גיליתי פצצה!!!

מאת: הדוס | 02/02/2011 בריאה ומדע

אחרי חיפושים רבים הצלחתי היום בשעה טובה ומוצלחת, למצוא קטע מדהים במדרש שמות רבה, שאותו ראיתי מזמן ולא הצלחתי למצוא הרבה זמן.

הקטע הזה יכול לשפוך אור נגוהות על כל הנושא של המאובנים והגיאולוגיה. כשראיתי את זה בפעם הראשונה הרגשתי רעידת אדמה רעיונית.

הנה הקטע -

"הרבה בריות ברא הקב"ה בעולמו ולא היה העולם ראוי להשתמש בהן וגנזן הקב"ה מן העולם ואיזה זה אור שנברא ביום ראשון דא"ר יהודה בר סימון האור שברא הקב"ה ביום ראשון אדם צופה ומביט בו מסוף העולם ועד סופו כיון שנסתכל הקב"ה בדורו של אנוש ובדור המבול ובדור הפלגה שמעשיהם מקולקלים עמד וגנזו מהן שנאמר איוב לח' טו')"וימנע מרשעים אורם" ולמי גנזו לצדיקים לעתיד לבא שנאמר (בראשית א' ד') "וירא אלהים את האור כי טוב" מהו כי טוב שהיה אורו נאה לעולם ולא היה מזיק כשמש הזה והיכן גנזו בגן עדן שנאמר (תהילים צז' טו')"אור זרוע לצדיק".

הקטע הזה קשה להבנה, והוא אומר דרשני. הרי המדרש פותח במילים "הרבה בריות" ומסיים באור בלבד. אז כמובן שמפרשי המדרש הקדמונים, העץ יוסף והמהרז"ו התקשו בשאלה הזו, ושניהם עונים תשובה אחת, שהיו הרבה בריות שנגנזו, ולא הביא את האור אלא לדוגמא בלבד.

וכך כותב העץ יוסף -

"תימא דפתח בהרבה בריות ומסיים באור לחוד. ואולי לא הביא אלא אור לדוגמא. וקים ליה דמילי טובא איכא נמי שנגנזו".

ובפירוש המהרז"ו מבאר את הטעם, מדוע ברא הקב"ה בריות וגנז אותם?

ותירץ -

"שכתוב שיהיו לעתיד לבוא, ואינם נמצאים היום. לא שיברא בריות חדשות, כי אין כל חדש תחת השמש, אלא שנבראו ונגנזו, והביא ראיה מאור ראשון."

הדברים הללו נכתבו אלפי שנים לפני שאנשים הפכו את האספנות מתחביב למקצוע, והתחילו לחפור באדמה. ולכן הם אינם מהוים תירוץ למפרע, אלא ניבוי מלכתחילה.

אינני אומר שאני מבין מה היא משמעותו של הקטע הזה, אבל די בזה כדי להבין עד כמה לא ניתן לסמוך על כל מיני מימצאים בתוך עולם שנברא על ידי הבורא.

אולי הבריות הללו הם הדינוזאורים?

ואולי היו חוקי טבע אחרים לגמרי, שגם הם נגנזו לעתיד לבוא?

ברגע שאנחנו יודעים שהקדוש ברוך הוא ברא את העולם, כל הנסיונות של המדע לפשפש בנבכי העבר, הופכים למשחק ילדים.

תגובות

איזה עולם קטן

CB | 02/02/2011 14:45:55

מה לדעתך המשמעות של הרישא:
"לא היה העולם ראוי להשתמש בהם"?

איזה שימוש היה אמור העולם לעשות בדינוזאורים?

תגובת הדוס: אבות דרבי נתן -
"רבי שמעון בן מנסיא אומר, חבל על שמש גדול שאבד מן העולם. שאלמלא נתקלל הנחש, היה לו לכל אחד ואחד מישראל שני נחשים בתוך ביתו. אחד משגרו למערב ואחד משגרו למזרח, ומביאים להם סנדלכים טובים אבנים טובות ומרגליות וכל כלי חמד טוב שבעולם, ואין כל ברייה יכולה להחזיק אותן. ולא עוד, אלא שהיו מכניסין אותן תחת גמל תחת חמור תחת פרד, ומוציאין זבלים לגנות ולפרדסות:"
הקדוש ברוך הוא מרחם עלי, ולכן כל פעם שואלים אותי בדיוק על משהו ש"במקרה" ראיתי ממש לאחרונה...

להפיץ את זה לכמה שיותר

אהוד | 02/02/2011 15:07:55

זה באמת קטע מדהים ויכול לחזק הרבה אנשים.

אני חושב שר' נתן אמר את זה כהלצה

CB | 02/02/2011 18:28:20

ואם אני צודק - אז היה לו חוש הומור טוב דווקא.

אם אני טועה..

תגובת הדוס: ואני חושב שהוא התכוין ברצינות.
וזה שאנחנו אנשים קטנים, שחיים בתוך עולם שנראה בצורה מאד מסוימת, ולכן כל דבר שלא נראה בדיוק כמו שאנחנו רגילים לראות זה נראה לנו משונה, אז מה?
זה כמו שמישהו פעם כתב לי שהוא לא מבין איך התורה כותבת שהנחש דיבר. חשבתי לעצמי, מה ההבדל בין נחש שמדבר לאדם שמדבר? מי קבע שזה נורמלי וזה לא? כי ככה התרגלת. ואם היית רגיל הפוך, והתורה הייתה כותבת על אדם שדיבר, אז היית אומר "מה???????????? אדם שמדבר??????????"

תפיסת המציאות שלי אינה הסיבה לכך שנחשים לא יכולים לדבר.

CB | 03/02/2011 09:53:05

הנחש אינו משוחח איתנו - לא מכיוון שכך התרגלתי.

אלא מכיוון שדיבור מצריך מבנה פיזיולוגי ואיברים שונים שאינם קיימים בנחש (ובעקרב, ובחיידק, ובדג, ובג'ירף).


תגובת הדוס: אבל נחש קצת יותר גדול, עם מבנה אחר, כמו דינוזאור, למה לא יוכל לדבר?

נחש מדבר ור' שמעון בן מנסיא זיאולוג

גולש | 03/02/2011 20:09:52

המדרש הראשון שהבאת אכן מדהים וחשוב, ובאופן כללי אתה עושה עבודה פצצה.

לגבי השמש שאבד לעולם- לא נראה לי שהמדרש התכוון כפשוטו, אלא כוונתו לדבר עמוק ונפלא!

ואבאר:
לנחש אין כח דיבור ולא שכל ולא איברי דיבור. אם ה' עושה נס שנחש כזה מדבר- זה לא נחשב שהוא מדבר, אלא שיוצא קול ממנו. כמו בובה שיש לה בבטן רמקול שלוחצים. זה לא דיבור ולא ממנו. ואם יש לו שכל וכח דיבור וכו'- זה לא בדיוק נחש. (והאתון היתה בריאה מיוחדת מששת ימי בראשית).

בבראשית לא דבר נחש. דבר "נחש הקדמוני". והוא יכול לדבר! הוא מדבר עד היום כל הזמן! היצר הרע לא מפסיק להסית.

ההבדל הוא, שלפני החטא היצר הרע לא היה טבוע באדם כ"כ כמו היום שכל טבעו נמשך לגשמיות וחומר. (אלא היה עוד נטיה, כמו שיש נטיה לטוב). אדם הראשון יכל להשאיר את המצב על כנו. אבל הוא קבל החלטה, לאכול מעץ הדעת, שהוא החיבור בין טוב ורע. כך נוצר מצב שהרע נהיה חלק מאיתנו עד התיקון שיהיה בעז"ה.  

למה הוא קבל החלטה כזאת להכניס את הרע לתוכו?
כי הוא חשב שע"י כך שנתגבר על היצר במצב כזה, נכניע את הרע לחלוטין! אבל לצערנו בינתיים הגולם קם על יוצרו.
ע"כ ההסבר בשם גדולי המוסר.

בא ר"ש בן מנסיא במדרש הזה ואומר דבר נפלא ועמוק ביותר!
מטרת בריאת הרע המקורית היתה כמצבה לפני החטא, נטיה מסוימת באדם, שניתן לשלוט עליה לא בקושי, היא לא הנטיה המרכזית והבסיסית וכו'. ואז אדם היה במשך חייו מתגבר על יצרו במרבית הפעמים, מקבל שכר על זה, ומגיע לעוה"ב ללא "נהמא דכיסופא".

וזה השמש הגדול שהרע היה יכול להיות! ואותו אבדנו!

אך הגולם קם על יוצרו בעקבות חטא אדם הראשון- והסוף ידוע.

אז למה הנחשים של היום קבלו את הקללה שיזחלו על גחון ועפר תאכל? מה הם קשורים ל"נחש הקדמוני"?
כנראה שהנחש הפיזי הוא השתלשלות והתגשמות מסוימת של רעיון הרע - "אסתכל באורייתא וברא עלמא".
למה דוקא הוא? לא יודע, אבל הוא נראה די מרושע.

תגובת הדוס: חזק וברוך.

תגובה למשתמש "גולש"

אהוד | 03/02/2011 22:01:52

גם אני אהבתי את הפרוש שלך.

אבל אני לא חושב שיש לנו את היכולת להחליט
מה דימוי ומה לא בתורה.

יכול להיות שהמתואר התרחש כפשוטו בנוסף על המסר היפה שלך.

אגב

דוד | 31/03/2011 23:16:55

מקור המדרש הוא: שמות רבה לה, א.

למה אתה צריך להגיע להסבר הזה יש הסבר פשוט יותר

יצחק קליין | 01/07/2011 03:10:42

http://www.youtube.com/watch?v=qg9Yvkja5QE&playnext=1&list=PLCCBED3D8F39B1926