רומנטיקה כהלכה! (או: הדרך לשליטה עצמית)

מאת: יאיר טיילור | 18/01/2012 השקפה תורנית

מסופר על אשה נגשה לרב להתייעץ עימו אם כדאי לה לשמור על טהרת המשפחה. "בוודאי" עונה לה הרב "כך תרוויחי עוד 12 חגים בשנה"...

ציון ליל הטבילה כחג אישי ורומנטי בין בני הזוג הוא מרכיב חיוני ומרכזי בחיי הנישואין. בזמן הריחוק, הרגשות המתעוררים גואים, נוצר געגוע, כמיהה, הגוברת עם הימים, ובאה לידי ביטוי חזק בליל הטבילה. בזמן הריחוק הזוג גם מפסיק לרגע להשתמש בחושניות כמרכיב עיקרי בקשר, ומגלה אופקים חדשים ורבדים נוספים בבן הזוג. זאת בייחוד בשנים הראשונות והצעירות. אותו רובד נוסף המתגלה במקביל ילווה את הזוג גם בשנותיהם המתבגרות, כאשר הקשר הופך ליותר רוחני ופחות פזיולוגי. בגדול ניתן לומר כי כללי טהרת המשפחה נלחמים באיום הגדול ביותר על חיי הנישואין: השגרה ובעקבותיה השיעמום וחוסר העניין.

למעשה מהותם של הנישואין היא למנף את חיי המין, לרומם אותם מעל החושניות הנמוכה, ולהעניק להם את המימד האישי, הרוחני. כך היהדות מקפידה לשמור על כוחות עצומים אלו על מנת שינוצלו כולם למטרה העיקרית: קדושת חיי המשפחה עם האחת והיחידה, ולבל יבוזבזו אנרגיות אלו לריק.

 

מרכיב זה בא לידי ביטוי במכלול רחב של עקרונות, החל מחובות הגבר כלפי אשתו במזון וכסות. חיוב עונה כל אימת שתחפוץ הרעיה (וזו חובה של הגבר, להביא אותה לידי סיפוק) עבור לחובת הגבר לשמוח עם אשתו ולשמח אותה, ביחוד בשנה הראשונה לנישואין, (בה קיימת חובה נוספת ומיוחדת) החובה על הבעל להפתיע אותה במתנה לחג. כל חג. מיותר לציין את ההשפעה של נתינה כזו, ולא בהכרח רק לצד שמקבל. כל אלו מהווים חלק מהמכלול של "לעולם יהא אדם זהיר בכבוד אשתו". והיישום של "האוהב את אשתו כגופו והמכבדה יותר מגופו."

 

היישום העיקרי של חובת ההענקה בא לידי מימוש, כמובן, ביחסים האישיים. הגמרא מקפידה על כך שהגבר "לא יתן עיניו בכוס זה, וישתה מכוס אחר ואפילו שתיהן נשיו" הקשר הוא תוצאה של שלימות האהבה והחיבור בין בני הזוג, ללא שום מחשבה או נטיה זרה.

לתפיסת היהדות "בגידה" אינה רק במגע עצמו, גם הבטה בעלת מניע רומנטי באשה זרה, גם הרהור בעל אופי דומה, הוא פסול ופוגם בקשר. מה תרגיש אשה שבעלה נמצא איתה, אך ליבו נמצא בחדר אחר? ואיזו אהבה יחוש הבעל כלפיה?

 

גם הבנים, פירות האהבה, יבואו רק מתוך שלימות הקשר בין בני הזוג. בניו של הנותן עיניו באשה זרה מוגדרים לפגם "בני תמורה". אין זו ממזרות הנגרמת מרמיסה מוחלטת של מוסד הנישואין, אך עדיין אין זה מושלם.

המעניין ביותר הוא שאף כאשר הגבר לא מביא את רעייתו לסיפוקה המלא, הבן נחשב קרוב לממזרות. אין כאן נישואין מושלמים. אין כאן יחסים מושלמים.

 

כדי לשמר את מוסד הנישואין, נוספו עוד מרכיבים: ראו למשל את איסור "ייחוד" נעילת גבר ואשה זרים בפרטיות למשך זמן ארוך. כמה אנשים היו היום מחוץ לכלא לו קויים במלואו? כמה גברים היו מאיישים היום משרות רמות לו היו מצייתים לו? כמה נשים היו מודות לחברה לו זו קיבלה כנורמה התנהלות זו?

 

 (הערה - המאמר שלפניכם אושר אחרי התלבטות לא פשוטה, לא בגלל התכנים המעולים אלא בגלל העיסוק הפומבי בעניינים שהשתיקה נאה להם. לבסוף הוחלט להעלות חומר רגיש זה בצירוף הערה זו. בברכה, נ.ג.)

 

תגובות

רעיונות נשגבים ונעלים, אבל....

פיני | 18/01/2012 09:32:42

איך זה מסתדר עם ההיתר שהתורה מתירה לגבר לשאת כמה נשים שהוא רוצה?

תגובת הדוס: מסתבר שבעבר המבנה הנפשי של האשה היה שונה. הראיה: הרי כל אשה יכלה לדרוש בהסכם הנישואין ובכתובה שהבעל לא ישא אשה נוספת, ובכל זאת היא לא דרשה. ראיה נוספת: ברגע שזה השתנה, קם רבינו גרשום ותיקן את זה.
חשוב לזכור שבאותה העת היו נשים יותר מגברים, כי גברים רבים נהרגו במלחמות, ומאידך היה מאוד חשוב לאשה למצוא גבר (יתכן שזה גם המקור הרעיוני לנדוניה ולגיל הנישואין הצעיר. יתקנו אותי הגולשים אם טעיתי)
והנה, בתוך תא משפחתי מורכב כזה, באה הגמרא בפעולה כירוגית עדינה ואומרת לבעל "לא ייתן אדם עיניו בכוס זה וישתה בכוס אחר, ואפילו שתיהן נשיו". לכל אחת עליו להעניק את הכל כאילו היא האחת והיחידה.

תגובה

פיני | 18/01/2012 10:06:19

1.אם האישה היתה דורשת שלא ישא אישה נוספת, היו שערותיה מלבינות בבית הוריה.
2. גם היום הרבה גברים נהרגים במלחמות.
3.גם היום יש יותר נשים מגברים.
4.חרם דרבינו גרשום נבע מהעובדה שהיהודים חיו בקרב הנוצרים שנשאו אישה אחת בלבד, וראו במי שנושא כמה נשים, נחות. לזה כיוון רבינו גרשום, והראיה שבארצות ערב שם נשאו המוסלמים כמה נשים, לא היו היהודים נחותים, ולכן לא קיבלו החרם.

תגובת הדוס: ישראל היא מדינה עקובת קרבות, ובכל זאת, על פי שיעורי הלמ"ס, יש בישראל 98 גברים על כל 100 נשים. במילים אחרות: כמעט שוויון מוחלט.
תקנות של רב מתקבלות על הקהילה שלו בלבד. כך גם קטניות בפסח מותר עד היום ליוצאי עדות המזרח לאכול, ולאשכנזים אסור.

מאמר מצויין, בפרט בעת פסטיבל הדרת נשים-יאיר לפיד.

שמחה | 18/01/2012 16:46:52

תמיד אמרנו שזה לא פיר שהתקשורת מתעסקת בנושאים אלו [שום הסתה ושנאה איננה פיר, רק יש כאן פן מיוחד] כי החרדים מנועים לענות ולהשב ולהטיח את כל האמת על חיי החילוניות הזנותית המופקרת בתחום הנ"ל, דווקא עקב מגבלות צניעות, וכבוד עצמי שאנחנו לצערנו היחידים הנושאים אותה במרחב הציבורי הבהמי שלנו.
ומאידך התרבות והתקשורת החילונית מחבבת במיוחד דברים אלו כמה שיותר לשקוע בהם, בלי זה הם לא היו מצליחים למכור עיתון אחד ומיקרוגל אחד.
מאמר זה שהוא מאמר מצויין ג"כ נזהר בכפפות סופר משי לתאר במעט הנעלות והמכובדות והערכיות הדתית של חיי הנישואין - העוטף את החיים בעצם, אולם טוב מעט זה מאשר לא כלום.
תודה שהורדתם את התמונה המזוויעה של הנאצים, זה מראה על מכובדות ורמה ערכית גבוהה של האתר ולמה שהוא מייצג.

טהרת המשפחה וזוגיות

שי נגר | 18/01/2012 22:14:14

כאן
בקישור האחרון (המילה 'כאן' האחרונה)
מובא מחקר מעניין על הקשר בין טהרת המשפחה לזוגיות. התוצאות... מעניינות

תגובת הדוס: מצטער, לא הצלחתי לפתוחף אצא. אם תוכל לשלוח שוב או להביא את תמצית הדברים אשמח.

לשי נגר

יוגב | 19/01/2012 14:21:16

אני לא צריך שום מחקר מדעי כדי לראות את ההשפעה של טהרת המשפחה על זוגיות. המציאות היא שאצל החילונים מתחתנים ומתגרשים בקצב של החלפת גרביים, ואילו אצל הדתיים יש ברוך השם משפחות איתנות, דורות ישרים מבורכים בבנין עדי עד.