כבודו האבוד של התוספתן

מאת: הדוס | 18/10/2010 בריאה ומדע

אחת ה"ראיות" ה"מוחצות" של האבולוציה, שאתם שכנעו מיליוני אנשים להאמין בתיאוריה הקדושה, הוא התוספתן. דורות על גבי דורות של תלמידים פעורי פה, בלעו בשקיקה את הסיפור המדהים על איבר שלם, שנמצא אצל כל אחד ואחת מאיתנו, שהוא פשוט מיותר. שריד ארכאי לתקופות קדומות. הרבה מילים וצבע נשפכו בעניין. לשווא צווחו מתנגדי התיאוריה גיוואלד.  כלום לא יעזור לכם. מיותר וחסל.
 
היה זכור לי שראיתי פעם מחקר שטוען אחרת. העלתי את זה לאתר, וכולם צחקו עלי. עלה פה איזה ביולוג שדיבר בביטחון עצמי של חתן פרס נובל, שמה פתאום, ואין כזה דבר. ככה לימדו אותו באוניברסיטה, ואין כזה מחקר.
אז הנה, ראו זה מצאתי, כתבה ב"הידען". ממש מלאך רע בעל כרחו עונה אמן.
ומהיום, לפני שמדברים גבוהה גבוהה על איברים מיותרים, קצת ענווה.
 
אופס – לתוספתן יש תפקיד אחרי הכל!
רועי צזנה, 13 באוקטובר 2007
התוספתן משמש כמקום מבטחים לחיידקים הטובים שחיים במעי האנושי, ויכולים להגן על המעי לאחר מחלות מעיים קשות

התוספתן (אפנדיקס) נחשב מזה זמן רב לאיבר שרידי, או חסר תועלת. אך עתה התגלה שקיימת סיבה טובה לקיומו. התוספתן משמש מקום מבטחים לחיידקים הטובים שחיים במעי האנושי. החיידקים הטובים בתוספתן יכולים לסייע בעיכול, כמו קרוביהם במעיים. לאחר סדרה של ניסויים ותצפיות, חוקרים במרכז הרפואי של אוניברסיטת דיוק טוענים כי החיידקים בתוספתן יכולים להשאר בגוף גם לאחר התקף שלשולים (diarrhea). ההתקף מרוקן את המעיים גם מהחיידקים הטובים, אך החיידקים בתוספתן נשארים ויכולים לאכלס מחדש את המעיים. התיאוריה פורסמה אונליין במגזין לביולוגיה תיאורטית.
"קשה למצוא עדות חדה ומוחלטת, אך קיים מספר רב של עדויות נסיבתיות המצביעות על תפקידו המועיל של התוספתן : להיות מקום בו החיידקים הטובים יכולים לחיות בבטחון ובנחת עד שהגוף זקוק להם," אומר דוקטור וויליאם פרקר, פרופסור לרפואה ניתוחית ניסיונית. פרקר ערך את האנליזה בשיתוף עם דוקטור ר. רנדל בולינגר, פרופסור אמריטוס לרפואה ניתוחית כללית.
התוספתן הוא כיס צר באורך 5-10 סנטימטר, הממוקם ליד נקודת המפגש בין המעי הגס והמעי הדק. רופאים עדיין דנים בתפקידו המדוייק בבני-אדם, אך ידוע שיש רקמה של מערכת החיסון בתוך התוספתן.
המעי מאוכלס בחיידקים שונים שמסייעים למערכת העיכול לפרק את האוכל שאנו אוכלים. בתמורה, המעי מספק לחיידקים בטחון ומזון. פרקר מאמין שתאי מערכת החיסון נמצאים בתוספתן לא כדי לפגוע בחיידקים הטובים, אלא כדי להגן עליהם.
פרקר חקר בעשר השנים האחרונות את דרך פעולתם של החיידקים במעיים. במהלך זמן זה הוא הצליח לגלות כי במעיים קיים קרום דק המכונה ביו-פילם. שכבה דקה ועדינה זו מורכבת מחיידקים רבים, רירית ומולקולות של מערכת החיסון. כל אלו חיים ביחד על דפנות המעיים.
"המחקרים שלנו מעידים שמערכת החיסון מגינה על מושבות החיידקים שחיים בביו-פילם ומזינה אותן," הסביר פרקר. "בגלל שהיא מגינה על החיידקים הטובים האלה, אין לחיידקים המזיקים מקום לחיות בו. הראינו גם שהביו-פילמים נמצאים בתוספתן במיוחד, ושהשכיחות שלהם יורדת ככל שמתרחקים ממנו."
פרקר אמר כי ניתן להבין מהו תפקידו האמיתי של התוספתן אם חושבים על עולם ללא רפואה מודרנית ותנאי היגיינה.
"במדינות ללא רפואה מודרנית או מנהגים היגייניים, ניתן למצוא מקרים רבים של שלשולים. במקרים אלה, לעיתים קרובות מתרוקן כל תוכן המעיים, כולל הביו-פילמים, ונשטף מתוך הגוף," אמר פרקר. "ברגע שתוכן המעיים עזב את הגוף, החיידקים הטובים החבויים בתוספתן יכולים להגיח מתוכו ולאכלס מחדש את דופן המעי לפני שחיידקים מזיקים נוספים יכולים להתיישב שם."
במדינות מתועשות עם רפואה מודרנית ומנהגים היגייניים, השמירה על מאגר של חיידקים מועילים אינה הכרחית," המשיך פרקר. "אבחנה זו תואמת את העובדה שבחברה המודרנית, הסרת התוספתן אינה גורמת לבעיות נראות לעין."
לפני מספר עשורים, מדענים הציעו כי יתכן שלאנשים בחברות מתועשות יש שכיחות גבוהה של דלקת התוספתן בגלל "היפותזת ההיגיינה," אמר פרקר. היפותזה זו מציעה שלאנשים בחברות "היגייניות" יש שכיחות גבוהה יותר של אלרגיות ומחלות אוטו-אימוניות מכיוון שהם – ומערכות החיסון שלהם – לא נחשפו למגוון הטפילים וגורמי המחלה האחרים המצויים בסביבה. כתוצאה, כאשר מערכות החיסון שלהם ניצבות בפני אתגר חדש, הן עלולות להגזים בתגובה שלהן.
"מערכת החיסון הזו, שמגזימה בתגובתה, עלולה להביא לדלקת המקושרת עם התוספתן, ובכך לגרום לחסימה של המעיים ולדלקת חריפה של התוספתן," אמר פרקר. "כך שיתכן שהרפואה המודרנית וגינוני ההיגיינה שלנו מביאים לא רק לכך שאיננו צריכים את התוספתן, אלא גם לחלק ניכר מהבעיות הנגרמות בשל התוספתן בחברה שלנו."
פרקר ערך מחקר המבוסס על השלכות ומסקנות מכיוון שבדיקת פעולתו של התוספתן עשויה להיות קשה במיוחד. היונקים היחידים שיש ברשותם תוספתן, מלבד בני-האדם, הם ארנבים, אופוסומים ווומבאטים, והתוספתנים שלהם שונים במידה ניכרת מהתוספתנים של בני-האדם.
מחקרו של פרקר על קיום הביו-פילם ותפקידו ממומן ע"י מכוני הבריאות הלאומיים. החברים האחרים בקבוצת המחקר באוניברסיטת דיוק הם אנדרו ברבס, ארול בוש ושו לין.
 

תגובות

כמה דברים.

ינון | 26/01/2010 11:48:42

א. זו תיאוריה שעדיין לא התקבלה.
ב. ברור המדע מגלה דברים חדשים, זה התפקיד שלו.
ג. התוספתן הוא לא אחת הראיות המוחצות של האבולוציה, יש ראיות מוחצות באמת מתחום הגנטיקה המולקולרית (למשל), אבל גם בתחום "אברי הזבל" יש ראיות יותר מוחצות.
איבר יעקובסון
שרירים אניקולריים באוזנים
שרירים פלנטריים ברגליים
שיני בינה
ריס שלישי
נקודת דארווין
עצם הזנב
כל האברים הללו, בניגוד לתוספתן, אינם מהווים תעלומה, אנחנו יודעים טוב טוב איך הם עוזרים לקופים, אבל לנו הם לא עוזרים בכלום, ולכן רובם התנוונו, אבל עדיין נמצאים בגופו של כל אחד מאיתנו. כל אחד מהאברים הללו מוכיח כי האדם הגיע ממין שעשה בהם שימוש.

תגובת הדוס: א. היא התקבלה אצל מתנגדי האבולוציה, ולא התקבלה אצל המאמינים בה. תכנס לבית חולים, תתפוס רופא עם כיפה שמצוי בתחום, ותשאל אותו.
ב.אמת.
ג. חלק מהרשימה שמנית, אוי לך בלעדיהם (השרירים ועצם הזנב). חלק פשוט אינו קיים (איבר יעקובסון). והיתר, יש להם תפקידים.סבלנות. לפני מאה שנה הייתה רשימה של יותר ממאה איברים "מיותרים". היום יש אולי דבר אחד או שתיים שלא יודעים את תפקידיהם המדויקים.
דנ"א זבל - שטויות והבלים. מדע הגנטיקה בקושי בחיתוליו. יש יותר דברים שלא יודעים ממה שכן יודעים. כל יום ויום הכמות של הדנ"א זבל הולכת ויורדת. תוך כמה שנים זה יעלם.

נו באמת.

חנן ש. | 28/01/2010 20:42:09

אני מוכן כאן ועכשיו להמר על ח"י שקלים מכספי שבחמש השנים הקרובות אף אחד לא יימצא שימוש לשיני בינה.

יתר על כן. גם אם יימצא אי פעם "שימוש" לשיני בינה, גם לו היה שמץ של תועלת בהן, אין שום ספק שהתועלת הזו נופלת בכל קנה מידה מהנזק המוכח והוודאי ששיני בינה גורמות.

מנסיון אישי - שן בינה זה לא כיף. יש להן נטייה לצמוח עקום, ולגרום נזק ישיר ועקיף לשיניים הצמודות אליהן, ולעקור אותן זה חתיכת ברוך. במקרה של אישית, זה לקח בערך שלוש שעות של ניתוח (לכל שן!). אם יש להן אפילו טיפה של תועלת לבריאות הפה, היא מתבטלת פי שישים בפני הנזק.

למעשה, משרד הבריאות האמריקאי ממליץ לעקור שיני בינה באופן אוטומטי ומיד עם הופעתן.

אז בוא נודה על האמת. שיני בינה, הן פאשלה קטנה של הגוף האנושי. טעות קטנה בתכנון האלוהי.

עכשיו, יש לי תחושה מראש שאתה הולך לפתור את העניין בטענה ש"עזוב אותך, עוד מאה שנה ייגלו איך שיני בינה תורמות לשקר כזה או אחר". אז זהו שאני לא רוצה לעזוב. אתה מתיימר להעמיד את האמונה שלך על כרעיי הוכחה - עשה זאת.

תגובת הדוס: אותו משרד בריאות שאתה מצטט, הוא בדיוק אותו משרד בריאות מטומטם, שעקר למיליוני אמריקאים מסכנים את השקדים בגרון, בדיוק עם אותם מילים שאתה אומר על שיני בינה. אבל בדיוק.

עזוב את משרד הבריאות האמריקאי.

חנן ש. | 29/01/2010 00:44:08

תשמע. על שקדים לפחות היה וויכוח.

בבדיקה שאני עשיתי, לא מצאתי שום שמץ של ראיה לתועלת לשיני בינה. רק נזק.

אז משרד הבריאות האמריקאי לא אמין בעינך ? שיהיה. אין אף גוף שטוען שלשיני בינה יש ערך. מקסימום שלא שווה להסתכן בניתוח מיותר, אם הן לא גורמות נזק בריאותי.

ההקבלה לשקדים, היא קצת מטופשת, ולו רק כי השקדים הם איבר מורכב עם תפקודים שונים, ושיני בינה... פחות.

מעבר לכך - אני עומד מאחורי מה שאמרתי. אני מוכן להתערב כאן ועכשיו על כך שאין להן שום תועלת רפואית אינטרינסית לגוף האנושי. אבל כמו שאמרתי, גם לו היתה להן תועלת כלשהי, היא נופלת בהרבה מול הנזק שהן גורמות.

חנן

תגובה לחנן

יואב | 07/11/2010 15:29:32

נניח שלצורך הויכוח, אני מקבל את הטענה שלך שלשיני הבינה אין תפקיד מועיל.
יותר מכך: הן אפילו מזיקות!
אך ראה זה פלא, מליארדי בני אדם שורדים עם האיבר המזיק הזה.
זה שומט את הקרקע מתחת הטענה שכל איבר לא מועיל נעלם כי מי שנושא אותו לא שורד, וללא טענה זו, חייבים להיות בכל גוף חי הרבה הרבה יותר איברים לא מועילים מאשר איברים מועילים. זה לא מסתדר עם התצפיות.

רציתי לתקן טעות קלה

ארז ש. | 10/02/2011 12:18:40

איבר שרידי איננו איבר חסר שימוש אלא איבר שהשימוש שנעשה בו בעבר נעלם מחוסר צורך. האבולוציה כשלעצמה לא תמהר לאבד איברים, בעיקר אם אפשר לשנות אותם למשהו מועיל.


התוספתן במקורו לא היה בית לחיידקים טובים במקרה של שלשול אלא מקום בו אפשר לעכל צמחיה. על פי הפעולה המקורית שלו - התוספתן שלנו הוא חסר תועלת מכיוון שאין לו שום יכולת לעכל צמחיה עוד.

עכשיו תאמר שאיננו חסר תועלת כי הנה עובדה, נמצאה לו תועלת חדשה כבית לחיידקים טובים. אבל אז שוב המציאות תגיע. במציאות יש לנו את המצאות הרפואה וההגיינה שפתרו אותנו משלשולים אינסופיים ושוב התוספתן איבד כל תועלת בתרבות המודרנית, והוא כעת אפילו איבר מזיק שעדיף בלעדיו. המצב הזה קיים פחות מכמה אלפי שנים בודדות, אם אתה רוצה לראות את התוספתן נעלם לגמרי שמור על ההגיינה והרפואה וחכה עוד כמה זמן שהביולוגיה שלנו תתפוס עם הטכנולוגיה שלנו.

תגובת הדוס: הכל טוב ויפה,
אבל-
בשורה התחתונה נותרה עובדה פשוטה:
בעבר ניפנפו חסידי האבולוציה בהוכחה בשם תוספתן, היום ההוכחה הזאת התנדפה ברוח, כשם שעוד כמה שנים יתנדפו ה"ראיות" החדשות, ובמקומם יבואו אחרות וחזר חלילה.