תשובות לדעת אמת - פרק ב'

מאת: הדוס | 19/04/2010 מבט לעולם השקר

ישנה נקודה נוספת שבולטת בפרסומי דעת אמת שעדיין לא טיפלתי בה במאמר הקודם. הנקודה הזאת נוגעת ללב ליבה של דרך ההלכה. ההלכה באופן עקרוני, איננה מתייחסת אך ורק למעשים כללים, אלא יורדת לפרטי פרטים. למשל, יש מצוה להניח תפילין. אבל אם אדם הניח תפילין בדחילו ורחימו כשבפרשיות התפילין הייתה חסרה אות אחת, הוא לא קיים את המצווה, גם אם הוא עשה אותה עם כוונות ויחודים עד לב השמים. מצד שני אם אדם יניח תפילין בלי שום כוונות ורגשות קודש, אם התפילין היו כשרות והכל נעשה כדת וכדין, אז הוא קיים את המצווה. אמנם זה לא המצב האידיאלי, והמצב האידיאלי הוא קיום המצוה מתוך לב ורגש ולא בצורה קפואה ומאובנת, אבל למרות זאת הוא יצא ידי חובתו, בעוד הראשון לא עשה ולא כלום.משום שמעשי המצוות נכללו בצורה של חוקים מוחלטים ומוגדרים. היסוד הזה הוא היסוד המרכזי שעליו בנויה ההלכה כולה. התורה איננה פלוקלור של הוי יהודי, ואינה ספר מתכונים של המטבח היהודי. התורה היא ספר חוקים, וכל ספר חוקים בעולם חייב להיות מוגדר ומדויק עד לקצה של הפרט האחרון והשולי ביותר. וגם אם ספר החוקים איננו יכול לפרט את כל המקרים האפשריים, בשביל זה יש שופטים בארץ, והם אלו שמחליטים את גבולות החוק. אבל שטח הפקר אסור שיהיה. אחרת הכל יקרוס.

ירון ידען אוהב ללגלג על סוגיות בחז"ל שעוסקות בדברים קטנים וצדדיים בכובד ראש, כמו חזזית קטנה שעלתה על האתרוג, והשאלה האם האתרוג הזה כשר או פסול. לכאורה זה לא מובן, מה זה משנה, איזה חזזית קטנה על אתרוג, ועל זה חז"ל הקדושים העסיקו את טובי המוחות? אבל, אם נתבונן ולא נלך כעדר עיזים ללא מחשבה, נראה עד כמה השאלה הזו איננה נכונה. בואו נתאר לעצמינו שאנחנו נכנסים לחדר ניתוח שבו נמצאים שלושה רופאים מטובי הרופאים בארץ ועוסקים בניתוח ראש מסובך מאין כמוהו. והנה אנחנו נכנסים ואנחנו מגלים ששלושת הרופאים עסוקים בויכוח קשה. אנחנו מקשיבים על מה הויכוח, ואנחנו מגלים שכל הויכוח הוא על כריתה של עצב קטנטן בגודל כמעט מקרוסקופי. על זה כל הויכוח, האם העצב הזה הוא חלק מהגידול או לא. יבא השואל וישאל, תגידו לי רבותי, נו באמת, על זה אתם מתווכחים? אין לכם מה לעשות בחיים? על איזה עצב עלוב? על זה מעסיקים את טובי המוחות? מה זה משנה, דחילק. מה היינו אומרים על אדם שהיה שואל כזו שאלה? מצד שני, בואו נתאר לעצמינו שני אנשים שעושים מנגל, ופורץ ביניהם ויכוח קולני על חתיכת תפוח אדמה, באותו גודל של העצב מניתוח הראש המסובך, והם עומדים ומתווכחים באותו להט כמו הרופאים בחדר הניתוח. מה היינו אומרים עליהם? שהם משוגעים. למה? מה ההבדל? ההבדל הוא אחד ויחיד. ניתוח ראש הוא עניין רציני. ובעניינים רציניים כל פיפס הוא עולם ומלואו. מה שאין כן לגבי המנגל, שמנגל זה לא נושא קריטי, עוד תפוח אדמה פחות תפוח אדמה, איש לא ימות מזה, רומא לא תיפול על זה, ופה בדיוק טמונה נקודת המחלוקת. הטענות האלו של ירון ידען וכל הנמשכים אחריו הם טענות מעגליות. זאת אומרת שהם מניחים מראש שהתורה איננה עניין רציני ח"ו. הם רואים בתורה כולה במקרה הטוב פלוקלור, בילוי, וכיוצא בזה. אבל, וזהו האבל הגדול, היות ואנחנו יודעים שהקב"ה ברא את העולם, והוא הוציא אותנו ממצרים באותות ומופתים אשר לא היו כמוהם ולא נשמעו כמוהם, ורגלינו עמדו על הר סיני, והר סיני בוער באש, ומראה כבוד ה' כאש אוכלת, ואת דבריו שמענו מתוך האש ודברות קדשו מלהבות אש. אם כן, אותה תורה שקבלנו בהר סיני היא נושא מאד מאד רציני, הרבה יותר מאשר ניתוח ראש. אין עוד נושא בעולם שהוא כל כך רציני וחשוב כמו הנושא הזה. ובנושאים רציניים לא מקילים ראש בשום דבר. ובפרט שיש לנו את תורת הקבלה מאירת עינינו, שבה ישנם הסברים ברורים מאד לכל השאלות, והזוהר הקדוש מלמד אותנו שכל מעשה שאדם עושה יש לזה השלכות כבדות משקל בעולמות העליונים. אם הנחת תפילין כשרות, עשית תיקונים נוראים, הנחת תפילין אם אות אחת עקומה, גמרנו, את הפעולה לא עשית. זה כמו מכונה שבורג אחד יכול לשבש את כל המערכת. על פי ההסבר הזה אנחנו מקבלים תשובה לטענה נוספת של ירון החכם בעיניו. הוא מביא תמיד ציטוטים של דברי חז"ל שבהם הם עוסקים בנושאים שלכאורה השתיקה יפה להם. ישנם סוגיות שלמות שעוסקות בנושאים אינטימיים שלכאורה לא מתאימים לתפיסת הצניעות הדתית. כמובן שהעיסוק של חז"ל בנושאים הללו הוא כעוד נושא מתוך אין ספור נושאים אחרים, אבל למי שמחפש ללעוג כבר יש פה הזדמנות מצויינת. אבל, אם נחזור למשל הניתוח, ונשאל את עצמינו מה עושים רופאים, האם הם לא מתעסקים עם כאלו דברים? ומה עם רופא חרדי? הוא לא מקבל נשים? ודאי שכן, משום שכל העיסוק שלו הוא עיסוק מקצועי וענייני, ולכן אף אחד לא רואה עם זה בעיה. להיפך, מי שלא יתעסק עם זה הוא אדם חסר אחריות. ולכן, היות והתורה היא תורת חיים שמקיפה את כל חיי האדם, לכן היא מתעסקת בכל נושא וזוית של החיים. ולכן חז"ל בעקבות התורה מתעסקים בכל נושא בצורה עניינית ומקצועית. אלא מה, שהוא, ירון ידען, לא מקבל את האמונה בתורה וממילא יש לו קושיות. לזה קוראים במילה אחת -

מעגליות.

תגובות

לא הכל שחור ולבן ויש תחום אפור

אברום | 15/04/2010 17:17:48

כמו שתפוח אדמה על האש אינו עניין רציני גם אות עקומה אינה עניין רציני ואם אני מניח תפילין כמו שצריך זה מספיק לא רק במצוות גם בחטאים יש רציני ויש תפל ולא צריך לעשות פיל מזבוב גם אם הזבוב מהתורה הוא עדיין זבוב ולא כל דבר צריך לקחת בכובד ראש אנחנו לא רובוטים ואני בטוח שהקדוש ברוך הוא גם לא התכוון שנהיה יש רציני ויש לא כל כך רציני כמו שאתה אמרת

למה לא?

לאברום | 16/04/2010 09:25:24

אם אלוקים אומר לך להניח "תפילין", אתה שואל אותו: מה זה תפילין? אז הוא עונה לך: רצף של פרשיות הכתובות בגופן מסויים, בסדר מסויים ובצורה מסויימת. או.קי.? אז אם לא עשית את זה, לא עשית תפילין,
אני ממש לא מבין אותך, תנסה לשנות אות אחת בכתובת של אתר, האם תגיע לאתר? אתה יודע מה ההבדל בין "מסה תת קריטית" לגרם יותר מזה בחומר מתבקע? זה הבדל בין חומר דומם ותמים לבין עיר שלימה שמתפוצצת.
למה אתה קובע ש"לא צריך לקחת בכובד ראש"? ראית איזה קללות כתובות באריכות ובפרטות על מי שלא מקיים את התורה? אם כן, אנחנו צריכים לקיים את התורה, אם לא עשיתי את מה שכתוב בה בדיוק, אז עשיתי 'כאילו' מה זה שווה? הרי לא עשיתי את מה שאמרו לי...

אני רוצה לראות

אברום | 23/04/2010 02:02:28

את הקללות הכתובות באריכות ובפרטות על מי שלא מניח תפילין כרצף של פרשיות הכתובות בגופן מסויים בסדר מסויים ובצורה מסויימת..

תגובת הדוס: מה זה נוגע? הוא רק הוכיח לך שהתורה זה עניין רציני ולא פלוקלור בעלמא. על פלוקלור לא מבטיחים אושוויץ, והתורה מבטיחה אושוויץ בכמה מקומות, כפי שציטטתי במקומות הרלוונטיים.
מלבד זאת התורה מפורשות שולחת אתנו לשמוע בקול חז"ל, וחז"ל אומרים לנו שבלי אות אחת התפילין פסולות. מאותו רגע שהתורה שלחה אותנו לשמוע לחז"ל, מאותו רגע אין שום שמץ של הבדל בין מה שכתוב בתורה למה שכתוב בחז"ל. זה בדיוק אותו דבר.

פתח ספר דברים

לאברום | 23/04/2010 09:00:53

וקרא מה התורה מבטיחה בפרשיות כי תבא, ניצבים ווילך למי שלא הולך בדרך התורה , ומה נאמר בפרשת בחוקותי על "אם בחוקותי תמאסו".