת הדוס: הם לא יהיו לא שואבי מים ולא חוטבי עצים, הם יזכו להיות יהודים יראי שמים שיחיו את חייהם בשמחה ובטוב לבב, הקב"ה יזמן להם פרנסה כשרה כפי שזן ופרנס וכילכל את אבותיהם ואבות אבותיהם, ויזכו לגדל בתים בקדושה ובטהרה, לטוב להם כל הימים.

טוב , לא החרדים חיים מעל הטבע , רק הליטאים .

חיים | 29/12/2011 16:06:19

.

תגובת הדוס: כל מי שמקדיש את חיו לתורה ועבודת השם הרי הוא חי מעל הטבע ממש, יהיה ליטאי, חסיד, בוכרי, תימני.

לפי הרמב"ם לא תהיה להם פרנסה כשרה.

פיני | 29/12/2011 17:03:29

הם או נציגיהם יהיו חייבים ללסטם הבריות כדי שיוכלו לפרנס את משפחותיהם, והרמב"ם לא היה רק הנשר הגדול, אלא גם נביא, ומה שקורה היום אצל החרדים מוכיח. ממשה עד משה לא קם כמשה.

תגובת הדוס: יהיה בסדר, פיני, יהיה בסדר.

לגבי הגמרא בפסחים

מישהו | 29/12/2011 19:44:12

שאלו כאן על מאמר הדוס מהגמרא בפסחים, והדוס לא ידע מה לענות. כנראה שכולם דיברו על הגמרא מתוך הזכרון, בלי להסתכל בפנים. הגמרא שם מביאה דוגמאות על איזה סוג של עבודות נאמר שאם מצפה לשכר אשתו לא רואה סימן ברכה, ובכל הדוגמאות מסביר רש"י שהם מלאכות בזויות, שהטירחה מרובה והשכר מועט, ולכן ישנה הקפדה על הבעל שנותן לאשתו לעבוד בעבודות כאלו, ומסיימת הגמרא "אבל עבדה ומזבנה (= אם היא עובדת ביצירה ומכירות, שהם מלאכות מכובדות) אישתבוחי משתבח בה קרא (=הפסוק משבח את עיסוק האשה בזה), דכתיב סדין עשתה ותמכור".
נפלא עד כמה התורה הקפידה על כבוד האישה, בתקופה שבתרבויות אחרות האישה היתה סמל השיפלות.

תגובת הדוס: צודק צודק צודק. אחת אפס לטובתך.

אם אתה משבח מישהו שהוא לא ליטאי , עשיתי את היומית שלי .

חיים | 01/01/2012 11:14:14

האם מישו ראוי לזה בכלל???

שירי | 24/01/2012 20:53:21

אם כל הכבוד לאברכים וכל ציבור לומדי התורה... אני יודעת שיש כאלה בודדים שבאמת לומדים לשמה אבל ת'כלס.. רובם אני לא יודעת אם ראוים בכלל לשבת וללמוד. אני ראיתי מקרוב התנהגות של אברכים,אני באה מבפנים ואני מדברת דווקא על אברכים "אמיתיים" שלומדים כל היום וכו' ובכל זאת אני יודעת שיש דברים שאם אברך עובר עליהם בעצם מה שווה? נכון... תגידו יצר הרע יש גם לאברכים אבל עם כל הכבוד יש דברים שאחד שתורתו אומנותו לא יכול לעבור עליהם. ולכן ממה שאני ראיתי אני באמת לא יודעת אם יש אנשים הראוים להקרא אברכים ובאמת לייצג בכך את התורה. אני לא מחפשת לחנך או לשנות רק זו תשובתי לשאלה של כולם אם אהיה מוכנה להתחתן שוב עם אברך. באתי משם. הכל שם לא אמיתי.
ערב טוב.

תגובת הדוס: שתי תשובות לי אלייך:

א. גם אני בא "משם", ואני עדיין שם. אני מכיר מבפנים ויש הרבה יותר מאברך אחד שמחזיק חזק, מתמודד באומץ ובגבורה, ולא מבייש אף סטנדרט.

ב. לא לנו לקחת את מאזני הרוחניות המדוייקים. לא אנחנו יכולים לשפוט ולדעת מה באמת נחשב ומוערך. לימוד תורה הוא דבר אדיר, חסר פורפורציות ליד שאר הדברים. אין הכוונה ששאר הדברים הם גמדיים או חסרי חשיבות, יש להם מקום של כבוד (או של קלון) חזק מאוד, אבל זה לא מגרע מהעוצמה האמיתית והגבוהה כל כך של לימוד התורה.
הוא כל כך אדיר, ששוה היה להוריד בן אדם לעולם שיתמודד עם כל הזבל והליכלוך כאן, כדי שעל הדרך הוא יתפוס קצת מזה.

שלישית, וזה לא פחות חשוב, גם מי שמועד, לא תמיד שמח בזה, לא תמיד הולך לישון בשקט. פעמים רבות מצפונו מציק לו, והצקה זו נושאת את פריה לזמנים מאוחרים יותר, כאשר האדם מתרומם יותר, ומצליח להתנער מעל הפיתויים החומריים העזים.

בברכה, יאיר טיילור.