מוסר אנושי מול מוסר אלוקי

מאת: יאיר טיילור | 24/10/2011 שאלות נפוצות

פעמים רבות, אפילו מאוד, נתקלתי בשאלה המתריסה: "נו, אז מה? אתה דוס? אז לכן אתה יותר טוב ממני? נו בכיאת, אני לא מוסרי / איש נחמד / בלה בלה בלה?" אני מניח שהרבה חוזרים בתשובה, ואפילו חלקית, ייתקלו רבות בשאלות מסוג זה, חלקן בהתרסה, חלקן בהתגוננות, וחלקן, כרגיל, מתוך סקרנות ועניין אמיתיים.

קל לי מאוד לקחת את הנושא הזה לכיוונים שונים. כמו למשל נוקדת המוצא של השואל היקר שברור לו, משום מה, שלחזור בתשובה אומר להיות אדם טוב יותר, ולא רק ללפף את הזרוע ברצועה שחורה מידי בוקר. אני גם יכול לשפוך הררי דיו ווירטואלי על עיקרון ה"מוסר" והמשקל האבסולוטי של "ערך" שאינו יכול להיות נגזר, אפילו תיאורטית, מהלכי רוח, מודרנה או אופנות שונות. [על ההשלכות הנוראות של הגישה האחרונה כתבתי במאמר מצמרר תחת הכותרת "מוסר אתאיסטי, יש חיה כזו?"]

אבל במאמר זה אני כן רוצה להתמקד בשתי נקודות, שבהם המוסר האנושי הנאור ביותר, הנעלה ביותר והמצוייד בסייסמוגרף הרגיש ביותר, משום מה לא מכיר בזה.  אוקיי?  בואו נעבור על זה יחד:

א. אחד ה-דברים שהחברה המערבית המודרנית, ובכללה החברה הישראלית מעריצה, הם אנשי התקשורת. אלו היושבים באולפנים ואחראים לנתב אלינו  את האינפורמציה על מה שקורה במדינה, ולעיתים בליווי פרשנות. ומיהו ה-איש תקשורת, המוצלח ביותר, האיכותי ביותר? זה שמצליח להביא "חשיפות" רבות. כל אחד מאיתנו יודע, כי חשיפה, כמעט כל חשיפה, באה לרוב על חשבונו של אדם מסויים. לפעמים באופן ישיר (כולנו זוכרים לפני זמן לא רב על אדם במשרה בכירה ששם קץ לחייו אחרי חשיפה בכתבה שנעשתה אודותיו) ולעיתים באופן עקיף.

מדוע? הרי אנחנו יודעים כל כך טוב שאסור לפגוע בזולת. מערכת משפט מורכבת ומתוחכמת עומדת לרשות האזרח הקטן שאי מי פגע בו?

שאלה נוספת: כיום החוק הישראלי מתיר "בגידה". בן / בת זוג המקיים יחסים עם אדם זר, אינו עובר על עבירה פלילית כלשהי. זאת למרות, שכולנו יודעים שבני/ות זוג רבים שמו קץ לחייהם (במקרים קיצוניים) ונשברו נפשית (כמעט בכל מקרה) שמעשה כזה נודע להם.להיכן נעלמה כל ההומניות?

מסתבר, כי המוסר האנושי המודרני מחייב אותנו לא לפגוע בגוף האדם. לא להכות אותו, לא לחתוך לו חד מאיבריו, וכמו כן לא לפגוע בכספו. אבל לפגוע בנפשו, ברגשותיו (כמו בבגידה, או בלשון הרע) המוסר, והחוק הנגזר ממנו, אינו מכיר בזה. המוסר המודרני רואה באדם יצור חד מימדי, ומתעלם לחלוטין מדבר מהותי הרבה יותר הנמצא בו.

מי שיעיין בפרשת שבוע כמו האחרונה, יגלה נופים חדשים במחוייבות שלנו לחשוב על הזולת, על מה הוא מרגיש, מה הוא חושב, מה כואב לו עככשיו ובאיזה אופן נוכל להקל עליו. וזו לא מעלה איכותית, זו דרישה בסיסית.

 

ב. לפני קרוב ל75 שנה, כמעט חצי גלובוס האמין כי באה הגאולה והישועה. הסוציאליזם, השוויון והצדק החברתי ישלטו בכיפה, ושלום על העולם. התהליך התחיל מצויין, ב1917 רוסיה הפכה להיות קומוניסטית, מלחה"ע השניה סיפחה עוד חצי אירופה מאושרת למקום הבטוח בחינוך, בריאות ופרנסה, וחלקים נרחבים במזרח אסיה התנהלו לפי שיטה זו.

רק דבר אחד הם שכחו. האדם, זה שאמור לנהל את כל זה. נשאר אותו אדם. קטן, אגוצנטרי, תאב בצע, רדוף כבוד ודחפים אישיים. השאר הסטוריה. מסתבר שעל מנת לתקן את העולם, צריך להתחיל עם העולם הקטן. האדם. אנחנו.  [על הדרך להגיע לרמה זו, כתבתי מאמר בשם "המצווות, נטל או נכס?"] 

 אולי הנקודה המרכזית ביותר, עקב האכילס של המוסר האנושי, נעוץ בעובדה כי בני אדם ניסחו אותו וקבעו ואותו. אותם אנשים שהיה נראה להם לנכון לקבוע כי אין לגעת לרעה בבעלי חיים, שהשחיטה היהודית היא אכזרית מדי עבורם, שפינקו את כלביהם, המיתו בשאננות באכזריות שאין דומה לה עשרות אלפי אנשים ביום, בצורה שקולה ומחושבת.

המחוייבות שלנו לחינוך העצמי כוללת לא רק מעשים ופעולות, לא רק דיבורים ושמיעות, לא רק הבטות מיותרות, אלא אף תחושות ורגשות "לא תחמוד" "ואהבת את הגר" "ואהבת לרעיך כמוך". לא מספיק לחייך אליו, עלינו לגרום לכך שנחוש אליו סמפטיה אמיתית. הטלת פחד באמצעות גורמי אכיפה היא קריטית לשמירת חברה מתוקנת, אולם כאשר החברה כולה, כולל קובעי המדיניות, מוטים משקולים קטנים ואנוכיים, התשתית הבסיסית ביותר לתקינות המערכת נשמטת, וההסטוריה מספרת.




 

 




 

תגובות

המוסר האלוקי נתון לפרשנות חכמי ישראל.

משפיע | 11/09/2011 21:29:21

המדרש מספר כי כאשר משה הקריב משפטן של בנות צלופחד לה', שמחו ואמרו:" ידוע כי רחמיהם של הזכרים על הזכרים יותר מן הנקבות, ואתה, רחמך על הנקבות כמו על הזכרים, שנאמר, ורחמיו על כל מעשיו."
ולכן על פי המוסר האלוקי, הנתון לפרשנותם של החכמים הזכרים, אם האישה הנשואה נואפת עם גבר רווק, מוצאת להורג. אבל אם בעלה נואף עם רווקה, אינו נענש כלל.

תגובת הדוס: ואיך תסביר את המשנה הבאה שמרחמת דווקא על הבנות ולא על הבנים -
"אדמון אומר שבעה מי שמת והניח בנים ובנות בזמן שהנכסים מרובין הבנים יורשים והבנות נזונות ובנכסים מועטים הבנות יזונו והבנים יחזרו על הפתחים אדמון אומר בשביל שאני זכר הפסדתי?".

הא?????????????????.

בדוגמה שלך יש היגיון רב, בשלי אין.

משפיע | 11/09/2011 22:19:55

להזכירך, אתה רגיל כיום שהאישה יוצאת לעבודה, ובעלה לומד תורה. לא כך היה אז, האישה יושבת בבית, והבעל הזכר עובד. לכן הזכר כאן לא הפסיד, כי יכול לצאת לעבודאו לקבץ נדבות, ואין דרכה של הבת אז לצאת מהבית לעבודה או קיבוץ נדבות.

דווקא מהסיפור שלך אפשר ללמוד כאילו המוסר האלוקי אינו מוסרי, ולא היא.

משפיע | 11/09/2011 22:29:23

שהרי למה שרק הבנים ירשו אביהם ולא הבנות? אלא שבאותו זמן כל בת שמתחתנת, הלכה לגור אצל הורי בעלה, ונהנתה מהירושה של בעלה, ואילו הבנים נשארו בבית אביהם לכן הם ירשו ולא הבנות.

תגובת הדוס: לא אמרת מוסרי או לא, אלא שאין בחז"ל העדפה לגברים או לנשים. בנושאים מסוימים דאגו יותר לנשים ובנושאים אחרים יש יותר זכויות לגברים. כל אחד לפי צרכיו.

מדהים כמה שזה נכון

רעות | 12/09/2011 10:31:03

תמיד האנשים חשבו שהם יודעים טוב יותר מהיוצר אותם מה באמת טוב לעולם ומה באמת הומני ואנושי ואנחנו שההסטוריה פרושה לרגלנו יכולים לסקור ולראות שתמיד המניע הסמוי שלהם היה קבלת טובה אישית מהתהליך. מעניין בעוד כמה שנים בית המשפט ישנה את ספר החוקים לספר התורה פשוט משום שיראו בשטח מה עובד טוב יותר.

מהו ההיגיון ,,,

משפיע | 12/09/2011 12:11:55

בזה שחז"ל העדיפו את הבעל על פני האישה הנואפים? האישה תמות, והבעל לא.

תגובת הדוס: לא חז"ל אלא התורה הקדושה.
שאלות בענין ניתן לשלוח להר סיני, מחלקת שירות לקוחות.

האם החוק האזרחי אינו מכיר בנזק נפשי?!

| 12/09/2011 16:16:51

האם מונח "עגמת הנפש" הוא מונח מקראי?
האם "תביעת דיבה" הומצאה בבתי הדין הרבניים שמצאת לקבוע כי לשון הרע אינה קיימת בעולם החוק הליברלי?

ההבדלה שעשית בין נזקים נפשיים לנזקים גופניים היא שקר וכזב. ההבדלה הראויה היא כזו: החוק האזרחי זהיר בהרבה מפגיעה בזכויות הפרט ומקדש במקרים רבות את זכותם של בני אדם לעשות כפי בחירתם ואף אם הדברים אינם מוסכמים על הכלל. והכל בסייגים הראויים.

ה"בגידה" אינה מוכרת כמעשה לא חוקי בעולם החילוני, לא משום שהיא טובה, ראויה או מוסרית אלא משום ששני בני הזוג פועלים בהסכמה והחוק מכריע שהפגיעה בחופש הפעולה שלהם קשה מהפגיעה הנפשית באחרים.

וממילא אין לדבר סוף - נניח אשה המאוהבת באדם והוא בוחר להתחתן עם אחרת ומסב לה נזק נפשי כבד - האם נאפשר זאת?
צא ולמד שגם אתה תבין בסופו של דבר שלעיתים החיים אינם יפים לכולם.

תגובת הדוס: שלום רב, ותודה על השאלות שנשאלו במקומן.

א. עוגמת נפש הוא לרוב דבר שמלבד זה שהוא קשה מאוד ליישום ("הגישה הרווחת בבימ"ש לתביעות קטנות סוברת כי באופן מעשי קשה להוכיח תביעה בגין עגמת נפש בבית משפט לתביעות קטנות" מאתר תביעה קטנה) היא לרוב מתייחסת לנזק מהותי, אמנם שאינו של ממון, אבל מהותי ומובהק. כמו חבילת נופש שהובטחה והופיעה באופן שלא איפשר את ההנאה ממנה. במילים אחרות: המוצר הנרכש אינו המוצר שהתקבל. או טרחה בתביעה וכיו"ב. לא תראה תביעה בגין "עגמת נפש" כפי שהיא נשמעת, כאשר אין כל מרכיב נוסף ממשי וחומרי המהווה השלמה לעילת התביעה.

תביעת דיבה, בחוק הישראלי, מתייחס אך ורק למצב שבו נאמר על הזולת דבר שאינו נכון. שפורסם אודותיו שקר. לספר אמת? זה מעולה! זו עיתונאות מצטיינת. זה פוליצר!

מה שמדהים כאן, שבשם ערכים מתעוררים כמו "חופש הביטוי" או "זכות הציבור לדעת" (איזה מין ערך הוא זה?) החוק מתיר בדורסנות לפלוש לרשותו ורווחתו של הפרט עד לרמה השפלה והפולשנית ביותר. (בעוד לדעתי האישית והענייה, מוטב לה לחברה לקדש ערכים דוגמת "צנעת הפרט" ו"התרחק מן הכיעור", ולא רק ברמת המיקרו)

ג. לא הבנתי: כאשר רעיה עוקבת אחרי בעלה ומגלה שהוא בוגד בה זה נחשב אכן ששניהם פועלים, אבל, האם זה נחשב שהם פועלים בשיתוף פעולה ובהסכמה?...

ד. ברור שהחיים אינם יפים, אבל אל לנו להתעלם מכך שיש כאן גבר שהתחייב לה. אחרת, ברור שלא מוטל על כל אדם להקריב את חייו על מזבח גחמותיו של אדם אחר, עם כל הכאב שבדבר. גם אם אשבר ליבי במידה ולא תעביר לחשבון הבנק שלי את כל רכושך, אני לא חושב שיהיה מוטל עליך לעשות את זה..

בברכה, פו הדוס.

הנה התשובה שקיבלתי ממחלקת שירות לקוחות הר סיני.

משפיע | 12/09/2011 16:50:19

היות והגבר הוא זה שקונה את האישה ולא להפך, הרי היא רכושו הפרטי, ואם נואפת עם גבר אחר חייבת מיתה. לעומתה הגבר אדון לעצמו, ואינו רכושה הפרטי של האישה, לכן זכותו לנאוף עם כל אישה פנויה שיחפוץ.

תגובת הדוס: עכשיו ברצינות -
א. אין מצב כלל של ניאוף שבו האשה חייבת מיתה והגבר פטור. אין כזה דבר. כשהיא חיבת מיתה גם הוא חייב וכשהיא פטורה גם הוא פטור.
ב. יש איסור גמור על כל מעשה אישות מחוץ למסגרת הנישואין ללא כל הבדל בין גבר לאשה.
ג. האשה איננה רכושו של הגבר. כל מי שלמד קצת גמרא יודע שמבחינה משפטית - ממונית האשה עצמאית לחלוטין.

הר סיני - מחלקת שרות לקוחות

חיים | 12/09/2011 17:43:51

זה פה ? לא ?!

תגובת הדוס: נציגנו עסוקים עתה בפניות קודמות אנא המתינו ותיענו בהקדם. מספרך שש.

עוד על העדיפות של הציווי האלוקי על פני כל דבר אחר

א.א. יהדות | 12/09/2011 18:10:09

אפשר לקרוא באתר "נשמה יהודית"

פה :

http://www.jewishsoul.co.il/articles/83

האמת היא שהחברה היהודית דתית יכולה רק להתקנא במדינה כמו דנמרק

עידו לם | 12/09/2011 19:26:45

איפה הם ואיפה אתם? הם עולים עליכם בכול קטגוריה אנושית,חברתית, מוסרית וגם כלכלית.

תגובת הדוס: שכחת פרט אחד -
משום מה שמונים אחוז מהדנים הם נוצרים אוונגליסטים שמאמינים בהיותו של העם היהודי העם הנבחר עד לעצם היום הזה. יותר נבחר מהם, עם כל החיוכים שלהם.
אגב, מה שאתה אומר על הדנים זה בדיוק מה שאמרו על הגרמנים לפני מאה שנה. בדיוק אותם מילים.

טעות גדולה

יהודה | 12/09/2011 21:47:18

להשליך מהמותר בחוק לערכי מוסר
ברור שהערכים המוסריים היום בציבור הם
~ להימנע מאלימות מילולית
~ לא לבגוד בבת הזוג
~ להתייחס יפה גם ל"שונה"

אתה יכול לראות את זה אפילו בתוכניות ריאליטי (ככה אומרים)
מצער שדווקא בחלק מהציבור החרדי לא רואים פסול בהשתלחות לשונית בציבור אחר
המחלוקות פורחות
והיחס לשונה לא דבש

תגובת הדוס: יש פער גדול בין להימנע מאלימות מילולית ובין לספר דברים אמיתיים על אדם אחר. ושוב, אנחנו חיים בחברה שממש מעריצה את גדולי החושפנים בתקשורת.
לא לבגוד בבן הזוג נחשב כחיים טובים יותר, למי שהתמזל מזלו. סקרים עגומים מראים שאנחנו בחברה שלא מקדשת עניין זה כמוסרי, או שלא מקדשת את ערכי המוסר שלה. לו היינו מחשיבים את חומרת העניין לפחות כסטירת לחי (ולטעמי זה חמור פי כמה) המחוקק מזמן היה אוסר את זה. את יודע מה מצבו של גבר שנתפס על אלימות כלשהי?
על להתייחס יפה לשונה אני יכול פשוט להביא קיתונות של ציטטות לשונה שכרגע זה פופולרי שלא להתייחס אליו יפה. (לפעמים מתנחלים, לפעמים חרדים, אף פעם לא סודנים וכן הלאה)

החברה החרדית בוודאי אינה מושלמת, אבל לפחות היא שואפת לכך ומחנכת לכך (עד כמה שניתן לדבר בהכללה) אבל גם בתופעות השליליות הקיימות, עדיין, איך לומר בעדינות, יש לציבור זה הרבה מה ללמוד והרבה לאן להתקדם. חברות גדולות בעולם היו שמחות לאמץ את הסטנדרטים הנהוגים בחברה זו. (וזה כמובן עדיין לא אומר שלא מוטל עליהם להשתפר גם בזה)

בברכה, פו הדוס.

אתה חולק על מחלקת קשרי לקוחות הר סיני?

משפיע | 12/09/2011 22:05:28

יש מצב של יחסי אישות מחוץ למסגרת הנישואין- פילגש.
הסתכלתי בגמרא, והיא פותחת במילים אלה:"האישה ניקנת בשלושה דרכים".ומה שקונים זה רכוש.
"כי ימצא איש נערה בתולה אשר לא אורשה, ותפשה ושכב עימה...." האם הורגים אותו על זה? משלם כסף ומתחתן איתה רק אם היא מסכימה.

תגובת הדוס: א. פילגש זה אשה שמיוחדת לאדם מסוים באופן רשמי, משהו מעין נישואין. כך להראב"ד, ואילו להרמב"ם כל חיי אישות בלי קידושין גמורים אסורים לגמרי. אינני זוכר כרגע איך הרמב"ם מסביר מהי פילגש.
ב. הקנין של קידושין זה לא קנין ממוני, וידועים דברי הר"ן בקידושים ש"אין האשה ממונו של בעל כשורו וחמורו". מדובר על קנין אחר לגמרי, קנין איסורי, שהאשה נאסרת על אנשים אחרים.
ג. אין עונש מוות על אישות ללא נישואין, למרות האיסור.

יש "אישה סוטה" אין "גבר סוטה. למה?

משפיע | 13/09/2011 13:33:20

אכן ככלל אין עונש מוות על יחסי אישות ללא נישואין, אבל לא על זה הויכוח.
על פי המוסר האלוקי גבר נשוי המקיים יחסי אישות עם רווקה, אינו מומת.
אישה נשואה המקיימת יחסי אישות עם רווק, דינה מיתה, על פי המוסר האלוקי.

תגובת הדוס: אתה שוב מדגיש את ה"היא מתה והוא לא", וזה לא נכון. כשהיא חייבת מיתה גם הבועל חייב, וכשהיא פטורה גם הוא פטור.
פעולת הקידושין זו פעולה באשה. האשה נאסרת על כל העולם. למה זה ככה? תשאל את הקדוש ברוך הוא.

אתה מזכיר לי את המורה לגמרא שלי

המשפיע | 13/09/2011 15:06:05

כל פעם ששאלו אותו שאלה ולא ידע התשובה (היו הרבה כאלה) היה עונה, שלח מכתב לאלוקים.

בנושא הזה

רעות | 13/09/2011 21:52:48

יש אכן הרבה דברים שבמבט שטחי לא נראים לנו מובנים כלל וכלל. אני עצמי לא מבינה את הדברים ומסכימה עם חלק ניכר מהדברים שנכתבו כאן בתיאוריה (!) אך מאחר ואנו חיים כאן בעולם, ויש לנו הזדמנות לפתוח דיון בין אנשים שחיים בשתי הצורות- ע"פ התורה ולא על פיה) בואו נסקור ונראה מה בשטח.
אני חושבת שמבחן התוצאה הוא זה שמבאר לנו יותר מכל מדוע עשה אלוקים כך או אחרת. אין לנו מה לשלוח לו דוא"ל וירטואלי בעל כוח משיכה הפוך.. מספיקה לנו ההסטוריה ובעיקר- ההווה- צאו וראו מה קורה כאשר התא המשפחתי נרקם על פי דעת תורה או על פי דעת הרחוב(אני אומרת רחוב כי כל ילד חילוני מצוי יודע הכל על הנישואין מגיל פעוט וכיצד? ע"י התקשורת ה"חינוכית" מלמדים אותו הכל, ואלו ההשקפות מלוות אותו עד גיל שיבה..) כמה אחוזי גירושין בציבורים השונים, כמה אחוזי אלימות במשפחה.. כמה אנשים מאושרים יותר באמת ובעלי אימון אמיתי בבן זוגם,.
העובדות מדברות בפני עצמן.
ואם יש מי שלא מאמין וחושב שאנחנו מטאטאים מוזמן לבוא ולראות מקרוב את האמת הצרופה. אין לי דרך אחרת לשכנע אותו שאני כנה לחלוטין.
אז כנראה שאלוקים חשב על כל פרט שיגרום לנו להיות מאושרים יותר, סומכים יותר על בן הזוג.. וכדו..
הרי ידוע שכל מה שעשה ה' לטובת הברואים עשה.
אז גם אם דברים לא נראים לנו ברורים התוצאות מוכיחות שכך היה צריך להיות. וכבר אמר פעם מישהו חכם- לא הייתי רוצה לעבוד אלוקים כזה שאני מבין את כל ההנהגות שמנהיג.

ההבלים של הדוס

עידו לם | 14/09/2011 01:07:31

אז ככה: הדנים הם לא נוצרים ולא נעליים אלא אתאיסטים כופרים בעיקר שרק 5 אחוז מהם הולכים לכנסייה. בקשר לההשוואה שעשית בין דנמרק וגרמניה: אין שום דימיון בין המדינה המיליטריסטית הגרמנית והלאומיות המעוותת שלה ללאומיות הקהילתית והמוסרית של דנמרק ולא במקרה העם הדני הציל יהודים בתקופת השואה, למעשה מבחינת ערכים דווקא החרדים הם הדומים לגרמניה הנאצית בגזענותם ובחלוקת העולם ליהודים העליונים והגויים הנחותים.

תגובת הדוס: ציטוט מויקיפדיה ערך דנמרק -
"נכון לינואר 2011 , 80.4% מהדנים חברים בכנסיית המדינה, הכנסייה האוונגלית לותרנית של דנמרק. 3.7% מהאוכלוסייה הם מוסלמים אולם מקורות אחרים כולל בית המלוכה הדני מצביעים על אחוזים נמוכים יותר כ 2.5% כך או כך איסלאם היא הדת השנייה בגודלה בדנמרק. 0.8% מהאוכלוסייה הם נוצרים קתולים. קרוב ל15% מאוכלוסיית דנמרק אינה משתייכת לאף דת. 54% מהמהגרים ממוצא אירופאי לרוב מסקנדינביה שאר המהגרים באים מדרום מערב אסיה לרוב תורכיה ומדינות מהמזרח התיכון.

סוף ציטוט.

האמת היא שזה נותן יותר מידע מה באמת קורה בדנמרק

עידו לם | 14/09/2011 10:08:40

http://en.wikipedia.org/wiki/Church_attendance

שאלה:

נתן | 15/09/2011 16:48:20

האם הציטוטים הבאים מייצגים מוסר אלוהי?
1. "אין הנקבה נחשבת בבריאה, שאינה אלא דבר נטפל אל העיקר, לפיכך קראוה חז"ל זנב" (צאנה וראנה)
2. את ברשותו לעשות את חפצו...הנכון בעיניי שהעניש אותה שתהיה נכספת אל בעלה והוא יחזיק בה כשפחה" (הרמב"ן).

3. ...ולכן נשפך דמה, שנתן לה דם נידה, שהוא חולי בטבעה של אישה (בראשית רבה י"ט).
לתשובתך אודה.

תגובת הדוס: 1. לא יודע. צריך לבדוק את המקור בפנים, מדובר בתרגום מאידיש, ובתרגום תמיד צריכים לדעת מה בדיוק כתוב שם.
2. ראיתי את הרמב"ן, הקטע הראשון לא מופיע רק הקטע השני. מדובר שם על הקללה שהאשה התקללה, ולא על מצוה והוראה שכך צריך להיות. המציאות היא שרוב הנשים בהיסטוריה האנושית אכן הוחזקו בצורה כזאת. דווקא התורה היא זו שהכניסה את המושג של זכויות לאשה. אמנם לא שויון בכל התחומים, אבל עצם העובדה שבתורה יש מושג של זכויות של אשה היה חידוש מהפכני באותה תקופה. גם בספר "בר כוכבא" של יגאל ידין ראיתי שהוא כותב שרק ביהודה ניתן למצוא מאותה תקופה מסמכים ממוניים של נשים.
3. אכן בתורה כתוב שהאשה התקללה, (וגם הגבר, רק בנושאים אחרים) והמדרש מסביר שהמחזור הוא אחד מאותם קללות.

ובכלל, הדרך למדוד את ההתיחסות של התורה לאשה זה דרך המשפט העברי, ודרך צורת ההתיחסות הכללית, ולא דרך ציטוט אחד או שנים. צריכים להסביר את ההתבטאויות הנדירות בהתאם לרוח הכללית ולא להיפך.

כלומר גם לגבי המוסר האלוקי

נתן | 15/09/2011 21:51:23

קיימות מחלוקות, ובעצם אנו כפופים לפרשנויות לגביו (הדוגמה שהבאת, התייחסות המשפט העברי לעדות אישה בדיני ממונות למשל, היא מצוינת בהראותה עד כמה נתון המוסר האלוקי לפרשנות, שהרי הרמב"ם והרשב"א טוענים דבר אחד, הרגמ"ה ורבינו תם דבר שונה, הנודע ביהודה מסייג וכן הלאה).







תגובת הדוס: ברור שיש מחלוקות. כל ילד יודע שכל הש"ס כולו מכריכה לכריכה מלא וגדוש במחלוקות מחלוקות מחלוקות.
אם חז"ל היו רוצים להסתיר את המחלוקות, הם היו יכולים לעשות זאת בקלות רבה, לכתוב ספר של מסקנות חד משמעיות ואף אחד מאיתנו לא היה מעלה על דעתו לרגע כמה מחלוקות היו על כל שורה. חז"ל לא ראו שום צורך להסתיר את המחלוקות.

תודה. אתה מסכים אם כך

נתן | 16/09/2011 07:51:09

כי קיימת בעייה במושג "מוסר אלוקי", המתבטאת בכך שקיימות מחלוקות רבות על הדרך הנכונה לפרש וליישם אותו?

תגובת הדוס: הקדוש ברוך הוא נתן את התורה לבני אדם, ונתן להם כללים איך לפסוק כשיש שאלות. המוסר האלוקי אומר לשמוע בכל שאלה למה שאומרים רוב חכמי התורה. "אחרי רבים להטות".
המחלוקות הללו בדרך כלל אינם נוגעות לעקרונות המרכזיים אלא רק לפרטים צדדיים. ביסודות המרכזיים בכל הנושאים הייתה תמיד הסכמה ברורה על התורה שהייתה בידם איש מפי איש עד משה מפי הגבורה.

המאמר "מגרד" נושא מורכב ביותר

Polar Bear | 17/09/2011 18:22:43

ראשית אין חפיפה מלאה בין חוק ומוסר וזו שאלה לא פשוטה האם צריכה להיות חפיפה כזו.

דעתי האישית היא כי בחברה שבה מספר החוקים מצומצם אבל *החינוך* רחב היא חברה הרבה יותר בריאה מחברה שבה צריך את מורא החוק על כל צעד ושעל.

שנית בחברה קיימים איזונים שונים שצריך להזהר בהם מאד - למשל בדוגמה בכתבה חופש העיתונות עומד מול צנעת הפרט.
דעתי האישית היא שהעיתונות לא רק שחורגת מהטעם הטוב - אלא גם עוברת משמעותית על סוב-יודיצה ובכ"ז בוחרת מערכת המשפט שלא להתערב.

לגבי מוסר לא דתי (אתאיזם - או שלילת התאיזם כשלעצמו אינו מערכת ישותית - יכולות להיות מערכות מוסר שונות מאד אחת מהשניה שכולן אתאיסטיות - ולכן באמת אין חייה כזו מוסר אתאיסטי - הנובע מעצם שלילת התאיזם חייב להיות מקור אחר (קדושת החיים, כבוד האדם וכד.) - זהו נושא מורכב עוד יותר שבטח ושבטח לא ניתן לכסותו במאמר יחיד או בתגובה.

מצד שני לא ניתן לקיים דיון מושכל לגבי המוסר האלוהי בדיוק מהסיבה ששאלות נוקבות נענות
ב-"שאלות בענין ניתן לשלוח להר סיני, מחלקת שירות לקוחות."

או ב-זוהי חוכמה אלוהית שאיננו מסוגלים לרדת לעומקה ואם כך נאמר - כנראה שיש סיבה טובה לכך.




תגובת הדוס: שלום דוב, הרבה זמן לא דרכת פה.
הטענה שלך לגבי "תשלח מכתב להר סיני" היא נכונה, ולכן אבהיר את דעתי בענין של ערכי המשפחה.
אני מציע לדון בנושא מכיון אחר- במבחן התוצאה. האם בשורה התחתונה החיים על פי התורה מביאים את ענייני המשפחה והנישואין למצב יותר טוב או יותר גרוע. נשוה את המצב בחברה שחיה על פי ערכי התנ"ך לזו שחיה על פי סולם הערכים הדמוקרטי, ונראה איזו שיטה מביאה יציבות ואושר לחיי הנישואין ואיזו גורמת לבעיות וחוסר סיפוק.
מקור הסבל האנושי הגדול ביותר לדעתי זה חיי משפחה לא תקינים. הנזק והסבל שנגרם לאנושות מהנתון המחריד של למעלה מחמישים אחוזי גירושין בחברה המערבית הוא סבל איום, כל מערכת נישואין כושלת מהוה סבל מתמשך לכל הצדדים, לגבר ולאישה כאחד. המציאות היא שחיים על פי התורה חוסכים מהאדם את הסבל הזה. כשאדם צעיר רווק חי חיי הפקרות הוא לא מבין את הנזק שהוא גורם לעצמו, אבל כשהוא אחרי עשור מוצא את עצמו עם משפחה מפורקת, עם ילדים שחיים בלי בית נורמלי ומאבקים משפטיים על מזונות ושאר מרעין בישין - אז כבר מאוחר מדי.
אי אפשר לדון את החוכמה האלוקית בעצמה, אבל אפשר בהחלט לדון אותה על פי מבחן התוצאה.

לכל המגיבים על המאמר

רעות | 19/09/2011 19:19:47

מעניין שבנוגע לחוקי התורה יש לכולם מה להעיר.
כאילו שהאלטרנטיבה כזו מושלמת.
מה עם חוקי המדינה?הם, אינם מושלמים כלל וכלל: למשל, את בעית הבגידות. החוקה המשפטית בישראל לא יכולה לאכוף בשום צורה. זו הסיבה שהמצב בציבור הכללי נראה כפי שנראה.
ואני בטוחה שלכל אחד עולות כעת במחשבה אין ספור דוגמאות לחוקים שאינם צודקים, או למעשים שהיה צורך למנוע אותם באופן חד משמעי, וזה לא כך. וההוכחה הניצחת היא שחוקי המדינה משתנים מעת לעת. כי חוקים שיצרו אותם בנ"א אינם יכולים לחזות לטווח של זמן ושינויים שיחולו בעולם, מכל הסוגים. ואינם יכולים להקיף במחשבתם את כל הסיטואציות הקימות.
לעומת זאת התורה נצפתה ע"י מי שברא את העולם וידע מראש איך דברים יראו. ועל כן נשארת תורת חיים- בכל מצב. וזו הסיבה שגם נותנת אינספור דוגמאות לכל מני מצבים שנראים לנו מוזרים- כמו למשל מה שנכתב במאמר על השחיטה.. מי יודע, אולי יום יבוא ותתפתח טכנולוגיה מסוימת שתגרום לסכין המשוכללת לעוף לכיוון בעה"ח ולשוחטו.. אא לדעת. אך התורה כן צופה כל מצב.

תגובה לדוס ולרעות

Polar Bear | 20/09/2011 07:23:41

לדוס, תודה. הרעיון של הערכה לפי מבחן התוצאה הוא מעניין ומצריך חשיבה נוספת, בפרט על הקשר בין אושר או הצלחה למוסר, השימוש בחיי המשפחה כמדד, והקשר בין מוראה של מלכות למבחן התוצאה בהקשרים שונים מחיי משםחה.

לרעות
היכן ראית שהתייחסתי לחוקי התורה?

ברשותך אמשיך להתיחס רק לחוק המדינה. את (והדוס) מציינים כי בגידה בחיי משפחה אינה מוגדרת כעברה במדינת ישראל.

מוסכם כי בגידה - כל בגידה - אינה מעשה מוסרי. בגידה בחיי משפחה זוכה להכרה משמעותית במשפט האזרחי. והשאלה העולה היא מדוע בגידה אינה מוכרת כעברה על החוק הפלילי.

בואי נבחן מה המשמעות של זה.

הדבר אומר שגבר או אשה החושדים בבת/בן זוגם יוכלו עקרונית לגשת למשטרה ולהגיש תלונה.

מרגע זה והלאה מדובר בעינין בין ה-*מדינה* לנשוא התלונה. על המשטרה, לפחות באופן עקרוני, לפתוח בחקירה לאסוף ראיות ולהגיש כתב אישום שיכול להסתיים בכליאה של בין הזוג גם הם יש ילדים וגם אם בן הזוג הנבגד מתנגד ואפילו מבקש למשוך את תלונה.

האם זה לדעתך המצב הרצוי? וגם אם כן האם את חושבת שהמשטרה מסוגלת בכלל לטפל בכך?

פולר בר

רעות | 21/09/2011 15:52:17

תגובתי יועדה לכל הגולשים שבמאמרים האחרונים היו להם השגות כלפי כל מיני דינים בהלכה היהודית. כמו- שחיטה וכדו..
באמת לא כתבת על כך בתגובתך. התנצלותי אם כך היה משמע מתגובתי.
בואו נהיה פתוחים לאכיפות מסוג אחר מכליאה. ישנם עוד אופנים בהם ניתן למנוע את הבעיה. ניתן לאכוף באמצעות קנס כספי כבד במיוחד, או מניעת אפשרות נישואים פורמלים נוספים לאדם כזה .. או עוד 1001 רעיונות אחרים..
מענינת אותי דעתך בנושא:
האם אתה חושב שאין צורך לאכוף? שאיש הישר בעיניו יעשה? שזה חלק מהדמוקרטיה?

לרעות

Polar Bear | 22/09/2011 15:52:46

אולי תסבירי לי את איך השיטה שאת מציעה תעבוד?

מי יחקור? איך יחקרו? מי ישלם על החקירה?
איך יתנהלו ההוכחות? איך תמנעי הצפה של חקירות בשל חשדות לא מבוססים או תלונות שוא?

מה דינם של אנשים שאין ידם משגת לשלם את הקנס? מה תעשי עם מי שמסרב לשלם?

ובעיקר - מה המשמעות של כל זה לילדים (כשיש ילדים) ?