ראש השנה ומימצאי לוח גזר - על מהימנותה ודיוקה של התורה שבעל פה
אם ננסה להשוות בין מה שכתוב בתורה על ראש השנה לבין הצורה שחז"ל לקחו את אותו חג, קשה מאד להסביר את ההבדל העצום.
בתורה שבכתב מופיע אך ורק לוח שנה אחד ויחיד - זה שמתחיל מחודש ניסן ומסתיים בחודש אדר. על פי חישוב זה ראש חודש תשרי איננו תחילת השנה אלא תחילת החודש השביעי. הכינוי "ראש השנה" איננו מופיע כלל לא בתורה ולא בתנ"ך כולו. כאשר התורה מצווה על שמירת חג ראש השנה היא איננה מזכירה ולו במילה אחת את העובדה שמדובר ביום הראשון של השנה.
והנה באו חז"ל וגילו לנו דבר בלתי נתפס - חוץ מהלוח הרגיל שבו התורה משתמשת כל הזמן לכל אורך התנ"ך ישנו לוח חדש שלא מוזכר ולו פעם אחת, שלוח זה מתחיל את מנין השנים החל מא' בתשרי, חג ראש השנה.
אין ספק שמי שמחפש דוגמאות לפירושים של חז"ל שאינם מתיישבים לכאורה עם פשוטו של מקרא אמור היה לראות בדוגמא זו את אחת הבולטות ביותר, אם לא הראשונה ברשימה.
אך בחסדי שמים התגלגלו הדברים כך שדווקא דברי חז"ל אלו קבלו הוכחה נמרצת במימצא הארכיאולוגי בשם "לוח גזר". מדובר בכתובת עברית עתיקה מתקופת הממלכה המאוחדת שבה מופיע לוח שנה המתחיל אכן בחודש תשרי ולא בחודש ניסן. נמצא אם כן שלמרות שלוח השנה שמופיע בתנ"ך הינו לוח המתחיל מחודש ניסן, היה לוח נוסף שהתחלי מחודש תשרי. ולכן, כאשר התורה מצווה לחגוג את היום הראשון בשנה באופן מסוים ברור לגמרי שלא מדובר בתאריך מקרי, אלא ב"ראש השנה" כפי שציינו חז"ל.
ומה היה קורה אילו לא היו החוקרים מוצאים את לוח גזר? הם בודאי היו כותבים תילי תילים של דברי הבל ופרשנויות מפולפלות על ה"המצאה" של חז"ל שהמציאו לוח חדש יש מאין. מי יודע כמה אנשים היו יכולים להתפרנס מהעלאת תיאוריות שונות ומשונות על המקורות ההיסטוריים של אותו לוח חדש, שאותו שאבו חז"ל מן הסתם מהאשורים או מהפרסים, מהמדיים או מהבבליים, ושאר דמיונות מהסוג הזה.
עלינו ללמוד מענין זה כיצד עלינו לגשת ביראת כבוד אל דברי חז"ל, גם כאשר לנו הדברים אינם מובנים מבעד לערפילים הכבדים שנוצרו בינינו לבין התנ"ך במשך שלושת אלפים שנה.