יחסי גוף ונפש - איך תרופות משפיעות על מצבי רוח

מאת: הדוס | 09/03/2010 יסודות היהדות

בתגובה למאמר על התודעה, נשאלתי שאלה מאד יסודית לגבי יחסי הגומלין בין הגוף לנפש. במאמר על התודעה טענתי שמציאות התודעה מוכיחה על מציאות על פיזית, משום שחומר דומם אינו יכול לחוש ולהרגיש, ואין זה משנה עד כמה הוא מורכב. אם כך צצה ועולה השאלה הבאה. אם אתה טוען שהנשמה היא מציאות על פיזית, איך אתה מסביר את העובדה שמצבי הרוח של האדם מושפעים ומשתנים על ידי הזרקת חומרים כמו הורמונים למערכת הדם. מציאות רוחנית אמורה להיות מורמת מעל כל מיני חומרים פיזיים.

אם נתבונן בשאלה הזו נראה שהבעיה הזו היא הרבה יותר רחבה ויסודית. גם אם נתעלם לרגע מכל הידע המדעי על המוח ומערכת העצבים, עובדה היא שכאשר אדם שותה בקבוק יין הוא נכנס למצב רוח עליז, כך שהשאלה הזו איננה שאלה חדשה שנוצרה בעקבות ידע מדעי של שנות האלפיים.

יחסי הגוף והנפש הם יחסים כפולים ודו סיטריים. כשם שהגוף משפיע על הנפש כך הנפש משפיע על הגוף. כאשר נפשו ותודעתו של האדם מחליטה ללכת לצד ימין, הרגליים פונות ימינה. כל הפעולות הרצוניות שבאדם יסודם בכח הבחירה של הנפש. מה קושר את הגוף והנפש? מה גורם להם להיות תלוים זה בזה?

התשובה לזה היא אותה תשובה לגבי כל חוקי הטבע. מי קבע את כח המשיכה? ומי קבע את הכוחות הגרעיניים? כל חומר ואנרגיה ביקום נמשכים זה לזה. למה? משום שכך קבע הבורא. "כי הוא אמר ויהי, הוא ציווה ויעמוד". אז אותו בורא שקבע את הקשר בין מסה למסה, הוא זה שקבע את הקשר בין הרוח לבין החומר. וכשם שיחסי הגומלין בין חומר לחומר הם דו צדדיים, כך מערכת היחסים בין הגוף לבין הנפש היא דו צדדית. זה כמו רכבת, כאשר הקטר שועט קדימה הוא מושך את הקרונות, אך אם נמשוך את הקרונות אחורה, הם יגררו אחריהם את הקטר. כל מערכת המוח והעצבים היא המערכת שמקשרת בין הגוף לנפש.

בעניין הזה ראוי לציין את דברי ספר החינוך, מצווה טז', שמזכיר את השפעת הגוף על הנפש, ותולה בזה את היסוד לכל התורה כולה. בקטע המפורסם הזה הוא מעמיד את אחד היסודות הגדולים בטעמי המצוות. בקטע הזה מדבר ספר החינוך מדבר על מצוות אכילת קרבן פסח זכר ליציאת מצרים, וכך דבריו.

"ואל תחשוב בני לתפוש על דברי ולומר: ולמה יצווה אותנו ה' יתעלה לעשות כל אלה לזכרון אותו הנס? הלוא בזיכרון אחד יעלה הדבר במחשבתינו ולא ישכח מפי זרעינו! כי לא מחכמה תתפשינו על זה, ומחשבת הנוער ישיאך לדבר כן. ועתה בני אם בינה שימעה זאת, והטה אוזנך ושמע, אלמדך להועיל בתורה ובמצוות.

דע, כי האדם נפעל כפי פעולותיו, וליבו וכל מחשבותיו תמיד אחר מעשיו שהוא עוסק בהם אם טוב ואם רע. ואפילו רשע גמור בלבבו, וכל יצר מחשבות ליבו רק רע כל היום, אם יערה רוחו וישים ישתדלותו ועסקו בהתמדה בתורה ובמצוות, ואפילו שלא לשם שמים - מיד ינטה על הטוב, ובכוח מעשיו ימית היצר הרע, כי אחרי הפעולות נמשכים הפעולות. ואפילו אם יהיה אדם צדיק גמור ולבבו ישר ותמים, חפץ בתורה ובמצוות, אם אולי יעסוק תמיד בדברים של דופי, כאילו תאמר דרך משל שהכריחו המלך ומינהו באומנות רעה, באמת עם כל עסקו תמיד כל היום באותו אומנות - ישוב לזמן מן הזמנים מצדקת ליבו להיות רשע גמור. כי ידוע הדבר ואמת שכל אדם נפעל כפי פעולותיו, כמו שאמרנו.

וע"כ אמרו חכמים זכרונם לברכה רצה מקום לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצוות. כדי להדפיס בהן כל מחשבותינו ולהיות בהן כל עסקינו, להיטיב לנו ולאחרתינו. כי מתוך הפעולות הטובות אנחנו נפעלים להיות טובים, וזוכים לחיי עד."

תגובות

לא הבנתי

מבולבל | 09/03/2010 17:31:24

מתנצל על חוסר ההבנה אבל לא מצאתי את התשובה במאמר

האם התשובה היא זה ככה כי אלוקים החליט? או שיש שם באמת תשובה?

תגובת הדוס: אתה צודק, המאמר לא מספיק ברור.
מה שבאתי לומר הוא שהגוף משפיע על הנפש באותה צורה שהנפש משפיעה על הגוף. בשביל זה הבאתי את משל הקרונות והקטר. הקטר משפיע על הקרונות והקרונות על הקטר. האם זהו קשר כפול? לא. ישנו קשר אחד, שיוצר השפעה דו צדדית. אותו דבר הוא הקשר גוף-נשמה.
ביחס לעצם החיבור ביניהם, זה כמו כל כוחות היסוד שפועלים בטבע. מי שקבע אותם קבע את החוק הזה. עיקר מה שבאתי לשלול זה שאין פה מערכת כפולה.
לא הסברתי את עצמי טוב, בשביל זה יש תגובות.

בהחלט יכול להיות, אבל לא נחוץ

שי | 10/03/2010 17:04:21

אין סיבה אמיתית להפרדה שעשית בין תודעה וחומר למעט הרצון להבדיל בין הרובוט שברא 'בורא עולם' לבין הרובוט התיאורתי שיכול לבנות אדם. השימוש בקשר בודד דו כיווני הוא מאולץ ואינו מחויב המציאות.
במציאות, ייתכן בהחלט שהחומר הפיזי הוא המרכיב היחידי של התודעה.

שאלת המשך

רופא | 10/03/2010 18:24:52

בהתיחס לשאלת הנושא במאמר אני אשמח לקבל את תשובתך הכיצד תרופה (חומר) עוברת בקשר הדו צדדי שסיפרת עליו ומשפיעה על הנפש (רוח)

האין פשוט יותר להניח כי הנפש או הרוח כמו שאתה מנסה ליצור ולהגדיר הינה בעצם תכונה של המוח האנושי (חומר) ולכן אין סוגיה בנושא הכיצד תרופה משפיעה על אותו מוח וגורמת לשינוי במצב הרוח

דוגמאות נוספות לכך הינן תרופות המשפיעות על ההתנהגות (כדוגמת ריטלין) או שינוי בהתנהגות כתוצאה מפגיעה פיזית באזור המוח

נחמד הנסיון להמציא ישות חדשה כמו הנפש אשר אין לה תימוכין בעובדות. למעשה, במחשבה שניה, יש לך נסיון רב בהמצאת ישויות בלתי מציאותיות שאין להם תימוכין בעובדות או במציאות.

תגובת הדוס: v

תשובה לרופא

פציינט | 10/03/2010 22:17:52

אני לא מבין למה זה כל כך מסובך, ברור שיש יחסי גומלין בין החומר לרוח. קח לגומא תינוק קטן, מוחו קטן ובהתאמה יכולותיו הקוגנטיביות. כאשר מוחו גדל בגר ובשל, גדלים בהתאמה יכולותיו הקוגנטיביות.
מצד שני נוכל ללמוד כי התודעה משפיעה על המוח, שכן כל ידיעה מותירה חותם על המוח. מחקרים מראים כי מוח של מדען חרוש קמטים ליד מוח של עמיתו הבור.
ברור איפוא כי המוח הוא הכלי על ידו התודעה מתפקדת באמצעות החומר, ואם הוא נפגע, תפקודה באמצעות החומר נפגע.
שמעתי על מחקר מעניין בו חוקר "השתלט" למטופלים על העצב במוח האחראי על הזזת האיברים, או אז ידו של המטופל הורמה. כאשר שאל את המטופל: "מדוע אתה מרים את היד" ענה המטופל: "אני לא מרים את היד, אתה מרים לי את היד" (אשמח אם מישהו יודע את המקור לזה) הרי לנו שיש חילוק בין תפקוד המוח לבין התודעה.

לפציינט

רופא | 10/03/2010 22:40:36

אז איפה פה הרוח?

כל מה שציינת אכן גרם לתופעות אמיתיות אשר ניתנות לצפייה ולאימות. כיצד נכנס פה הרוח? מה הקשר, התפקוד או הצורך באותה המצאה שנקראת רוח?

התודעה קיימת, עם או בלי קשר.

פציינט | 11/03/2010 00:56:25

העובדה שהתודעה קיימת היא עובדה. ראה את מאמרו המצויין של הדוס על כך. אם אשתמש במילים משלי אומר כי העובדה שיש לנו את האפשרות לחוות דברים, ואפילו לא חוויה פיזית, אלא 'תודעתית' בלבד. רוב החוויות שלנו אינן פיזיות: כבוד, ניצחון, אהבה ועוד. וכן בצד השלילי: כעס ושנאה. העובדה היא כי אדם יכול לחוות רגש גם מידיעה מופשטת לחלוטין.
העובדה כי הרפואה מכירה ברפואת הנפש, ולא רק באמצעות תרופות, בם היא מוכיחה כי מערכת הנפש שונה מהמערכות הפזיולוגיות. אלא שיש בינהם יחסי גומלין, ולכן אין סתירה לדברים מתופעות בהן מצאנו קשר בין הגוף לנפש.

תשובה לפציינט

שי | 11/03/2010 21:08:54

העובדה שהתודעה קיימת היא עובדה - אך השאלה היא האם היא פיזית או רוחנית.
כל החוויות שלנו הן חוויות פיזיות - אהבה כעס ושנאה הן חוויות פיזיות - ההורמון שגורם להתאהבות לדוגמא בודד ונמצא כי הוא מדכא את פעילותו של החלק במוח שאחראי על שיפוטיות.

רגש, כל רגש, יכול להיות פעילות פיזית שמתבצעת במוח כתגובה לטריגר חיצוני.

רפואת הנפש מטפלת ב'נפש' לא רק באמצעות תרופות לא בגלל שהנפש איננה פיזית אלא בגלל שלפעמים ניתן לגרום למוח 'לתקן את עצמו'.

אין כל עדויות מדעיות לכך שהתודעה או הנפש אינן פיזיות וכי יש להן קיום מעבר לקיומו של הגוף. עם זאת, ייתכן בהחלט שהן אינן פיזיות - אולם אין סיבה להניח זאת.

התודעה מקשרת בין הידעה לרגש

סטודנט | 11/03/2010 22:24:12

נניח אכן שכל תופעה רגשית הינה פזיולוגית. כאשר אני מקבל ידעה מופשטת על איום כלשהו, מדוע בלוטת הפחד פועלת?
דבר נוסף: העובדה כי ישנה ישות, ישות קיימת, שאנחנו מתחשבים בה, ולא רק בגלל התגובות שלה, הן זה יכול להיות אדם משותק לחלוטין, הישות הזו היא התודעה היא ה"אני" כפי שמסתבכים היום להסביר זאת, והיא תופעה על פיזית.

העתק המאמר על הנפש

הדוס | 12/03/2010 13:04:07

היות ואין לי יותר מה להוסיף מעבר לטיעונים שהעלתי במאמר ההוא, אני רק עושה העתק הדבק משם, ולא נותר לי אלא לחזור על אותו טיעון.
הנה.
במאמר הזה אני עומד לכתוב בנושא שנתפס אצל אנשים כנושא עמום. אבל אם מתבוננים בו לעומק אפשר לראות בקלות, שהוא ממש לא עמום.
הנושא הוא חידת התודעה. חידה שהיא בעצם איננה חידה כלל וכלל.
התודעה היא בעצם האדם בעצמו. אדם בלי תודעה אינו אדם. התודעה זו העובדה שאנחנו מרגישים וחווים את הסביבה.
התודעה מהוה מאז ומעולם את אחת החידות הגדולות של המדע. אין שום אפשרות להסביר את תופעת התודעה כתוצאה של תהליכים פיזיולוגיים. ואני רוצה להמחיש את הדברים בצורה ברורה.
לפי הגישה האתיאיסטית, האדם הוא בסך הכל מחשב משוכלל. גם המחשב יודע לעבד נתונים ולתת הוראות למרות שהמחשב הוא דבר גשמי לחלוטין. לפי הגישה הזו אין הבדל מהותי ויסודי בין מוח האדם לבין המחשב. אמנם מוח האדם הוא הרבה יותר משוכלל מכל מחשבי העל הקיימים בעולם, וכל הביצועים של המחשבים אינם מתקרבים בכי הוא זה לביצועיו של המוח האנושי, אבל סוף סוף המוח הוא מחשב, רק מחשב מאד מאד משוכלל, ויתכן או שלא יתכן, שביום מן הימים נצליח ליצור מחשבים ברמה דומה.
עכשיו בואו נעשה את הניסוי המחשבתי הבא. בואו נתאר לעצמינו איך שכל מומחי המחשבים בעולם מחליטים לצאת בפרויקט אדיר, שבו הם רוצים ליצור רובוט מלאכותי, שיוכל לנתח נתונים ולתקשר עם סביבתו כאחד האדם. לפי הגישה האתיאיסטית זו אמורה להיות משימה ברת ביצוע. אם האדם הוא מחשב, אין סיבה שהמחשב לא יהיה אדם.
בואו נתאר לעצמינו שהמומחים אכן הצליחו במשימתם. הם הצליחו ליצור רובוט שנוהג ומגיב כמו בן אדם. כשמרביצים לו הוא בוכה, כשאומרים לו מחמאה הוא מסמיק, והוא אפילו יודע להבחין בין בדיחה טובה לבדיחת קרש.
עכשיו נדמיין לעצמנו שאנחנו ניגשים לאותו רובוט, ונותנים לו צביטה אכזרית בלחי. הרובוט מזנק ממקומו, ופוצח בסדרת צווחות היסטריות, אנושיות לכל דבר.
עד כאן הניסוי. עכשיו ניגש לנתח את התוצאות. מה קרה פה? אנחנו נתנו לרובוט צביטה נוראית, והוא הגיב בדיוק כמו שהיה מגיב בן אדם. אבל בואו נשאל את עצמנו שאלה פשוטה. האם הצביטה באמת כאבה לו לרובוט? האם הוא באמת נפגע עד עמקי נשמתו? האם עשינו מעשה אכזרי? לא ולא. הרובוט לא מרגיש שום דבר. זה ממש לא מעניין אותו מה תעשה איתו. מצידו הוא מוכן אפילו שתזרוק אותו לפח. אמנם הוא ימשיך לייבב ממעמקי עגלת הזבל ביבבות נוראיות וקורעות לב, אבל מאחורי היבבות המחרידות עומדים מספר חוטי חשמל קרים ואדישים.
המדענים יכולים אולי לפתח מחשב שיתנהג בדיוק כמו בן אדם, עד כדי כך שאדם אחר יוכל להתחתן איתו ולחיות איתו שמונים שנה באושר, בלי לדעת שהוא בעצם נשוי למחשב. אבל דבר אחד לא יוכלו כל חכמי תבל להעניק לאותו מחשב מתוחכם. את התודעה. מחשב תמיד ישאר מחשב. אם תרביץ לו הוא יבכה, למרות שאינו חש שום דבר, בדיוק כמו שהשולחן אינו מרגיש שדופקים עליו. אם תגיד לו מחמאה הוא יחייך, למרות שהוא לא הבין את מה שאמרת.
מחשב בעל תודעה זה נס, יותר גדול מכל הניסים המתוארים בתנ"ך. מי שמאמין בזה הוא מאמין גדול מאד.
לפעמים אני רואה אתיאיסטים שמתייחסים לנושא הזה כאילו הבעיה היא מצד המורכבות של התודעה. אני עומד נדהם מול גודל הטיפשות והבערות. הבעיה היא לא מורכבות. הבעיה היא שהתודעה היא דבר רוחני לחלוטין. המחשב הכי משוכלל בעולם, לא תהיה לו תודעה. צביטות לא ירגיזוהו ובעיטות לא יטרידוהו, למרות שהוא יבכה יצרח עד לב השמים. מקלחת טובה לא תענגהו, ומחמאה לא תרשימהו, למרות שהוא יהנהן בשביעות רצון.
מי אמר לנו שיש לנו תודעה? כאשר אני הולך ברחוב ומדבר עם אנשים, אין לי שום הוכחה שכל אותם אנשים שאני רואה מולי הם בעלי תודעה ולא מחשבים משוכללים. ישנו רק אדם אחד בעולם שאני יודע בוודאות שיש לו תודעה. אני בעצמי.
לחידת התודעה יש רק הסבר אחד.
אלוקי נשמה שמתת בי טהורה היא
אתה בראתה
אתה יצרתה
אתה נפחתה בי
ואתה משמרה בקרבי

זו סתם דעה

שי | 14/03/2010 01:13:51

אתה פשוט מביע דעה שהתודעה היא על טבעית ומנסה לכפות אלגוריה שכביכול אפשר להסיק ממנה שאנו איננו מכונות אך לכל היותר אפשר להסיק ממנה שרובוטים הם מכונות.
אין שום סיבה להאמין שהתודעה היא רוחנית, , סתם אתם ממציאים דברים כדי שלא יהיה לכם מפחיד כשאתם הולכים לישון בלילה בעולם שבו אי הודאות והמקריות שולטים בו.

תגובת הדוס: מצטער מאד, מיציתי את כושר ההסברה שלי.

תגובה לתגובה

שי | 14/03/2010 21:13:15

לא ברורה לי התגובה האחרונה - מה הכוונה מיצית את כושר ההסברה שלך?

נקודת המוצא שלך שברור שהנך נכון ועליך להסביר לטיפשים ולעיוורים שביננו את האמת שלך שכמובן שהיא הנכונה

חוסר הקבלה שלנו גורם לך להבין שאתה פשוט לא מצליח להסביר לנו כמו שברור שאתה נכון ואנחנו טועים

אולי תנסה להבין שאנחנו הצודקים במקרה הזה ואכן אין לך יכולת להוכיח שהתודעה היא תופעה חוץ גופית

אין דבר כזה וזהו סתם תגובה כימית פשוטה שהמדע כבר מכיר ומבין ויכול אפילו לשלוט עליה

זה לא כזה דבר נורא להודות שטעית

לשי

פציינט | 14/03/2010 22:14:51

איתגרו אותך עם הוכחות, לא עם דעות. אין מה להסכים או לא. אלא אם יש לך דרך אחרת להסביר תופעות נצפות.

תגובה

האמת הערומה | 15/03/2010 04:07:21

מתברר שאכן קשה להתווכח עם אנשים שההבנה שלהם והידע שלהם כל כך מצומצמים ומבוססים על בתורה

אם זה מה שנקרא בפיך הוכחה אכן אין לנו מה להתווכח

הוכחה כזאת אכן שקולה להוכחת נכונות התורה - איך יכול להיות שזה לא נכון אם 600 אלפי אנשים נכחו במעמד מתן תורה

נובע מכך ברור שהתורה מאלוהים וברור שהכל נכון

מקור ההוכחה - אותה תורה שנלחמת על נכונותה


ממש הוכחה יציבה

תגובת הדוס: האתר אינו מיועד למטומטמים.
לפני שאתה מחליט מהם ההוכחות ליציאת מצרים תקרא קודם את המאמרים שכתבתי על יציאת מצרים ותענה על הנאמר שם.
"משיב דבר בטרם ישמע, איוולת היא לו וכלימה"

בתגובה לדוס

שי | 15/03/2010 17:54:57

כל שנותר לענות על תגובה הקוראת לי מטומטם היא להפנות אותך פעם נוספת למחקר המוכיח כי מידת האמונה באל תלויה ביחס הפוך באינטילגנציה

תגובת הדוס: ולא נותר לי אלא להפנות אותך למימצאים ההפוכים

"האתר אינו מיועד למטומטמים"

| 16/03/2010 00:44:23

תגובה נהדרת.
אין ספק שאתה מקרב אנשים לדת.
ממש קידוש השם.
(למען הסר ספק, כתוב בלשון סגי נהור)

תגובת הדוס: האתר לא נועד להחזיר בתשובה כמטרה מרכזית, אלא קודם כל למחות על חילול כבודו של אלוקי ישראל. עצם העובדה שכל זב ומצורע יכול לכתוב מה בא לו ואף אחד לא עונה לו כאיוולתו זה חילול השם. מטרה שניה זה ללמד את המאמינים, שהם הרוב הגדול, שלא לפחד מהם. מטרה שלישית זה מי שמתענין. אבל מי שסתם תוקף בלי קשר? אין סיכוי לשכנע אותו.

אמרו לך שכל הדוסים יהיו נחמדים אליך ולא היית מוכן להתקפה?

למגיב לפני | 16/03/2010 01:52:22

אז כדאי שתלמד משהו ועוד משהו ועוד משהו. גם אם זה לא פופולרי בחב"ד

כיאה לחרדים

| 16/03/2010 09:55:15

תוך כדי מחאה על חילול שבת - מחללים שבת
תוך כדי מחאה על חילול השם - מחללים את שם השם

פשוט יהודים קתולים.

עוד השפעות פיזיות על התודעה - השפעה על מוסריות האדם

שי | 02/04/2010 22:47:10

הארץ, ה 1 לאפריל (וזוהי איננה בדיחה) 2010

"מדענים מהרווארד ו-MIT הצליחו להשפיע על השיפוט המוסרי של בני אדם באמצעות הפעלת גירוי מגנטי על אזור מסוים במוחותיהם. חוקרת המוח ליאן יאנג, שהשתתפה במחקר, אמרה בשיחה עם "הארץ" כי אחת המסקנות שעלו בעקבות הגירוי היא כי "יכולתם של המשתתפים בניסוי לזהות אשמה מוסרית נהייתה דומה יותר לזו של ילדים בני 3-4". "

שוב, הדוס טוען שיחסי הגוף והנפש הם דו סטריים, הפיזי פועל על הרוחני והרוחני פועל על הפיזי. אם כך, מה מבדיל בין רוחני ופיזי?

אם אני מכה בכדור ביליארד, האם הכדור נע בכוח המחשבה שלי או שמא בכוח המקל שפגע בו?

הדוס יגיד שהנפש פקדה על המוח שפקד על היד להזיז את המקל שהזיז את הכדור.
ברור לנו מדוע קיימים מקל ויד - הם המנוף הפיזי לביצוע הפעולה.

הדוס טוען שהמוח הוא גם מנוף פיזי שמעביר פקודות ליד כיוון שהנפש פקדה עליו לעשות זאת.

אני טוען שמוח הוא אינו רק מנוף פיזי אלא גם יוצר הפקודה, ובעצם התפקיד שמשחקת פה הנפש מיותר.

מילא, תרופות ואלכוהול משפיעים על הנפש. אך מדוע 'כיבוי' חלקים מהמוח משפיע על רמת המוסר של הנפש?
זה בגלל שאין שהנפש, או הנשמה, בכלל לא קיימת. זה למה.

תגובת הדוס: קראתי את הכתבה הנ"ל, וכפי שהבנתי מה שנפגע על ידי הניסוי איננו המוסריות בעצמה אלא כושר השיפוט המוסרי. כלומר, ההבחנה בין רמת המוסריות של שני מעשים, שזוהי פעולת חשיבה לכל דבר. אין בזה שום חידוש מעברר לעובדה שאדם שנפגע במוחו מתקשה לבצע פעולות חשיבה מורכבות.
אין ספק שהנשמה איננה נצרכת כדי לעשות פעולות פשוטות, גם רובוט יכול לעשות אותם, היא נצרכת אך ורק בשביל שני דברים, התודעה, כלומר העובדה שאני באמת מרגיש ולא רק מתנהג כאילו מרגיש, והבחירה החופשית.

אחרי המעשים נמשכים הלבבות?

גיא | 21/10/2010 09:13:12

הבעיה שאני מכיר אנשים שמקיימים את המצוות ללא כחל ושרק אך ביחסי בן אדם למקום הם מהגרועים שהכרתי, ולעומתם כאלה שכופרים בכל המצוות אך מקיימים "ואהבת לרעך כמוך". וכפי שאמר הלל "ואידך זיל גמור".

תגובת הדוס: א. אני דווקא לא מכיר מישהו צדיק שמזלזל בבן אדם לחבירו. אולי שחקן, לא משהו אמיתי.
ב. הגר"א כותב שהיצר הרע מסית את הכופרים להיות נחמדים כדי לפתות בני אדם.