הגן עדן החילוני

מאת: הדוס | 11/5/2010 השקפה תורנית

היום בבוקר התפרסם בכלי התקשורת בארץ סקר חדש ולא כל כך מפתיע, שחושף נתונים מדהימים על מצבה העגום של החברה הישראלית. על פי הסקר החדש, 11% מהציבור החילוני בישראל נטלו בשנה האחרונה תרופות נגד חרדה, לעומת 8.4% מהציבור המסורתי, ו2.1% בציבור הדתי והחרדי.

אני רוצה ללמוד כמה מסקנות חשובות מהסקר הזה.

דבר ראשון, הרבה פעמים שואלים אותי אנשים ששקועים במחלת ה"מדענות", הרי המדע הצליח להביא תועלת עצומה לאנושות, לייצר חידושים טכנולוגיים ולהוציא אותנו מתקופת האבן. ואיזו תועלת מביאה הדת? אז דבר ראשון צריכים לדעת שהסטיגמה הזאת כביכול המדע הוא זה שהביא את הקידמה הטכנולוגית זה טעות חמורה. למדע יש חלק מאד שולי וזניח בעניין הזה. מי שהביא את האנושות עד הלום היו הממציאים, ולא המדענים. הממציאים הגדולים, כמו האחים רייט ואדיסון, על פי רוב לא היו אנשי אקדמיה, הם לא נתנו הרצאות בהווארד, ולא נהנו ממשכורות עתק. הם היו על פי רוב אנשי עמל ויזע, טכנאים פשוטים ואנשי כפיים. את המחקרים שלהם ששינו את פני העולם הם לא ערכו עם תקציבי עתק ומעבדות יקרות, אלא במגרש הגרוטאות ליד הבית. אבל זה כבר נושא בפני עצמו. הסקר הזה שפורסם בכלי התקשורת, נותן לנו תשובה נוספת וחשובה לא פחות.

נניח שאכן המדע הוא זה שהביא לאנושות את המטוס, המכונית, המחשבים והאינטרנט. נניח. זה שקר, אבל נניח. מה יותר חשוב? כל ההמצאות הללו או האושר? הרי כל ההמצאות הללו אינם מטרות בפני עצמם אלא כלים להביא את האדם למטרה המרכזית, שהיא האושר. מה שווה שהאדם יהיה מוקף בכסף, דירה, מכונית, ואפילו משפחה, אם אחרי הכל הוא שרוי בדיכאון? מה שווה כל המדע, הקידמה, הדמוקרטיה, הטכנולוגיה, אם האדם שרוי בחרדות? עדיף לאכול פיתה עם בצל ולהיות מאושר מאשר לסעוד אווזים פטומים ולחיות עם תיסכולים, חרדות ותיסבוכים. האדם המאושר, הכל טעים לו. הטעם שהוא מרגיש בבצל הרבה יותר מתוק מהטעם שיש לעצוב במנה הבשרית. המסקנה הברורה והחד משמעית היא שהמדע והקידמה נכשלו בתפקידם המרכזי כשלון חרוץ. הם השיגו את כל האמצעים, אבל במחיר הזה הם הפסידו את המטרה. רק התורה היא זו שמביאה לאדם את האושר האמיתי. אנחנו, חובשי בית המדרש, מועילים לאנושות הרבה יותר מכל הסטודנטים, הפרופיסורים, ומה לא. אנחנו מפיצים בעולם את האור האמיתי, שמביא לאנושות את היקר שבענינים.

הנקודה השניה היא, מי שמסתכל באתרים אנטי דתיים כמו אתר חופש וכדומה, יכול למצוא שמה הרבה פעמים את הדיבורים על כך שהדת כביכול מגבילה את האדם ומונעת ממנו להנות ממנעמי החיים. הרושם הוא כאילו מעבר למחיצה שבין הציבור הדתי והחרדי, ממתין למישהו הגן עדן החילוני. שמה, שמה נהנים מהחיים. שמה עושים מה שרוצים. שמה עושים קטעים, אוי חרדי עלוב, אתה לא יודע מה אתה מפסיד.

אז הנה לנו תמונה ברורה וחדה, שנדע איזה גן עדן אנחנו מפסידים. ממש לקנאות, זה פשוט מנקר את העינים. איזה אושר, איזו שמחה.

בחור ישיבה מסכן, מה אתה מבין במנעמי החיים. אתה לא יודע מה זה בכלל. מסכן שכמוך, אתה אפילו לא יודע ולא מכיר את הטעם המתוק של הכדור נגד דיכאון. בא תנסה...

תגובות

רק שכחת עוד סקר אחד

רוני | 11/4/2010 9:51:00 AM

"ומי הכי מרוצה מהחיים? מהמחקר עולה כי 88% מהיהודים מרוצים מחייהם: 96% מהחרדים, 91%מהדתיים, 86% מהמסורתיים ו- 87% מהחילונים. " קופי פייסט מווינט, פער של 10% בין חרדי לחילוני.

היה עוד נתון מעניין

אהוד | 11/4/2010 4:44:21 PM

היה מלפני איזה חודש סקר שמאמינים חיים בממוצע 7 שנים יותר מלא מאמינים. ברור שהידיעה/האמונה שיש משהו מעליך ושיש משמעות להכל עוזרת להתמודד עם כל קושי אפשרי.
ומי אמר שכבר אין על זה שכר בעולם הזה ?

אני מצטער

שי ענבים | 11/4/2010 9:44:41 PM

אבל הנתונים שלך מראים רק שהציבור החילוני נוטל יותר תרופות נגד חרדה
הם לא מראים שיש יותר חרדה בציבור החילוני

חברות התרופות משקיעות המון כסף כדי לעודד רופאים לאבחן מחלות ולרשום תרופות אפילו כשאין בהם צורך אמיתי
אני חושב שאתה קודם כל צריך לחפש נותנים בעניין הזה לפני שאתה עושה קפיצה לוגית כמו במקרה הזה

תגובת הדוס: הנתון הזה נכון גם ביחס לציבור הדתי לאומי, שהוא ציבור שמעורה היטב בתרבות המערבית-ישראלית, ואין שום הגיון להניח שהם נוטלים פחות תרופות, אם לא שהם פחות בדיכאון.

אתה רוצה להגיד לי שאתה לא רואה את ההבדל

שי ענבים | 11/5/2010 2:19:20 PM

בין שיווק למגזר הזה לשיווק למגזר הזה?

תגובת הדוס: לאיזה מגזר?
רוב הציבור הדתי בישראל הוא ציבור של חובשי כיפות סרוגות שגר באיזורים מעורבים, ומנהל חיים די דומים לציבור החילוני, בחיי היום יום. הוא רואה את אותה טלוויזיה ושומע את אותו רדיו.

חלק מהדברים נכונים וחלקם שגויים ....

Polar Bear | 11/5/2010 9:02:00 PM

ראשית אפתח ואומר שהייתי שמח לו יכולתי להקדיש את כל זמני ללימוד, (ולכתוב בלוג ...) אני בקושי מוצא זמן להגיב - עכשיו 2:30am אצלי זה עתה סיימתי לעבוד, וכך זה כל השבוע, אני חוקר - לא באקדמיה - אותו דבר בערך (פירסומים, סטודנטים - בלי הקביעות ...).

ממציאים הם מדענים לכל דבר ועיניין - חלק ניכר ממהחקר המדעי לא קורה באקדמיה - וחלק ניכר, בעיקר מחקר בסיסי קורה בעיקר באקדמיה כך תמיד היה.

לכותב יש בעיה אם האקדמיה וזוהי טעות להכליל.

אני בהחלט מסכים כי "עדיף לאכול פיתה עם בצל ולהיות מאושר מאשר לסעוד אווזים פטומים (צער בעלי חיים) ולחיות עם תיסכולים"

" התורה היא זו שמביאה לאדם את האושר האמיתי"

אמונה דתית בהחלט מביאה אושר - זו עובדה.

אמיתי?? מטרת החיים? - זו כבר שאלה אחרת - לדעתי מדובר רק אשליה מתוקה - ניתן לגרום לך אושר והנאה הרבה יותר גדולים עם זוג אלקטרודות במוח - זו מטרה ?

רוצה מטרה לחיים? - מצא דרך להדביר את המלריה בעולם.

"אנחנו, חובשי בית המדרש, מועילים לאנושות הרבה יותר מכל הסטודנטים, הפרופיסורים, ומה לא"

אתה יודע, כלל חשוב הוא "יהללך זר ולא פיך" - לא די שאתם אומר שאתם מועילים לאנושות - מישהו אחר גם צריך לאמר את זה....

האם איזה חובש בית מידרש **במסגרת היותו חובש בית מדרש** זכה אי פעם בפרס כלשהו על תרומה למען האנושות שאתה טוען לה ?

דבר אחרון - מי שחושב ש-"בגן העדן החילוני" עושים חיים ומתהוללים כל היום - אין לו מושג קלוש על העולם האמיתי -

בעולם החילוני - עובדים ועובדים קשה - וכן יש גם אנשים שסובלים מחרדות.










תגובת הדוס: א. תרגיש בנוח. אני נמצא בישיבה מתשע בבוקר עד שבע - שמונה בערב.
ב. אני מסתכל על ההמצאות הגדולות ששינו את פני העולם, והם לא נעשו על ידי אנשי מדע. אם כל פועל שחור שממציא מכונה הופך אוטומטית לאיש מדע - אז כל אלה מדענים. בכל מקרה הם לא אקדמאים, ןאם ממשל ארה"ב הייתה מזרימה מיליארדים נוספים לאקדמיה, זה לא היה מזרז את המצאת הנורה ביום אחד.
ג. יש לי בעיה עם האקדמיה, אמת ויציב. האקדמיה הפכה בשנים האחרונות למעורת צפעונים, לחממה אנטישמית של שונאי ישראל ואתאיסטים הזוים מכל הסוגים. כדי לקדם את דעותיהם וסמכותם הם נהנים באיצטלה לא להם, איצטלה שהם גנבו מאנשים אחרים.
ד. אם תוכל לגרום לאנושות אושר יציב וקיים על ידי כל פעולה שהיא, ושהאושר הזה לא יגרום לנזקים בלתי הפיכים שבסוף יביאו לדיכאון קשה יותר - אז מצאת את ההמצאה החשובה ביותר בהיסטוריה. סמים, אלכוהול, אלקטרודות במוח - כל אלה גורמים אושר רגעי, אבל יוצרים חורבן אמיתי, שכשאתה מתעורר מההזיות - אתה נופל לתהום האמיתי. התורה לעומת זאת - לא באה על חשבון דברים אחרים, להיפך, העם שלמד את התורה במשך אלפי שנים הוא העם שהגיע היום להישגים הכי מרשימים בכל נושא וענין, חוץ ממדינה שלווה ורגועה, שזה כבר הובטח לו לפני אלפי שנים שלא ישיג בכוחות עצמו.
ה. כתבת "יהללך זר ולא פיך", אני חושב שהנתונים שאני מציג, הם "זרים" לצורך הענין.
ו. אני מכיר היטב את העולם החילוני. רוב השכנים שלי בבנין הם כאלה. לא אמרתי שיש להם זנב או שהם הוללים, רק אמרתי שהם אנשים מסכנים. מי שיוצר את הדימוי ההולל, זה אתר חופש למשל, שקוראים לאתר שלהם "חופש" עם תמונה של יונה מסכנה שבורחת מהמגבעת... כאילו שבחוץ מצפה לה מי יודע מה...

תגובה

Polar Bear | 11/7/2010 8:31:58 PM

ב. מדע וטכנולוגיה - בהחלט לא רק נחלת האקדמיה. אדיסון בהחלט היה איש מדע.

ג. אתה כמובן מכליל, כל האקדמיה? בכל מקום בעולם ? כולל פרופ' אומן למשל? - כולם אנטישמים?

ד. הינך מעלה שתי סוגיות לא פשוטות:
1. האם האושר לשם אושר הוא מטרת החיים?
2. האם אמונה דתית (בכלל) באמת לא באה על חשבון דברים אחרים? האם באמת אין בה כל נזק - גם באמונה קיצונית ?

ה. הדברים התייחסו למשפט: "אנחנו, חובשי בית המדרש, מועילים לאנושות הרבה יותר מכל הסטודנטים, הפרופיסורים, ומה לא"

עצם השימוש במילה "אנחנו" מראה שמדובר בשבח עצמי.

אני חוזר על השאלה - האם (לפי הנתונים הזרים שהזכרת) איזה חובש בית מידרש **במסגרת היותו חובש בית מדרש** זכה אי פעם בפרס כלשהו על תרומה למען האנושות שאתה טוען לה ?

ה. בהחלט יתכן שלהיות אברך - להקדיש את החיים ללימוד, הם חיים יותר מאושרים.
So ? ...

תגובת הדוס: א. אדיסון לא למד באוניברסיטה, ועף מבית הספר. ההצלחה שלו הופכת אצל רבים להצלחה של המדע, מה שלא נכון.
ב. חס וחלילה, ודאי שאינני מדבר על כל האקדמיה. פרופיסור אומן, שהסתובב באוניברסיטה עם סרט כתום על התיק הוא לא אנטישמי. גם רבים אחרים הם בסדר גמור. אבל יש את המימסד, אתה יודע... עזוב, אני לא צריך לספר לך, אתה בטח יכול לספר במקומי.
ג. תראה, אתה נכנס לפלונטר לא פשוט. אם אין דת - אז כל המושג של מטרה בחיים הוא רעיון תלוש. מה המטרה? לעזור לאנשים? למה שלא תעזור למקקים? למה את המקקים אתה מרסס ולאנשים אתה עוזר? בלי אמונה ובלי אמת אבסולוטית, אין מטרה לחיים. מה שיש זה רק הנאה. הנאה זה לא ערך עליון, אבל אדם רוצה להנות. אם הוא כבר פה, לפחות שיהנה קצת. האושר נותן לאדם את האפשרות להנות מהחיים. בלי אושר אין הנאה. אבל אם אתה מאמין שהבריאה היא חלק ממערכת יותר מורכבת, אז כבר יש לחיים מטרה בפני עצמה, ולא רק הנאה. כך שאנחנו מסתובבים ב"גלגל החוזר". אינני יודע מה ההגדרה המדעית של "גלגל החוזר", אבל אתה מבין את המשמעות.
ד. אמונה דתית יכולה לפגוע בהרבה דברים, אם היא מכילה בתוכה מוטיבים לא נכונים. ההסתכלות של שחור-לבן, נכון-ולא נכון, לא משתלבת עם הגישה הפוסט מודרנית של יחסיות האמת, אבל האמת איננה יחסית. השקר מזיק - האמת מועילה. מי שיודע את האמת על המרחב שבו הוא חי מבין יותר טוב את התנאים שקיימים בו ויודע יותר טוב להתנהג על פיהם. ומי שלא - לא. כל סטיה מהאמת גורמת לבסוף נזק, וככל שהסטיה יותר קיצונית - הנזק יותר גדול. אין ספק שהבאבות למיניהם גורמים נזק אדיר, כי הם סוטים מהאמת, ברובם על כל פנים. וכנ"ל לכל הכתות ההזויות והמשיחיות למניהם. חז"ל אומרים שמי שלומד תורה בלי לטהר את עצמו ממדות רעות - תורתו נעשית לו סם המות והיא הופכת אותו למפלצת עלי אדמות.
ה. מי לא משבח את עצמו? מי נואם ביום העצמאות על ההישגים של מדינת ישראל? אובמה? סרקוזי?

מסכים עם רוב הדברים

Polar Bear | 11/8/2010 2:33:56 PM

א. מדע - זו השיטה המדעית ולא משנה אם מי שמישם אותה נזרק מבית הספר או שהוא פרופסור באוניברסיטה. אדיסון לא היה מגיע לנורה בלי עבודה מדעית שיטתית.

ב. פוליטיקה יש בכל מקום - גם באוניברסיטה - וגם בממסד הרבני ובישיבות - אל תספר לי שאין
בהחלט יתכן שיהיה חוג או מחלקה עם אורינטציה פוליטית - האנשים באקדמיה בהחלט בוחרים עמיתים לא רק בשל ההשגים המדעיים שלהם אלא גם האם הם יוכלו לעבוד יחד בהרמוניה 20 30 שנים - כי אחרי שאתה מקבל מישהו כפרופסור - אי אפשר לפטר אותו - בניגוד למשל למדען ראשי שהיתה מיצווה לפטר אותו ...
(כן אני יודע - זו עקיצה קטנה מכוונת כולל השימוש במילים - בתיקוה שיש לך חוש הומור, לא פתיחת נושא מחדש)

אבל לא ניתן לאמר שלאוניברסיטה או לאקדמיה בכללותה יש קווים מנחים מכוונים - זה פשוט לא אפשרי במבנה הניהולי של אוניברסיטה.

ד.ה. - אכן נושאים לא פשוטים - בעיקרון אני מקבל את הדברים המחלוקת היא היכן מוצאים משמעות ואיך מגיעים לאמת.

ה. זה שגם החילוניים משבחים את עצמם לא אומר שהם ראויים לשבחים - אבל יש גופים חיצונים שמעניקים פרסים על תרומה לאנושות
ולכן במקרים אלו השבחים הם לא *רק* עצמיים -
ולכן שאלתי " האם איזה חובש בית מידרש **במסגרת היותו חובש בית מדרש** זכה אי פעם בפרס כלשהו על תרומה למען האנושות שאתה טוען לה ?" - אם אינך משיב - או אם אתה מסיט את הדיון (אובמה סרקורזי) - אז כנראה שהתשובה היא לא, ונשארנו *רק* עם שבחים עצמיים.

תגובת הדוס: א. השיטה המדעית מתייחסת לאיסוף מידע וניתוחו, ולא להמצאות. אדיסון לא גילה שום דבר, הוא פשוט הבריק וזהו. לא נראה לי שהוא חשב איך לעשות נורה, אלא פתאום קפץ לו הרעיון, כמו שעולים לכולנו רעיונות בראש.
ב. יש פוליטיקה בכל מקום שיש בו יותר מאדם אחד. וזה כולל הכל, אקדמיה, ישיבות, מה לא. אבל זה לא סותר למה שכתבתי, שיש רוח שמאלנית, ליברלית קיצונית, חילונית, מתירנית, אנטי שמרנית, באקדמיה. לא נראה לי שאתה תכחיש את זה. אתה רוצה שאני אכתוב את הבקורת שלי על דברים פנימיים בישיבות? יש לי חומר בשפע, אבל לא אכתוב אותו כאן. שלמות אין בשום מקום.
ג. שום מערכת לא תיתן פרס לאף בן ישיבה, כי המערכת נמצאת בידים שלא מעריכות את הדברים הנכונים. אין שום פרס על מוסריות ורוחניות. אם היה פרס לגמילות חסדים, הציבור החרדי היה במקום הראשון, תפתח ספר טלפונים ותראה כמה גמ"חים יש בכל ריכוז חרדי. אבל בגלל שאין כזה פרס - אנחנו לא נקבל אותו. הפרסים ניתנים על תרומה של דברים גשמיים או תרבות חילונית, לא על מערכות של חידושי תורה ועזרה לקשיש.

תגובה

Polar Bear | 11/9/2010 6:32:02 PM

א. מכל המצאותיו של אדיסון שכללו גם הברקות - דווקא נורת הלהט היא לא דוגמה טובה - הרעיון היה קיים קודם ונדרשה עבודה מדעית בהחלט רבה להביא אותו למצב ישים.

ב. "שיש רוח שמאלנית, ליברלית קיצונית, חילונית, מתירנית, אנטי שמרנית, באקדמיה"

למעט המילה קיצונית (יש ושי) - אני לא רואה מה רע במה שכתבת :-) ...

ג. שתי בעיות עם מה שציינת - אין לי ספק שגמ"ח היא פעילות מבורכת ראויה לפרס - הבעיה היא שמדובר בגמ"ח למען יהודים ויהודים בלבד - לא למען האנושות ...

כמו כן הגמ"ח היא לא פעולה הנעשית **במסגרת היותו חובש בית מדרש** כמו למשל גלוי מדעי הנעשה בתוקף היותו של החוקר באוניברסיטה.


זו לא תרומה לאנושות. 

תגובת הדוס: א. בכל מקרה המערכת של המצאות עובדת אחרת לגמרי מהשיטה המדעית הקלאסית, כמובן שאתה יכול לקרוא להם שם משותף - "מדע", אבל גם אם נסכים לזה, אז חלקים מסוימים במדע נהנים מתהילה של החלקים האחרים.
ב. עזוב את הגמחים. אם אני מביא נתונים שהדת גורמת לאנשים להיות מאושרים, אז הפצת הדת זה תרומה לאנושות. מה היה קורה אם מישהו היה ממציא סוג של סם שגורם לאנשים מצב רוח טוב, בלי שום תופעות לוואי, שהסם הזה היה מעלה את תוחלת החיים של המשתמשים בו בשבע שנים, כמו המחקרים על השפעת האמונה על תוחלת חיים, הרי בלי ספק הוא היה מקבל עשרות פרסים ןעיטורים. אז חובשי בית המדרש עושים את זה בחינם.

לגבי הממציאים

אריק | 9/28/2011 1:37:04 PM

החלוקה נשמעת לי לא סבירה. איך אדיסון יכל להמציא את הנורה אם לא היו יודעים על קיום החשמל?
איך פסטר היה מפתח את החיסונים אם לא היה יודע על החיידקים?
גילוי החשמל והחיידקים כשלעצמם הם מחקר בסיסי, ללא תוצאות מעשיות מיידיות.

תגובת הדוס: תקרא פה איך התגלו החיידקים, על ידי סוחר הולנדי פשוט -
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%A0%D7%98%D7%95%D7%A0%D7%99_%D7%95%D7%90%D7%9F_%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%A0%D7%94%D7%95%D7%A7

אין הרבה הגיון בדבריך

ליאור | 3/11/2012 11:40:39 PM

כל מה שרשמת פה זה קשקוש אחד גדול וזה לא מפתיע כי בתור אברך זה הרי מה שאתה לומד מבוקר עד ערב, איך להתעלם מהמציאות ולקשקש קשקושים.
קודם כל נסתכל על מה שאתם עושים בישיבות, כי שם כנראה המציאו את כל ההמצאות והתגליות לפי דבריך לא?
אבל בגדול אני מסכים איתך ואתה צודק במאה אחוז. למות משפעת בהחלט תורם הרבה לאושר של האדם. איי איזה מדע מטומטם...

תגובת הדוס: המציאות כואבת לך, הא?
בישיבות, אגב, יוצרים את הדבר הנעלה ביותר -את האנושיות.