למה יש אברכים?
שאלה משונה, אה? מי צריך לומדי תורה? קרה פעם שלא היו לומדי תורה בעם ישראל? עם ישראל שרד 1940 שנות גלות ללא מדינה, אבל כמעט לא שרד 70 שנות קומוניזם בלי תורה.
אבל בזמן שנער הפייסבוק, מר לפיד, פונה לקהל היעד הרדוד שלו, במסר המגלם את מלוא עומק המחשבה של ד"ר-ללא-תעודת-בגרות, ואשר התחנך על מורשת "פפריקה", ובשתי מילים מציג את כל עושר החשיבה שלו: "איפה הכסף?" (אני, כבוחר פוטנציאלי, די נעלבתי)
לא אכנס כעת לדקויות על תקציבים למוסדות תקשורת, או על רכב זול בשווי של 360,000 ש"ח (במקום הBMW היקרה יותר...) סכום שחרדי ממוצע לא רואה ב10 שנים, למרות שהוא יושב על השיבר הכי ראשי של המדינה ומלהטט בתקציב כאוות נפשו. איך זה? כשתוציאו דוקטורט בלי תעודת בגרות (וגם יהיה לכם ג'ל בשיער ואחלה פוזה) תבינו גם את זה.
אבל למה לנו לרדת לשפת הרחוב? אנחנו צריכים לתת לעצמינו הסבר הולם: מדוע אברך מקריב את כל חייו למען לימוד התורה. כל חייו: כולל מעמד כלכלי, מעמד חברתי, סטטוס, רמת חיים, קריירה, טיולים לחו"ל, מלונות, ועוד המון המון דברים שאדם משכיל מסוגל לעשות עם עצמו.
יותר מכך: למה צריך "כוללים": 70,000 אנשים צעירים, משכילים במיטב שנותיהם המבלים 9-11 שעות ביום, ללא סופ"ש וכמעט ללא חופשות, בין גליונות מצהיבים כתובים ארמית עתיקה, ועוסקים בשאלת "ביצה שנולדה ביום טוב" (סוגיה מדהימה, דרך אגב)
התלמוד (בבלי) מספר על רבי עקיבא (המאה ה1-2 לספירה) אחד מגדולי התנאים שהעמיד 24,000 תלמידים. כאן קרתה טרגדיה מזעזעת: כולם מתו במגיפה איומה, בזמן מאוד קצר. מתי? בין פסח לעצרת. ימי ספירת העומר שאנחנו מציינים בשבועות אלו. והגמרא מתארת: "והיה העולם שמם, עד שבא רבי עקיבא לרבותינו שבדרום ושנאה להם" (לימד אותם את התורה)
תזכירו לי בהזדמנות לדבר על כל המגפה הזאת, אבל אני מתמקד במילים אחרות: "והיה העולם שמם" שמם? אמנם אין בידי אומדן מדויק על שיעור אוכלוסיית כדור הארץ במאה השנייה, אבל עדיין יש לי הרושם שמדובר בלפחות כמה מאות מליונים אם לא מליארדים. איך משפיעים 24,000 על דבר כזה?
אני מניח שווקים המשיכו לפעול בקול סואן, הדרכים היו עמוסי אדם, פוליטיקאים התגוששו, ואימפריות נלחמו, ובכל זאת, העולם היה שמם. עולם בלי תורה הוא לא עולם, הוא שמם.
למה?
בואו נחשוב לרגע. אנשים יוצאים לעבודה? בשביל מה? בשביל שיהיה כסף. בשביל מה? לקנות אוכל ולאכול. בשביל מה? במילה אחת: הישרדות.
מה באמת יעשה את החברה האנושית לאנושית?
מי יהיה ערב לכך שלא נידרדר לתהומות השחיתות?
שלא ננתק חולים וסניליים ממכונות הנשמה,
שנתעדף מתן תמיכה לזולת על חשבון הרווחה שלנו,
שנכיר טובה לישיש שפעם גידל אותנו,
שנעריך את החמלה כערך ואת הסובלנות כבסיס,
שנבין שבגידה היא רצח נפשי,
שיבטיח לנו שהילדים ישמעו למילה שלנו,
ושמילה של עמית בעסקים היא אכן מילה,
היהדות היא לא רק דפים צהובים ליושבי בתי המדרש, היא לא פילפולים למוחות כבירים, ולא סיגופים לחסידים או לנזירים בודהיסטים. התורה היא אני ואתה, היא ארוחת בוקר ונסיעה ברכב, היא עסקים, אחריות לחברה, חובות לבת הזוג, ערך מוסף ביחס לזולת, שמירה על כבודו גם בשיחה סגורה שלא בנוכחותו, חמלה על גור חתולים בכביש ובעיקר: שידרוג הרגשות והתחושות שלנו למקום טוב יותר וגם יותר בשליטתנו.
התורה היא ספר ההוראות לחיים נכונים.
היה פעם מלך בישראל, דוד שמו, בתקופתו התעצמה ממלכת ישראל מאיזו נישה לחוף הים, לאימפריה עולמית בתקופת בנו שלמה. דוד הרבה להשתמש בכוח הצבאי, אולם הוא השכיל להקדיש אחוז ניכר מאוד מן העם שיעסקו בתורה, ורק בתורה.
הם אלה שמלמדים תורה לכל העם, הם אלה שאיתם ניתן להתייעץ ולשאול שאלות, והם אלה שהעבירו את התורה לדורות הבאים.
גם לנו.
כמעט נוכל לומר שאם לא הצעד האמיץ והחיוני הזה, ספק אם הייתה משתמרת התורה בעם, ספק אם העם היה נשמר כל כך "עם" ללא מולדת 2000 שנה,
ספק אם הייתה קמה מדינת ישראל!