השיטה המדעית, כוחה וגבולותיה
בחלק נכבד מהתגובות על המאמרים שכתבתי חוזרת על עצמה טענה אישית, שמעליבה אותי יותר מכל טענה אחרת. המגיבים הזועמים טוענים בלהט, שאני מזלזל במדע ובהישגי השיטה המדעית.
הטענה הזו אם הייתה נכונה, הייתה מטילה עלי כתם כבד מאד. אינני חושב שיכול להיות אדם ישר ונאור, שיזלזל בהישגי המדע, ויפקפק בצורה יסודית על כל השיטה המדעית.
השיטה המדעית זו שיטה יעילה מאד שיטה שבנויה על נסיון רחב של אלפי שנים. מאחורי הניסיון הזה עומדים טובי המוחות של אומות העולם, ואין חכם כבעל הניסיון. מי שחושב שכל החוכמה והבינה שבעולם נפלו בחלקו של ציבור מסוים, וכל היתר טיפשים וריקים, לוקה בראיה אגוצנטרית חמורה.
בנוסף לזה, אי אפשר להתעלם מהישגיו העצומים של המדע. המדע הצליח להביא את הידע האנושי לשיאים שלא יאמנו, והביא תועלת מעשית, בעיקר בתחום הרפואה. במאמר המוסגר, יש לאנשים נטיה להתבלבל בין מדע לטכנולוגיה. הטכנולוגיה תרמה לאנושות הרבה יותר מהמדע, ורוב הממציאים ששינו את פני העולם לא היו אקדמאים כלל, וחלק נכבד מהם היו חסרי השכלה בסיסית. זה נושא למאמר נפרד, אבל זה לא מעיב על הישגי המדע.
למדע יש תפקיד מאד חשוב בעבודת השם. הרמב"ם כותב בהלכות יסודי התורה את המילים הבאות.
רמב"ם הלכות יסודי התורה פרק ב
הלכה א
האל הנכבד והנורא הזה מצוה לאהבו וליראה אותו שנאמר ואהבת את ה' אלהיך, ונאמר את ה' אלהיך תירא.
הלכה ב
והיאך היא הדרך לאהבתו ויראתו, בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים ויראה מהן חכמתו שאין לה ערך ולא קץ מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאוה תאוה גדולה לידע השם הגדול א כמו שאמר דוד צמאה נפשי לאלהים לאל חי, וכשמחשב בדברים האלו עצמן מיד הוא נרתע לאחוריו ויפחד ויודע שהוא בריה קטנה שפלה אפלה עומדת בדעת קלה מעוטה לפני תמים דעות, כמו שאמר דוד כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך מה אנוש כי תזכרנו, ולפי הדברים האלו אני מבאר כללים גדולים ממעשה רבון העולמים כדי שיהיו פתח למבין לאהוב את השם, כמו שאמרו חכמים בענין אהבה שמתוך כך אתה מכיר את מי שאמר והיה העולם.
הרמב"ם בונה את היסוד המרכזי של עבודת השם, את אהבת ה' ויראתו, על ידיעת הטבע וההתבוננות בחכמת הבורא. אין כלי שעוזר לראות את חכמת הבורא, כמו המיקרוסקופ והמבחנה.
גם חכמינו זכרונם לברכה, לימדו אותנו פרק בהערכה עצומה לחכמתם של אומות העולם. "חכמה בגוים – תאמין" אמרו חכמינו. חז"ל גם חלקו לחכמי אומות העולם כבוד נדיר. כאשר יהודי רואה את אחד מחכמי האומות עובר לידו ברחוב, עליו לעמוד ולברך "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם, שחלק מחוכמתו לבשר ודם". האם הם זילזלו באותם חכמים? ודאי שלא! אבל איך כל זה הסתדר עם העובדה שאותם חכמים שחז"ל חלקו להם כבוד כל כך גדול,עבדו עבודה זרה, שחז"ל ראו בה את השטות בהתגלמותה, וכל התנ"ך מלא על גדותיו בדברי זילזול ולעג לאותה עבודה זרה?
כדי לברר את הנקודה הזו, עלינו לבדוק קודם כל, מהו סוד כוחה של השיטה המדעית.
כוחה העצום של השיטה המדעית, איננו בנוי על גדולתו של השכל האנושי. השכל האנושי, על כל יכולותיו המדהימות, הוא שכל שטועה על כל צעד ושעל. כאשר אדם לוקח שאלה מסוימת ודן בה לבדו, הסיכוי שלו לטעות הוא הרבה יותר גדול מהסיכוי שלו להגיע לאמת. אז איך בכל זאת עובדת השיטה המדעית?
הכוח העצום של השיטה המדעית נובע מכוחם המופלא של הרבים. היכולת האינטלקטואלית של עשרה אנשים שעובדים בשיתוף פעולה, איננו פי עשרה מהיכולת של אדם בודד. הוא הרבה יותר מזה. שלא לדבר על הכח האינטלקטואלי האדיר, של עשרות אלפי אנשי מדע מכל העולם, שדוחפים ביחד את גלגלי המדע. גם כאשר מדען אחד טועה, תמיד יהיו אחרים שיתקנו אותו. זו בדיוק הסיבה שבכל מדינה מתוקנת, ההחלטות החשובות מתקבלות בפרלמנט שמורכב מכמות רבה של אנשים. גם לפי דין תורה, המלך איננו רשאי לצאת למלחמה, בלי לקבל את אישור הסנהדרין, שמורכב משבעים ואחת חכמי ישראל.
אבל, עם כל הכבוד וההערכה לאותה שיטה מדעית מצויינת ויעילה, ישנו סוג אחד של נושאים, שכשהשיטה המדעית מגיעה לאותם נושאים, היא הופכת לפתע לבלתי יעילה, וכל העוצמה והיעילות המרשימה נעלמת כלא הייתה.
כאשר מגיעים לנושא שיש לו משמעות שחורגת מתחומי המדע והטכנולוגיה, לנושאים בעלי משמעות פילוסופית, תיאולוגית, פוליטית וחברתית, או אז המנועים האדירים שמקדמים את המדע לכיוון האמת, נאלמים דום.
השאלה שעלינו לברר היא, מדוע זה קורה. למה.
כדי לענות על השאלה הזאת עלינו לעמוד על נקודה נוספת.
מה הם הסיבות שגורמות לאדם לטעות.
ישנם שלושה סוגי סיבות שגורמים לאדם לטעות.
הסוג הראשון של הטעויות, הם טעויות שנובעות מידע לא נכון, מחוסר ידע, או מהנחות יסוד לא נכונות.
הסוג השני הוא כושר שיפוט לקוי.
הסוג השלישי של הטעויות הם טעויות שנובעות מחוסר רצונו של האדם להגיע למסקנה מסויימת.
הדוגמא הפשוטה לסוג הראשון, הוא אדם שמגיע למסקנה שחיילי צה"ל הם רוצחים שפלים, אחרי שראה בטלוויזיה האיטלקית תמונות פוטו-מונטאז', של חיילים יהודים מרטשים להנאתם גופה של ערביה זקנה, על לא עוול בכפה.
הדוגמא לסוג השני, הוא צרפתי שמגיע לאותה מסקנה, אחרי שהוא רואה תמונות אמיתיות של מבצע עופרת יצוקה, למרות שהוא יודע היטב מה הפלשתינים עשו לפני כן לתושבי שדרות המסכנים.
הדוגמא לסוג השלישי, היא אמא חכמה ופקחית שמשוכנעת למעלה מכל ספק שהבן שלה הוא ממש הילד הכי יפה, מוצלח ומבריק.
עכשיו נראה, באיזו מידה המדע מצליח להתמודד עם שלושת הסוגים הנזכרים.
הסוג השני, הוא הסוג שאותו מצליח המדע לעקוף בצורה המהירה ביותר. כושר השיפוט של אלפי אנשים מוכשרים ביחד, הוא כושר שיפוט עצום.
את הסוג הראשון, המדע מצליח לעקוף בסופו של דבר, אבל זה תהליך של מאות שנים.
הסוג היחיד שהמדע אינו מצליח לעקוף, הוא הסוג השלישי. הכח של הרבים אינו תורם כמעט מאומה בעניין הזה. אין שום הבדל בין אדם אחד משוחד, לבין מיליון אנשים משוחדים. יכולים לעמוד להם מיליוני גרמנים נאורים ומשכילים, ולצעוק כחיות טרף מוות ליהודים, כשעיניהם פולטות גיצים וחרון אף לעבר אויבי האנושות. למה? כי הם משוחדים. הכבוד שלהם הושפל עד עפר, והיהודים הם טרף מצוין להשבת הכבוד האבוד ולפריקת תסכולים.
הכח של השוחד הוא כח עצום ובלתי נשלט. השוחד הוא ממש חוק טבע לכל דבר. אין כמעט שום מנגנון שיכול להתגבר על זה. שוחד עצמי הוא כמו אלכוהול. אם ניקח את האדם הכי מוכשר בעולם ונשקה אותו בשני בקבוקי וודקא, האם הוא יקבל החלטות נכונות?
בנושא השוחד אין שום הבדל בין חכם לטיפש. גם אין הבדל בין יחיד לרבים. בתורה כתוב "כי השוחד יעוור עיני חכמים". מי שלוקח שוחד הוא עיוור. אם ניקח ציבור של אלפי עיוורים, הם ידעו לקרוא את מה שכתוב על הקיר ממולם, בדיוק באותה מידה כמו עיוור אחד.
בואו נדמיין לעצמינו מדען שמפרסם מחקר, שעל פיו צריכת הנפט לא זו בלבד שאיננה פוגעת בסביבה, אלא שהיא גם תורמת לאיכות הסביבה. והנה פתאום מתפרסם בתקשורת, שאותו מדען מחזיק בבעלותו חברת נפט לא קטנה, או חלק ממנה. מה היינו אומרים על כזה מחקר? ומה היינו אומרים אם כל המדענים בעולם היו מחזיקים בבעלותם חברות נפט? הרי המדע היה מאבד לצמיתות את יכולתו להציג עמדה אוביקטיבית בכל נושא שקשור איכשהו לנפט. ומה היינו אומרים אם מדענים סינים היו מפרסמים מחקר שבו היו טוענים שהסינים הם העם הכי מוכשר בעולם? באיזה מבט היינו מסתכלים על זה?
התנאי הראשון שעליו עומד המדע, הוא היותם של המדענים משוחררים מכל נטיה אישית. גם כאשר למדען מסוים יש איזה שהוא אינטרס, תמיד יהיו מדענים אחרים שלהם אין אינטרס דומה, שיעמידו אותו במקום. אבל כאשר נוצר מצב שכל המדענים בעולם משוחדים בנושא מסוים, השיטה המדעית המרשימה, הופכת ממכשיר רב עוצמה, לגרוטאה מקרטעת.
מי שחושב שמדענים יכולים להתנתק מאינטרסים אישיים, הוא בעצם מעלה אותם מדרגת בני אדם לדרגת מלאכים צחורים עוטי כנפיים. ואינני בטוח שמלאכים אכן יכולים להתמודד עם שוחד.
הבעיה הזו של השיטה המדעית איננה באה לידי ביטוי כמעט בשום נושא מדעי רגיל. קשה מאד לדמיין נושא שכל אנשי המדע בעולם, או לפחות רובם, יהיו משוחדים בו ברמה שתעוות להם את כושר השיפוט.
הנושאים היחידים שבהם אפשר בקלות להגיע לכזה מצב, הם נושאים בעלי משמעות בנושאים פילוסופיים, פוליטיים, תיאולוגיים, וכדומה.
ניקח למשל את שאלת בשאלות, שאלת מציאות הבורא. אם נחבר את כל סוגי האינטרסים ביחד, לא נגיע לקצה קצהו של האינטרס שיש לכל אדם בשאלת מציאות הבורא. השאלה הזו גוררת בעקבותיה שורה ארוכה של שאלות פילוסופיות חדות ונוקבות. אם הבורא ברא את העולם, אין ספק שהייתה לו בזה מטרה. אם הייתה לו מטרה, ההסתכלות הפשוטה בבריאה מוכיחה שהאדם הוא הוא היצור שעליו מוטלת המטרה, כמו שהראתי באריכות רבה בפרק "נבואה מניין". המסקנה הסופית של כל אותם שאלות היא שהעולם נברא בשביל האדם, והאדם נברא בשביל לעבוד את בוראו. הנקודה הזאת נוגעת לכל פרט ופרט בחיי האדם. אין אדם בעולם שיכול לגשת לכזה נושא בגישה אובייקטיבית.
מצד שני גם מי שחונך בסביבה דתית יש לו אינטרס הפוך. אבל הצד השווה הוא, שאין אובייקטיביות. וכשאין אובייקטיביות, השיטה המדעית מאבדת את היכולת להגיע לאמת.
אינני אומר שבכזה מקרה המדע מאבד לגמרי את כושר השיפוט. השוחד הכבד ביותר לא יוכל לגרום לאדם לחשוב שאחד ועוד אחד שווה שמונה, אבל הוא בהחלט יכול להביא את האדם לכל מיני אמונות טפילות, על בתי חרושת עצומים שנוצרו אי שם במעמקי המרק הקדום, ועל מפץ שיצר חומר יש מאין, נגד חוקי השכל הבסיסיים ביותר.
אין שום הסבר אחר לעובדה שיש אנשים שפויים, שמאמינים בכאלו הבלים.
אינני חושב שיש בזה איזה שהוא זלזול קל שבקלים במדע. אני מאד מעריך את השיטה המדעית, אבל אני חושב שבנושאים מסוימים, היא פשוט איננה יעילה.
האם אין אפשרות להגיע לחקר האמת באותם נושאים?
לא ולא. אפשר להגיע לאמת בקלות רבה. אבל בכדי להגיע לאמת, עלינו לקחת את השיטה המדעית, ולהוסיף בה עוד פרט אחד בלבד. ישנו צורך שהאדם החוקר ישים מול עיניו את המטרה להגיע לאמת הטהורה. זו עבודה קשה מאד, אך אפשרית.
מציאות הבורא זועקת ממצאי המדע בצורה מוחלטת. כל מה שצריך זה שאדם יהיה כנה ולא יעצום את עיניו.
רוב האנשים מסרבים בתוקף לבדוק את הענינים הללו. הם מפחדים מהאמת.
אינני בא חלילה להטיף מוסר לאיש, כולנו לוקים באותה בעיה. אין אדם אחד בעולם שאינו נופל ברשת השוחד. כאשר יש לאדם מריבה עם השכן שלו, הוא תמיד רואה במבט ראשון את האמת בצד שלו. וזה לא משנה אם הוא חכם או טיפש, ואם יש לו זקן עד הרצפה. השוחד הוא אחד הכלים הכבדים שבהם אוהב היצר הרע להשתמש. היצר הרע הוא אויב מסוכן, שאי אפשר להמלט ממנו בלי מלחמה קשה.