"תג מחיר" מן התורה, מנין?
בימים אלו המדינה כולה סוערת וגועשת סביב התנהגותם של כמה פעילי ימין בתוככי השטחים כנגד פלסטינאים תושבי המקום. הרחיק לכת חבר כנסת ערבי וכינה הצתה של מסגד נטוש "ליל הבדולח"... אין לי ידיעה כנה על פעילותם של אותם אנשים, לא ידוע לי מי התחיל, מי צודק, מי אשם, ומה באמת היה. אבל אני כן רוצה להתמקד ברעיון כשלעצמו: האם אכן כך ראוי ונכון לנהוג?
והנה, בפרשת השבוע, מתוארת סצינה עגומה ואכזרית: דינה, ביתו של יעקב, משפחה נודדת חסרת הגנה, נלקחת על ידי בן למשפחת האצולה, ואף מעונה על ידו. אחיה, שמעון ולוי, זועמים על ניצול ציני כזה, ורוצים לעשות לדבר הזה סוף. לא יתכן שהם ישארו כך חסרי הגנה ופגיעים. למען זה הם נוקטים בתרגיל טקטי: הם מעמידים פנים שבדעתם ללכת לשלום, והם רק מבקשים בקשה קטנה: "הימולו לכם כל זכר." לאחר שלושה ימים, כאשר כל גברי העיר נעדרי כל כושר לחימה, הם פושטים על העיר, והורגים בה את כל הגברים, ולוקחים את דינה. למה הם הורגים את כל הגברים? הרתעה. הם מעוניינים שלא יעיזו עוד לגעת בהם. "תג מחיר"!
יעקב אבינו, כשהוא שומע על המעשה, הוא מותח ביקורת נוקבת: וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל שִׁמְעוֹן וְאֶל לֵוִי עֲכַרְתֶּם אֹתִי לְהַבְאִישֵׁנִי בְּיֹשֵׁב הָאָרֶץ בַּכְּנַעֲנִי וּבַפְּרִזִּי וַאֲנִי מְתֵי מִסְפָּר וְנֶאֶסְפוּ עָלַי וְהִכּוּנִי וְנִשְׁמַדְתִּי אֲנִי וּבֵיתִי.
שימו לב, חלק מהביקורת של יעקב היא מחשש לפעולות נקם של הסביבה. הוא יודע עם מי יש לו עסק, ויודע שאין להסתכן חינם, ושווה אף לעבור לגור במקום אחר תחת להילחם.
הרש"ר הירש, בפירושו על התורה, מאיר היטב את הנקודה, וכך הוא כותב: "עתה מתחילה הגנות, ואין בדעתנו לחפות עליה. אילו הרגו [=שמעון ולוי] את שכם וחמור, ודאי היה הדין עמהם, אך הם לא חסו על אנשים חסרי מגן, המסורים בידיהם בלא כח. גדולה מזו, הם שדדו, ובדרך כלל פקדו על אנשי העיר את עוון אדוניהם. לכך לא היתה כל הצדקה. לפיכך גם גער בהן יעקב... כדרך שלא נהגתם בדין כן לא נהגתם בחכמה... הם הרחיקו ללכת, כאשר הרגו צדיקים בעוון רשעים תקיפים."
אקטואליה?