ראש השנה ומימצאי לוח גזר - על מהימנותה ודיוקה של התורה שבעל פה

מאת: נח גוטמן | 17/09/2011 מעגל השנה

אם ננסה להשוות בין מה שכתוב בתורה על ראש השנה לבין הצורה שחז"ל לקחו את אותו חג, קשה מאד להסביר את ההבדל העצום.

בתורה שבכתב מופיע אך ורק לוח שנה אחד ויחיד - זה שמתחיל מחודש ניסן ומסתיים בחודש אדר. על פי חישוב זה ראש חודש תשרי איננו תחילת השנה אלא תחילת החודש השביעי. הכינוי "ראש השנה" איננו מופיע כלל לא בתורה ולא בתנ"ך כולו. כאשר התורה מצווה על שמירת חג ראש השנה היא איננה מזכירה ולו במילה אחת את העובדה שמדובר ביום הראשון של השנה.

והנה באו חז"ל וגילו לנו דבר בלתי נתפס - חוץ מהלוח הרגיל שבו התורה משתמשת כל הזמן לכל אורך התנ"ך ישנו לוח חדש שלא מוזכר ולו פעם אחת, שלוח זה מתחיל את מנין השנים החל מא' בתשרי, חג ראש השנה.

אין ספק שמי שמחפש דוגמאות לפירושים של חז"ל שאינם מתיישבים לכאורה עם פשוטו של מקרא אמור היה לראות בדוגמא זו את אחת הבולטות ביותר, אם לא הראשונה ברשימה.

אך בחסדי שמים התגלגלו הדברים כך שדווקא דברי חז"ל אלו קבלו הוכחה נמרצת במימצא הארכיאולוגי בשם "לוח גזר". מדובר בכתובת עברית עתיקה מתקופת הממלכה המאוחדת שבה מופיע לוח שנה המתחיל אכן בחודש תשרי ולא בחודש ניסן. נמצא אם כן שלמרות שלוח השנה שמופיע בתנ"ך הינו לוח המתחיל מחודש ניסן, היה לוח נוסף שהתחלי מחודש תשרי. ולכן, כאשר התורה מצווה לחגוג את היום הראשון בשנה באופן מסוים ברור לגמרי שלא מדובר בתאריך מקרי, אלא ב"ראש השנה" כפי שציינו חז"ל. 

ומה היה קורה אילו לא היו החוקרים מוצאים את לוח גזר? הם בודאי היו כותבים תילי תילים של דברי הבל ופרשנויות מפולפלות על ה"המצאה" של חז"ל שהמציאו לוח חדש יש מאין. מי יודע כמה אנשים היו יכולים להתפרנס מהעלאת תיאוריות שונות ומשונות על המקורות ההיסטוריים של אותו לוח חדש, שאותו שאבו חז"ל מן הסתם מהאשורים או מהפרסים, מהמדיים או מהבבליים, ושאר דמיונות מהסוג הזה.

עלינו ללמוד מענין זה כיצד עלינו לגשת ביראת כבוד אל דברי חז"ל, גם כאשר לנו הדברים אינם מובנים מבעד לערפילים הכבדים שנוצרו בינינו לבין התנ"ך במשך שלושת אלפים שנה.

תגובות

"בחסדי שמיים"

| 18/09/2011 08:17:29

חבל שחסדי שמיים מצאו לנכון לתמוך כל כך בלוח השנה העברי ואולם נותרו אילמים בכל הקשור להפרכת תיאוריות המדע הכפרניות והשקריות כגון אבולוציה וגיל העולם.

תגובת הדוס: חסדי שמים מלוים אותנו בכל הנושאים, כולל בנושאים הנ"ל ולכן כל דורש ואוהב אמת יכול בקלות רבה לראות את דלותם ואפסיותם של כל שיטות הכפירה ללא יוצא מן הכלל.

בתורה שבכתב

שוקי | 18/09/2011 16:30:38

גם בתורה שבכתב נאמר שחג האסיף הוא בצאת השנה

תגובת הדוס: אבל סוכות זה בתחילת השנה, לא בסופה.

עדיין נשארה שאלה קשה.

משפיע | 18/09/2011 19:19:21

בתורה החודשים נקראים לפי מספרם ,למעט חודשים בודדים. אולם מדוע חכמים התירו לקרוא לחודשים בשמות אלילים?

תגובת הדוס: מי אמר שאלו אלילים (חוץ מחודש תמוז)I?

תוכל להסביר על שמות החודשים?

מתן | 18/09/2011 19:51:15

לא יזיק להשכלת כולנו

תגובת הדוס: אני לא זוכר בדיוק את הפרטים, אבל בגדול מה שזכור לי, ששמות החודשים אינם מופיעים בספרי התנ"ך בכל הספרים שנכתבו עד לגלות בבל.
הגמרא כותבת, אל תשאל אותי איפה, ש"שמות החודשים עלו עימהם מבבל". כלומר, הם למדו את השמות הללו מן הגוים וכך שמות אלו הופיעו בתנ"ך.
לגבי חודש תמוז, יש מקור בתנ"ך שזה היה שם של עבודה זרה, יש פסוק משהו כמו - "והנשים מבכות את התמוז", שזה היה סוג של עבודה זרה.
יתכן שהמילה ביסודה היא שם של חודש בלבד, אלא שהגוים הפכו את זה לעבודה זרה כמו הרבה דברים מהסוג הזה.

מסתבר שאפילו לך יש מה ללמוד

סטודנט בטכניון | 19/09/2011 18:33:00

תמוז הוא אכן אליל מאוד ידוע במיתולוגיה הכנענית או הבבלית, והוא לא סתם הועתק משם של חודש. יש לו סיפור שלם ומאו מעניין.

תגובת הדוס: ועדין, מי אמר שלא הועתק משם של חודש? כידוע שהנושא של המזלות קשור ללב ליבה של תפיסת העולם הפאגנית.

אם באלול עסקינן...

רעות | 19/09/2011 18:54:57

אז המקור לשם החודש הזה הוא מהשפה הבבלית, ככל החודשים.
שכת:"ויאללון את ארעא" - ויתורו את הארץ. אלול- לש לתור. כאשר הכוונה בכך שחודש אלול הוא זמן של חיפוש פנימי חשבון נפש ונבירה בתוך האני הפנימי שלי, בכדי לחזור בתשובה על מה שלא הייתי בסדר, ולקבל תמונת מצב נכונה על התקדמותי בעבודת -ה'.