הרהורים בתשעה באב – המשך. נתניהו, הורדוס, והקיסר הרומאי.

מאת: הדוס | 30/07/2010 אקטואליה

הרהורים בתשעה באב – המשך. נתניהו, הורדוס, והקיסר הרומאי.

בפרק הקודם הצגתי את העובדה שמרבית האסונות הגדולים שנפלו על העם היהודי לא נוצרו אלא מחמת התגרות מיותרת באומות העולם וניהול מדיניות ימנית משיחית בזמן שאין לנו הבטחה אלוקית מיוחדת לנהוג כך. אבל, כדי לאזן קצת את התמונה, אני רוצה להציג את הצד השני של המטבע, לאורם של דברי חז"ל.

אחרי שראינו את גודל הסכנה בהתגרות באומות עלינו לשאול את עצמנו אז מה המסקנה. האם עלינו להסיק שאנחנו צריכים מעתה ואילך להענות לכל גחמה שעולה במוחו של הפריץ? בואו ננסה ללמוד מתוך דברי חז"ל מהי הדרך הנכונה לנהוג בה בענין זה.

הגמרא בתחילת מסכת בבא בתרא מספרת לנו שבבא בן בוטא ייעץ להורדוס לסתור את בית המקדש ולבנות אותו מחדש. אבל הורדוס המלך חשש מתגובתם של הרומאים. במאמר המוסגר, מעניין מה אכפת היה לרומאים מה הורדוס עושה בבית המקדש. כנראה שכבר אז הייתה הקפאת בניה במזרח ירושלים... על כל פנים, בואו נחשוב מה היינו אומרים אנחנו על בעיה זו. ברוך מרזל היה אומר לצפצף על האמריקאים, סליחה, על הרומאים, ולבנות בכל מרחבי יהודה ושומרון, אופס טעות, לבנות את בית המקדש. מצד שני אנשי השמאל היו טוענים שעלינו להתחשב במעמדה הבינלאומי של מדינת ישראל ולבצע מחוות כלפי הרומאים הכותים ומי לא. מה הייתה העצה של בבא בן בוטא? כמו גישת הימין או כמו השמאל?

העצה שנתן לו בבא בן בוטא היא עצה עקרונית שאפשר ללמוד ממנה הרבה על גישתם של חז"ל לנושא של יחסי עם ישראל עם אומות העולם בזמן שהכח והעוצמה נמצאים בידי הגוים. בבא בן בוטא יעץ להורדוס המלך שישלח שליח מיוחד לרומי לבקש מהשלטונות הרומאים לבנות מחדש את בית המקדש. אותו שליח יתעכב שנה שלמה בדרך לרומי, עוד שנה אחת יבזבז השליח ברומי עצמה בדיונים עצלתניים ובהליכה לפה ולשם, ושנה נוספת בדרכו חזרה לארץ ישראל. באותם שלוש שנים יספיק הורדוס להרוס את בית המקדש ולבנות אותו מחדש. כך מצד אחד לא יכנע הורדוס לדרישותיהם של הרומאים ומצד שני הוא לא יצטייר כמי שמצפצף בשלטון הרומאי.

אינני יודע אם אני צודק, אך לדעתי הגמרא מספרת לנו את הסיפור הזה כדי ללמד אותנו איך עלינו להתמודד עם מצבים מהסוג הזה. הפתרון הוא ללכת בין הטיפות, לעשות לגוים משחקים וקונצים, לסובב אותם, ללקק אותם, לתת להם כבוד בלי סוף, לתת להם הרגשה שאנחנו מה זה אוהבים אותם ומכבדים אותם, אבל בשטח, לעשות את מה שטוב לנו, עד כמה שהדבר מתאפשר בלי לשבור את הכלים.

הסוף של הסיפור עם הורדוס אכן כך היה. השליח חזר מרומי לאחר שלוש שנים כאשר בית המקדש כבר היה בנוי מחדש. הרומאים לא היו טפשים, הם הבינו היטב את התרגיל. הם שלחו להורדוס אם לא סתרת אל תסתור, אם סתרת אל תבנה, אם סתרת ובנית, עבדי בישא, בתר דעבדין מתמלכין, אם זיינך עליך ספרך כאן, לא רכא ולא בר רכא, הורדוס עבדא קלניא מיתעביד. (עבדים רעים אחרי שעושים מתייעצים, אם נשקך עליך ספר היוחסין שלך כאן, לא מלך ולא בן מלך, הורדוס העבד לחופשי יצא)