שאלה לגבי תחיית המתים

מאת: הדוס | 23/11/2011 שאלות ותשובות

שאלה -

האם לעתיד לבוא כל אחד יקום עם אותו גוף שבו נפטר?

תשובה -

ציטוט מדברי המדרש -

"מלמד שכל צדיק חוזר כמו שהיה נפטר מזה העולם, מי שהוא עיוור חוזר בתחייתו עיוור, מי שהוא פסח חוזר בתחייתו פסח, וכן כל המומין, בשביל שיהיה כל אחד ואחד מכיר את חברו שלא יאמרו בריות אחרים הם אלה, ואח"כ מרפא הקב"ה אותם שנאמר אז ידלג כאיל פסח ותרון לשון אלם. "

אוצר המדרשים ע' 394
(בית המדרש ח"ו 117)


תגובות

שאלה

יואב | 24/11/2011 07:57:09

לטובת מי שלא מחזיק את אוצר המדרשים בבית: אני מבין מהניסוח, שמתחיל ב"מלמד", שיש ציטוט ממקום כלשהו לפני הטקסט שרשמת, שהוא זה שמלמד את מה שרשום בטקסט.
אם הבנתי נכון, אשמח אם תביא גם את הציטוט הזה.
תודה מראש :).

תגובת הדוס: גם לי אין את אוצר המדרשים בבית, העתקתי את הנוסח מכאן -
http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/haraayon/milhamot-2.htm

כמדומה לי שהרעיון הזה מופיע בחז"ל באיזשהו מקום יותר מרכזי, אבל לא הצלחתי למצוא אותו.

מה דינה של אישה קטלנית שנתאלמנה שלוש פעמים?

פיני | 24/11/2011 13:22:34

לאיזה בעל תחזור?

תגובת הדוס: לא יודע.

לפיני

מישהו | 26/11/2011 21:40:18

בעל ה"בן איש חי" בספרו שו"ת רב פעלים (חלק ב, סוד ישרים סימן ב) כתב שתשוב לבעלה הראשון, שהוא נחשב כהבעל העיקרי.
ואולם בספר הנצחון (הובאו דבריו בספר ענף יוסף סנהדרין ריש פרק חלק) כתב שתחזור לבעל השני, לפי שמיתת בעלה הראשון כגירושין, ובגירושין ודאי תשוב לבעלה השני.

תחיית המתים

האריס | 28/11/2011 08:36:12

נמחק

תגובת הדוס: נא לגבות את דבריך בהוכחות.

חשבתי שאין צנזורה על דעות

| 28/11/2011 22:30:09

תגובת הדוס: יש פיקוח על רמת הדיון. אתה רוצה להעלות תיאוריה? תביא הוכחות.

בענין ההוכחות

האריס | 28/11/2011 23:31:18

(דרך אגב את התגובה : "חשבתי שאין צנזורה על דעות" לא אני כתבתי אלא קורא אחר שכנראה התרשם שהצנזורה פה קשה).

איזה הוכחות? הטיעון הוא טיעון רעיוני - מנוסח ללא עלבונות והתרסות - ובבסיסו אני טוען שחוסר צדק בעולם הוא הטריגר לחיפוש אחר משהו מעבר לסיטואציה הזאת שיעשה קצת סדר והגיון.
זה הטיעון. איזה הוכחות?! זה רעיון .
ואם היה מספיק טוב כדי להיות מצונזר - אני מודה על המחמאה ושנינו יודעים שלקשקוש על "הוכחות" אין שחר, פחדן.

תגובת הדוס: אני, את הטענות שלי אני מגבה בהוכחות. טרחתי וכתבתי הרבה הוכחות לכך שהתורה היא אמת על כל הכתוב בה, כולל דברי חכמים.
מי שרוצה לטעון אחרת, צריך להתמודד עם כל ההוגחות שהעלתי באתר מאז ומעולם, או לחילופין להציג הוכחות לשיטתו. פשוט מאד.

אני מעדיף לחיות פעם אחת.

Tomer | 29/11/2011 04:29:26

ולא לחיות את חיי מתוך מחשבה שאולי יום אחד אחזור לתחיה.
כך אדע לנצל את חיי במלואם, ואקבל אחריות מלאה על חיי, עם כל המשמעות שבכך.
אין הזדמנות שניה, העולם לא חוזר על עצמו.

תהיו אנשים טובים כי זה מה שראוי, ולא בכדי לקבל תמורה של חיי נצח.

תגובת הדוס: לשיטתך עדיף לא לחיות בכלל.אפילו לא פעם אחת.
מה זה החיים של בנאדם? מישהו באמת נהנה מהחיים? שטויות והבלים. אם החיים אינם מהוים חלק ממערכת יותר רחבה, טיפש מי שלא מתאבד, וחסל. אדם עובד כל החיים כמו חמור, משלם משכנתא, ובסוף מזדקן ומת כמו כלב. בשביל מה?

בענין תגובתך לTOMER

| 29/11/2011 08:39:43

העולם אינו חייב לך דבר. יכול להיות (ואני לא חושב שזה כך) שאכן אין משמעות לכלום - ועדין זה לא שבריר סיבה להאמין שיש משהו אחר.

אני אישית, כמו תומר, לא מקבל את הטיעון שה"סופיות" של חיינו או "הגשמיות" שבהם הם טיעון לחוסר המשמעות שלהם -
אך בוודאי ובוודאי המצאת משמעויות רק בגלל שהיה יותר נחמד אילו... זה לא תופס לוגית.

תגובת הדוס: אני אמרתי שזו סיבה להאמין? תקרא שוב את דברי ותראה לי איפה אמרתי כזה דבר.

ממש לא.

Tomer | 29/11/2011 09:24:23

אתה אמרת שזאת סיבה להאמין כמו שמשתמע מדברי שעדיף לא לחיות כלל.

חיים רק פעם אחת ויש לנצל זאת בכדי לחוות את כל מה שיש לעולם להציע (כמובן, כל עוד אנו שומרים על עקרונות כמו "ואהבת לרעך כמוך").

עובד, משכנתא, מת - זה רידוד של המציאות האמיתית. אדם עושה הרבה יותר מזה במהלך חייו.
מלבד זאת, זו בדיוק הביקורת המשתמעת מדברי - נצל את חייך (החד פעמיים) היטב ובפרט, אל תחשוב כל הזמן מה הסביבה תחשוב או תגיד עליך.

לטענתך (כנראה) אם תחיה עפ"י ההלכה, תחזור לחיים (גמול). ממש נותנים לך מגוון בחירות בחיים. ואם אותו אחד שמחליט אם תחזור לתחיה מחליט שאתה לא ראוי, אז הנה בזבזת את כל חייך בניסיון לרצות אותו וממילא לא הצלחת, וזאת במקום לעשות את הישר בעינייך.

תגובת הדוס: א. אין מה לנסות לנצל את החיים. מה שלא תעשה, חיים מתוקים ועליזים כמו בסרטים לא יהיה לך, ולא היו לאדם אחד מאז ומעולם. במקרה הכי טוב, תעבור את החיים בלי מדי הרבה סבל. זו האמת הערומה, שכולם יודעים ומפחדים להגיד בקול.
ב. גם לך אין שום חירות בחיים. בנאדם מוגבל על ידי מיליון ואחד אילוצים מכל כיון אפשרי. כל בנאדם שהיו נותנים לו אפשרות לבחור באמת איך לחיות, איפה ומה, היה בוחר צורת חיים שונה לחלוטין מזו שהוא נתקע בה, כמעט בכל התחומים.

לתומר

רעות | 29/11/2011 22:08:37

אם היו אומרים לך: יש לך דרך שבסופה בור עמוק. זו הדרך שלך.
בכל מקרה תהיה חייב ליפול לבור ולמות. רק אם (לדוגמא) תרקוד על הידיים בדרך או תקפוץ קפיצות צפרדע במחציתה- יש סיכוי כלשהו שלא תיפול.
האם היית מעדיף לנסות בשביל האחוז הבודד שזה נכון?
אני חושבת שכל אחד היה מעדיף לנסות על סמך סיכוי כלשהו מאשר להתאבד מלכתחילה.
ועכשיו תחשוב בכנות-
נניח שיש אפילו רק אחוז אחד שיש חיים מעבר-
האם לא שווה לעשות מאמץ קטן ב70 שנה המסכנות והעלובות הללו ולו בשביל הסיכוי שמא?!
וקל וחומר- כשישנן הוכחות ברורות שמעידות כאלף עדים ולא רק כאחוז אחד של הסתברות- שהעולם הוא לא הפקר. לא שווה לעשות את המאמץ בשביל הסיכוי הזה?
הרי אם יש עולם הבא אתה בטוח לא תשתתף פעיל בו- אתה תהיה שם, מסתבר, ממש אומלל! כי הרי לא האמנת בו.
אתה בעצם סוגר עליך את האפשרות ההגיונית הזו- שקיים עולם הבא שהוא יהיה אינסופי- (לעומת העולם הזה- שהוא קצר לפי כל קנה מידה.) וחכם עיניו בראשו.
אפילו אם מדברים רק על הסתברות (שזה הרבה יותר מזה..) עדיף להיות בצד השקול וההגיוני זה שרואה את העתיד מאשר זה שחי את הרגע ואת מה שרואה במוחש בעיניו. כיון שזה מרויח 70 שנה (אםבכלל מצליח להנות..) וזה חיי נצח.
לדעתי לראות את העולם הזה כתכלית הבריאה זה ממש לעצום עיניים.
נולדנו כדי לצרוח מכאבי שיניים, לגדול, לעשות בגרויות ושטויות בתיכון, להינשא להקים משפחה שתעבור את אותו מסלול בדיוק, לחלות בסרטן, ולמות??
אה... וגם לאכול ולשתות בדרך.. אוקי...
יצא לך פעם לבקר בבית קברות? מומלץ מידי פעם לבקר שם רק בשביל לקבל פרופורציות.

לדוס ולרעות.

Tomer | 30/11/2011 01:18:09

סבל הוא חלק בלתי נפרד מהחיים.
אדם שלא חווה סבל, לא מבין מה הוא אושר.
אבל למה להתפקס רק על הסבל בחיים?
את זה אני לא מבין.

מדוע הדוס נוטה להכליל בצורה כל כך גורפת?
"לשיטתך עדיף לא לחיות בכלל. אפילו לא פעם אחת. " (תגובה קודמת)
"גם לך אין שום חירות בחיים".
זה לא נראה לך כוללני מדי?

לרעות - הטיעון שלך מקביל לזה של בלייז פסקל.
הבעיה היא שאין דרך לוודא מהי הדרך הנכונה. יש יותר מדי נביאי שקר בעולם הזה וכולם טוענים שהם מחזיקים באמת, בעוד שלטעמי אין דרך לוודא מהי האמת.
לטעמך (אני מבין) האמת מאד ברורה.


אבל, יותר בכלליות, בעיניי לא הגיוני שאת משתמשת בגמול (חיי נצח) בכדי להצדיק את האמצעי (יהדות? מוסר והלכה יהודיים?).
האם אנו מתנהגים במוסריות רק משום שישתלם לנו בסוף (חיי נצח)? או אולי בגלל שאנו פוחדים ממוות אינסופי?
במילים אחרות - הטיעון שהבאת "זה משתלם להיות יהודי" אינו הטיעון המנצח אותו את אמורה להביא, שכן הוא מעודד אמונה "בכאילו".

תגובת הדוס: אני לא יודע איפה השתמשתי בגמול בשביל להצדיק דברים. במאמר הזה בסך הכל עניתי על שאלה לגבי תחיית המתים, בנוסף אמרתי שהחיים כשלעצמם לא שוים כלום.
תיקח את האנשים הכי מצליחים בעולם, עשירי העולם, נדמה לך שהם מאושרים? מבטיח לך שלא.

בהמשך לאנשים הכי מצליחים בעולם

יואב | 30/11/2011 13:57:44

אם לשפוט עפ"י קהלת, נראה שגם שלמה המלך לא היה מאושר במיוחד.
לפעמים אני תוהה אם מוסר ההשכל מסיפור החיים שלו הוא שהיה עדיף לו לבקש אושר מאשר חוכמה.
נדמה לי שהוא אפילו כותב שם איפשהוא שאין יתרון לחוכמה, כי בין אם אתה חכם ובין אם אתה טיפש - בסוף תמות ולא יישאר ממך כלום.

תגובת הדוס: נכון, זה כתוב שם ביותר מוריאציה אחת. זה כמעט המסר המרכזי של הספר.
אגב, יש מדרש מעניין על הפסוק "הבל הבלים הכל הבל" - שאילו אדם אחר היה אומר כן היינו אומרים שמא לא אסף שתי פרוטות מימיו. אבל שלמה המלך, שעליו נאמר שנתן את הכסף כאבנים בירושלים, לו נאה לומר "הבל הבלים הכל הבל".

לתומר

רעות | 30/11/2011 18:45:06

1.אתה יכול לפצל את היהדות לחלק המוסרי ,שמובן לנו.
ולחלק החוקי- שאנו לא מבינים אותו ובעינינו אין בו שום מוסריות(כמו למשל: לא לאכול גבינה צהובה עם נקניק בשרי או לא לברור אוכל בשבת. ) את החלק המוסרי הייתי עושה, מסתבר, בכל מקרה, כיון שאני אדם מוסרי.
אך החלק החוקי, שאינני מבינה מדוע יש לקימו- אני אכן עושה נטו בשביל לזכות לחיי נצח.
2.לא הבנתי מה התכוונת זה אינו טיעון מנצח כי זה מביא לאמונה בכאילו.
3.הטיעון שנתת- אין דרך לברר מהי הדרך הנכונה- איננו טיעון שעונה על שאלתי.
אם אכן יש דרך אחת שהיא נכונה רק קשה לך לוודא מהי, אז בגלל הקושי והבלבול אתה מוותר על חיי נצח?
אתה אומר:"לטעמי אין דרך לברר מהי האמת"- אז אתה מסכים אם כך שיש אמת, רק אין לך דרך לודא מהי, אז אתה בוחר להתעלם ממנה, ולהפסיד חיים שלמים.

לרעות.

Tomer | 01/12/2011 00:44:26

הרבנים \ מורים שלך לימדו אותך לפעול עפ"י היהדות משתי סיבות - 1) זה מוסרי 2) זה משתלם.
כמו שאת אומרת, את מה שאת לא מבינה, את עושה את זה בשביל לזכות בחיי נצח.
זה נחמד ויפה, אבל שקלת מה המשמעות של המסר הזה?
כלומר, האלטרנטיבה היא למעשה איום על חייך - אם לא תפעלי עפ"י צו מצפונם, לא תזכי לחיי נצח.
נשמע קצת מפחיד.

שאלות:
1. למה את מאמינה למורים \ רבנים שלך? מה הסמכות שלהם עליך? האם הם מבינים את מה שאת לא מבינה ולכן את סומכת עליהם? הם אף פעם לא טועים?
2. האם באמת יש לך בחירה חופשית לחיות את חייך תחת האיום על חייך?
3. כשאני אומר שזה מעודד "אמונה בכאילו" אני מתכוון לכך שאדם ששומע ומבין את המשוואה "רק אם תאמין ביהדות תזכה בחיי נצח" אולי יתפתה להתנהג כאילו הוא מאמין מן השורה, בשביל הסיכוי לחיות לנצח, ולא מתוך אמונה אמיתית. אם כך הדברים, האם אותו אדם הוא מאמין אמיתי? או מאמין בכאילו?
באופן הזה, הטיעון של "רק אם תאמין תזכה לחיי נצח" אינו הטיעון המנצח לשאלה "למה להאמין?", כי הוא טיעון תועלתני (משתלם לי להאמין) ואיום במסווה (לא ממש מוסרי).
4. מה כל כך מפחיד במוות. לכאורה, את חדלה מלהתקיים וזהו. אין כאב ועינויים, אנחנו לא נוצרים שמאמינים בגיהנום. בכלל, אם החיים כל כך נוראיים וקשים כפי ש'הדוס' מצייר אותם, אולי זה אפילו עדיף.

תגובת הדוס: היא לא אמרה כזה דבר. חינכו אותה ואותי לקיים את התורה אך ורק מסיבה אחת - כי היא אמת לאמיתה. זה נכון שהיא עושה לאדם טוב, אבל לא בשביל זה אנחנו מקיימים אותה.

תקרא שוב את מה שהיא אמרה.

Tomer | 01/12/2011 08:26:06

ציטוט:
"אך החלק החוקי, שאינני מבינה מדוע יש לקימו- אני אכן עושה נטו בשביל לזכות לחיי נצח. "
שחור על גבי לבן.

כלומר, אתם אומרים דברים סותרים, ואם זאת אתם שייכים לאותו מגזר (להבנתי).
לדעתך, רוב החרדים פועלים כמוך או כמוהה? (כמוהה? ככה כותבים את זה?)

לתומר

רעות | 01/12/2011 20:36:47

למה אתה חושב שהדוס טוען אחרת ממני??
זה לא סותר, אלא מסביר אחד את השני.
עצם זה שאנו מאמינים שהתורה היא אמת לאמיתה (וברור שזו הסיבה המרכזית שלנו לקיום התורה,אחרת למה שנקיימה?) מחייבת שיש עולם הבא וממילא עלינו לקימה בלי קשר להבנה שלנו אותה או לא. אלא פשוט כי היא אמת והתוצאות הכתובות בה נוגעות לחיינו המעשיים.
2אתה כותב שהשכר והעונש מרחף כאיום על חיינו- ואם זה אכן כך? שאני מקיימת מצוות רק מתוך פחד אלוקים מהעולם הבא?... אז זהו טיעון שמצדיק את זה שהתורה לא אמיתית? זה טיעון שמצדיק את הבריחה שלך מהאמת כי אתה לא רוצה לחיות תחת איום? ואולי התורה היא אמת אך זו דרכה- שנחיה בפחד ואיום תמידי? זה לא סותר את אמיתותה.
אך אני כבר אומרת לך ש"האיום" הזה הוא שמעלה אותנו כל הזמן ודוחף אותנו לעשות "עבודה עצמית" ולא לחדול. ואכן זה מה שרצה האלוקים כנראה בבראותו את העולם, לתת לנו מטרה שעל פיה נחיה. החיים לימדו אותי שבלי מטרה ברורה ששכר ועונש בצידה, א""א לקדם אנשים. בטח לימדו גם אותך...
תגיד לי: האם היית מסכים לעבוד חודש שלם אם לא המשכורת שמובטחת לך בסופו של החודש? אין כמעט אנשים שיסכימו לעשות זאת. וזה לא סותר את זה שאתה יכול ממש להנות מהעבודה אך אתה רוצה לראות בסופה שכר על עבודתך.
האם אתה מכיר אדם שיעבוד במשרד שהדבר שהוא יודע שהכי חשוב לבוס זה דיוק בזמנים למשל, ויאחר איחורים גסים מידי יום? הרי ברור שבסופו של יום יאלץ לתת ע"כ חשבון.
זה מה שקורה לכולנו בעבודה. יש כללים וחוקים אך אנו איננו חשים מאוימים מהם. אלא זה ברור לנו שלא נחרוג מהם. זה הופך להיות חלק משגרת היומיום. כך גם אנחנו לא חשים "מאוימים" כהגדרתך, אלא פיתחנו לעצמנו דפוס חיים זה. ואנו חיים בו בשלווה ובנחת ואף מוצאים בו יופי וטיהור המידות באופן שקשה להסביר למי שלא חווה את זה.
3. מה כ"כ נורא במוות?
אתה אולי לא יודע אך גם היהדות מאמינה בכך שמי שידע ולא האמין לא יוכל לזכות לחיי נצח וזה לא רק שיחדל, אלא יהיה במקום שיחוש החמצה כ"כ נוראה שזה בעצם הגיהנום.
הרי כל נשמה שירדה (לא.זה לא מיסטיקה) נשאלה ע"י הבורא:"האם את רוצה לרדת" "האם תהיי מסוגלת בתנאים שאתן לך להשלים את התפקיד הזה והזה?" ואתה ואני וכל אחד אחר אמרנו:"כן" אחרת לא היינו כאן.
אתה בעצמך הסכמת לקבל את הראליות הזו שמקשה עליך להגיע לאמונה כי זה נראה לך כמו מיסטיקה חשוכה, ואת המקום הטבעי בו גדלת ונולדת ואת האמונה שנטעו בך כשהיית ילד... הכל! אך סיכמת עם אלוקים- אני אהיה בסדר, אעשה את תפקידי..
ההחמצה שלך אח"כ תהיה איומה. זה לא גהינום?

לרעות

Tomer | 02/12/2011 00:02:39

1. הבנתי. אז את לא עושה את זה נטו בשביל חיי נצח.

2. אני ממש לא מבין באיזה תחושת החמצה אני אהיה אם אני מת.
עד היום חשבתי שתחיית המתים היא גמול למי שטוב בחייו. לא ידעתי שמי שלא קם לתחיה סובל.
אני לא בקיא מספיק כנראה בתחום הזה של היהדות וזה נשמע מאד מעניין. תוכלי להרחיב?

להבנתי ותפיסתי (הכופרת) אם אני מת, מוות סופי (מצחיק בעיניי שצריך להגיד את זה. מה אנחנו ערדפים?) המודעות שלי חדל מלהתקיים בכל מישור ואינני חווה שום רגש. לא אושר, ולא סבל. אינני יודע אם כך הדבר, אבל זו אמונתי (מסתבר שאני בכל זאת מאמין).

3. אני אנסה להדגיש את הסתירה הפנימית.
את מאמינה שאם תתנהגי באופן מוסרי וערכי בהתאם ליהדות, אלוהים יעניק לך חיי נצח.
יתרה מזאת (וחשוב מכך לדיון), את מאמינה שאם לא תתנהגי כך, אלוהים יעניש אותך ולאחר מותך תתקיימי בסבל נוראי (כנראה לנצח?)
בנוסף לכך,
את מאמינה שאלוהים הוא טוב.
וכן את מאמינה שהוא נתן לאדם את זכות הבחירה ולכן האדם שולט בגורלו והחלטותיו.

כל דבר בנפרד נשמע סביר. אבל, האם כל הטענות האלו יכולות להתקיים יחדיו?
האם אל טוב שנתן לי זכות בחירה יאיים עלי בסבל נוראי (נצחי?) אם אני לא אעשה את מה שהוא דורש?
נראה לי שלא ולכן יש כמה אפשרויות:
1. האל אינו טוב (נו, זה בטח לא נכון לתפישתך)
2. האל לא נתן לי זכות בחירה (אבל אז אי אפשר לשפוט אותי כי אני כמו מכונה, אז כנראה שגם זה לא נכון).
3. האל הטוב נתן לי זכות בחירה, אבל לא איכפת לו מה אני עושה, או שהעונש לא כזה קשה (בכל זאת, הוא הרי אל טוב). - נשמע הכי סביר.

למשל, אפשר לטעון שמי שלא עומד בקריטריונים של אלוהים, נשמתו מתגלגלת חזרה לעולם דומה (שממילא רווי בסבל), וממשיכה כך, עד שנשמתו "מבינה" את מה שיש להבין.
אולי זה העונש?

תגובת הדוס: הרבה דיו נשפך כדי לענות על נשאלות האלו, צריכים ללמוד הרבה חומר כדי להבין את הנושאים הללו.

לתומר

רעות | 03/12/2011 21:43:03

אכן. ענין זה צריך למידה רבה ועמוקה. אך האמת שיש דברים שמצליחים להבין אותם רק אם נכנסים לענין כולו, בעומק ומאדם שיש לו ידע ברמה מספקת ואולי גם פנים מול פנים.
1.לא הבנתי מדוע אתה טוען שזה או בעבור חיי נצח או בעבור זאת שהתורה אמת וממילא ישנם חיי נצח ואנו מתחשבים בכך כל חיינו. אין הבדל לדעתי.
2.אם אעמיד לפניך אדם מת. יש לו עיניים? כן. אז למה הוא לא רואה?
יש לו אזניים? כן. אז למה הוא לא שומע?
התשובה היא: מה שנתן לו את האפשרות לראות ולשמוע וכו זה לא העיניים או האזניים אלא הרוח-הנשמה שנמצאת בכל אחד. כי אחרת היה אמור להמשיך... מה שיצא ממנו זו הנשמה.
אני מאמינה ויודעת ומרגישה שהנשמה הזו כשהיא עוזבת אותנו היא לא מתה. גם ביומיום -הגוף זה דבר שניתן להסביר אותו אך הנשמה לא. זה דבר שאנו חשים אותו וכל אחד יודע בדיוק למה כוונתי- (כמובן אם אכן קיימת גם אצלו נשמה מעבר לגוף...(סתם.. בצחוק..) .
הנשמה הזו היא נצחית. ולמה קשה לנו להבין את זה? כי המושג "נצח" הוא מושג שלא קיים אצלנו, פה בעוה"ז. אך קיים בהחלט בעוה"ב.
3.דרך אגב- האם שמעת פעם על "עוף החול"? שמעתי בגדול לא מידיעה ברורה שהוא גם כן אחת מההוכחות הרבות שיש לקיום חיי נצח.
4.לגבי מה שכתבת על דרכי ההנהגה של האלוקים: האדם גורם לעצמו את אשר יהיה איתו. האלוקים הטוב(זה מוחלט! רק לא ברור אם אנו יכולים לאשר זאת בשכלנו המוגבל. כמו שתנוק שיקבל זריקה יצרח ויחשוב שזה לרעתו וכדי להכאיב לו אך אנו יודעים שזה נעשה כדי למנוע תוצאות גרועות יותר. א"א להסביר לו בשכלו המוגבל את טובת הענין. זה לא יעזור. )
האלוקים נתן לנו את כל הנתונים שיתאימו לנו בשביל לעשות כאן את המוטל עלינו ואם אנחנו לא הולכים בדרך אנחנו מביאים על עצמנו א התוצאה. וכן- בעולם הבא זה לא יהיה כמו אדם שבא ומעניש אדם אחר אלא כמו שבנ"א יצא רטוב וערום לרחוב הקר וישב שם שעתיים וכשיחזור יקבל דלקת ריאות. מובן?
5. אכן. האפשרות שניתנת לאנשים לחזור בגלגול(זה מוכח גם מדעית אם אני לא טועה) זו פריבילגיה שלא ניתנת לכל אחד.