יציאת מצרים פרק ו' - בין סוקרטס ליציאת מצרים
בדיונים האחרונים שב ועלה הנושא של יציאת מצרים, והשאלה האם אנחנו יכולים לסמוך על הזיכרון ההיסטורי של אבותינו מלפני אלפי שנים.
אף על פי שכבר כתבתי מספר פרקים בנושא, אני רוצה לשוב ולחדד את הדברים מנקודת מבט חדשה.
אנשים באים וטוענים, אנחנו לא סומכים על הזיכרון וחוש הביקורת של אבותינו.
אז אני רוצה לשאול את אותם אנשים שאלה פשוטה.
מה הייתם עושים אם מישהו היה מציע לכם להתערב איתו על מיליון דולר, שלפני קרוב לאלפיים חמש מאות שנה היה ביוון העתיקה פילוסוף בשם סוקרטס. האם הייתם מסכימים להתערב על זה?
אין לי ספק שכן.
למה?
מי אמר שהוא אכן היה?
הרי לא אני ולא אתם ראיתם אותו או את קברו. ספרים הוא לא כתב, והיו אנשים בודדים שראו אותו לפני אלפי שנים. הוא חי בחברה עתיקה עם אמונות משונות של עובדי אלילים, וגם בכתבי תלמידיו יש כל מיני רעיונות משונים ביותר.
התשובה היא, שלמרות הכל, לא יתכן שכל הפילוסופים היוונים וכל המסורת של העם היווני יצרה מיתוס כזה, על אדם שלא היה ולא נברא.
אז מה ההבדל בין זה ליציאת מצרים?
ובפרט, שיש כמה סיבות טובות מאד לכך שעובדת יציאת מצרים בלתי ניתנת לשיכתוב, הרבה יותר מאשר מציאותו של סוקרטס -
-
עם ישראל לא רק האמין ביציאת מצרים, אלא על סמך זה מיליוני יהודים בכל הדורות קיימו תרי"ג מצוות, שמהוות הגבלות משמעותיות ביותר על חייהם. אין יווני אחד שהגביל את כל חייו רק בגלל שפעם היה איזה סוקרטס.
-
כמה אנשים ראו במו עיניהם את סוקרטס? מן הסתם לא יותר מכמה אלפים בודדים. ואילו יציאת מצרים נעשתה לעיני עם שלם של מיליוני אנשים.
-
אותם אנשים שראו את סוקרטס, לא חיו איתו יום יום, ומסתבר שהוא לא עמד במרכז חייהם האישיים. ואילו אצל האנשים שיצאו ממצריים, הם חוו את היציאה והניסים שסביבה יום יום. במשך ארבעים שנה הם הלכו במדבר ואכלו מן.
-
סוקרטס לא יצר מהפיכה עולמית ולא היו לו משמעויות היסטוריות מרחיקות לכת בתקופה שבה הוא היה חי. גם אם נאמר שהוא היה אבי המדע המודרני, כי הרנסנס התחולל בשל החזרה אל כתבי תלמידיו, אבל כל זה היה רק אלפי שנים אחרי מותו. ואילו יציאת מצרים הייתה אירוע בסדר גודל בין לאומי. הרבה יותר קל להמציא מיתוס על אדם שלא היה מאשר מיתוס על מלחמה עולמית שלא הייתה.
הכופרים אוהבים לייצר רעיונות איך נכנס המיתוס של יציאת מצרים כביכול. אולי דוד המלך המציא את זה, אולי חזקיהו.
אז אני רוצה לשאול אותם שאלה.
הרי ליצור רעיונות וספיקולציות זה ממש לא בעיה. באותה מידה שהם מעלים רעיונות כאלה, את אותם רעיונות ממש אפשר להעלות לגבי כל עובדה היסטורית ללא יוצא מן הכלל.
אולי לשלטון היווני היה נחמד לייצר מיתוס על פילוסוף דגול שחי ופעל אצלהם?
אולי הם מצאו כתבים של פילוסופיה כשהם כבשו את הממלכה הבבלית, וכידוע הם סחבו משם כמות עצומה של ספרים ולוחות. אולי הם מצאו שם את כל כתבי הפילוסופים והמציאו אנשים שלא היו ולא נבראו?
ובכלל, לרעיונות של הפילוסופים הייתה חשיבות גדולה בשמירה על הסדר במדינה. הרי סוקרטס הוא זה שלפי האגדה סירב לברוח מבית הסוהר לפני מותו כדי שלא לעבור על החוק. וגם תלמידיו בספריהם כתבו על הצורך בשמירת הסדר במדינה. מדינה שמתנהלת על פי רוחו של סוקרטס, ניתנת לשליטה הרבה יותר מכל מדינה אחרת.
אז אולי זו הייתה המטרה של השלטון היווני?
אולי הם לקחו איזו דמות אגדית מהמיתולוגיה היוונית העתיקה, ובמשך הדורות אנשים החליטו שהוא אכן היה אדם אמיתי, והדביקו לו כתבים שהגיעו בכלל ממדינה אחרת?
וחוץ מזה, אין לי צל של ספק שאם נעשה עבודת מחקר יסודית עם תקציבי עתק, נוכל למצוא במיתולוגיה היוונית את ההסברים למיתוסים ש"הפכו" פתאום לדמותו של סוקרטס. בטח היה להם איזה "אל החוכמה", או משהו אחר מהסוג הזה.
ולמרות כל אותם הסברים, שאפשר כמובן לפתח אותם בקלות רבה לספריות עצומות בדיוק כמו ביקורת המקרא, אף על פי כן לאף אחד מאיתנו אין צל של ספק שסוקרטס אכן היה במציאות ממש. וגם אם יבוא מישהו ויכתוב עשרים ספרים באיצטלה מדעית, להסביר איך נכנס המיתוס הזה לזכרון הלאומי היווני, אף אחד לא יאמין לו. ספרים ורעיונות כאלו אפשר לכתוב על כל עובדה היסטורית ללא יוצא מן הכלל.
אז מה ההבדל?
ההבדל הוא שיש יצר הרע, ועבירה מטמטמת ליבו של אדם. מי ששקוע בעבירות ובפיטום אין סופי של היצר הרע שלו, שורה עליו רוח טומאה וטימטום הלב, והוא פשוט עיוור בכל מה שנוגע לרוחניות, לתורה ולאמונה.
לזה יש רק פיתרון אחד, שהקב"ה יערה עלינו רוח טהרה ממרום, שנזכה לפתוח את העיניים, למול את עורלת לבבינו, ולעובדו בליבב שלם.