מה אומר גדול המדענים בדורנו, על ה"אובייקטיביות" של המדע.
הנה לנו קטע מתוך הרצאתו של המדען הדגול ביותר בדור האחרון, סטיבן הוקינג, באוניברסיטה העברית בירושלים, 14 בדצמבר 2006. בקטע הזה מלמד אותנו הוקינג כמה דברים מעניינים על המניעים שעומדים מאחורי המדענים.
לקרוא ולא להאמין.
בעצם, למה לא?
מדענים רבים עדיין לא היו מרוצים מהעובדה שליקום היתה התחלה משום שנראה כי כל חוקי הפיסיקה קורסים. יהיו כאלה שיערבו סוכנות חיצונית, שלצורך הנוחות יש הקוראים לה אלוהים, כדי לקבוע כיצד היקום החל. לפיכך הם ניסו לפתח תיאוריות לפיהם היקום מתרחב בהווה, אך לא היתה לו התחלה. אחת מהתורות הללו היתה תיאורית המצב היציב, שהוצעה על ידי בונדי, גולד והויל ב-1948. לפי תיאורית המצב היציב כאשר גלקסיות מתרחקות, הרעיון הוא שגלקסיות חדשות יווצרו מהחומר שהיה אמור להיווצר באופן מתמשך ברחבי החלל. היקום היה קיים לנצח והוא אמור להיראות באותה הצורה בכל זמן שבו נצפה בו. התכונה האחרונה נחשבה למידה טובה מנקודת המבט הפוזיטיביסטית, לפיה היא סיפקה תחזית שניתן לנסות באמצעות תצפיות. קבוצת אסטרונומית הרדיו של קיימברידג', בראשותו של מרטין ריל (Ryle), ערכה סקר של מקורות הרדיו החלשים בתחילת שנות השישים. מקורות אלה מפוזרים פחות או יותר באופן אחיד בשמים, והדבר מעיד על כך שמקורות אלה נמצאים מחוץ לגלקסיה שלנו. ככל שהמקור מרוחק יותר, כך הוא יהיה חלש יותר בממוצע.
תורת המצב היציב חזתה את צורת הגרף של מספר המקורות כפונקציה של עוצמתם. ואולם התצפיות הראו כי שישנם הרבה יותר מקורות חלשים מאשר צפתה התיאוריה, והדבר העיד על כך שצפיפות המקורות היתה גבוהה יותר בעבר. הדבר היה מנוגד להשערה הבסיסית של תיאורית המצב היציב, לפיו הכל היה קבוע בזמן. מסיבה זו ומסיבות נוספות, נזנחה תורת המצב היציב.
נסיון נוסף להמנע מקיומה של ראשית ליקום היה בהצעה לפיו ליקום היה פעם שלב של כיווץ, אך בשל תנועות הסיבוב ובשל אי סדירויות מקומיות, לא כל החומר נפל לאותה הנקודה. תחת זאת, חלקים שונים של החומר פספסו זה את זה, והיקום החל להתפשט שוב, כאשר צפיפותו נשארת סופית. שני רוסים, ליפשיץ וחאלטניקוב, הצליחו למעשה להוכיח כי התכווצות כללית ללא סימטריה מדויקת תוביל תמיד לזינוק, בעוד הצפיפות תישאר סופית. תוצאה זו היתה משכנעת מאוד לפי הדיאלקטיקה המטריאליסטית של המרקסיזם-לניניזם, משום שהיא אפשרה להמנע מהערת השאלות אודות בריאת היקום. לפיכך זו הפכה למעין אמונה עבור המדענים הסובייטיים. (הידען)
אם אני הייתי אומר שהמדע מונע על ידי מניעים אתיאיסטים, ומתוך רצון להשיג תוצאה מסויימת, היו אומרים שאני חשוך, פנאטי, ומה לא. אז הנה, האדם שאמור להכיר את המדע יותר מכל אחד אחר. והוא אומר בפה מלא, שהמדענים בוחרים את התיאוריות, לפי האידיאולוגיות שלהם. אם זה מה שאומר הוקינג, מי אני הקטן שאתווכח.