יש אלוקים - פרק ט' - הַחֵקֶר אֱלוֹהַ תִּמְצָא
בפרק 3 דוקינס מתחיל לטפל בידיו הגסות, כמו פיל בחנות חרסינה, בטיעונים לקיומו של האלוקים. רשימת הטיעונים הראשונה מלאה במספר טיעונים שנטענו במשך הדורות על ידי גדולי הפילוסופים בהיסטוריה כולה. אנשים כהרמב"ם ואריסטו, ששורה אחת מכתביהם הכילה עומק רב יותר מספריו של דוקינס כולם. אל טיעונים עמוקים אלו מתייחס דוקינס בזלזול ובגסות, תוך שהוא פותר אותם בניפנופי ידים כמו בתי הקטנה המנפנפת בידיה כשהיא מנסה לסחוט מאביה את הסוכריה הרביעית, בנסותה לנפנף מעליה את "טיעון רופא השיניים".
את שלושת הטיעונים הראשונים כורך דוקינס בחבילה אחת, כשהוא מקדיש לשאלות יסוד עמוקות אלו דף אחד בלבד!!! מספרו. מדפים שלמים של ספרי פילוסופיה עמוקים נכתבו על טיעונים אלו, אבל מבחינתו של דוקינס אפשר למצות את הענין בדף אחד בודד!!! שגם הוא מלא ברובו במלל משונה שאינו נוגע לענין.
הטיעונים הראשונים והבסיסיים ביותר הם אלו -
א. כל תנועה בעולם מקורה בתנועה קודמת. אי לכך, עלינו לשאול מה היא התנועה הראשונה שגרמה לכל התנועות האחרות. והרי כל תנועה שלא נעלה על דעתנו, תמיד תעלה את השאלה מה מקורה של אותה תנועה. אי לכך, אנו צריכים בהכרח להניח את קיומו של כח עליון בלתי מוגבל שאינו כפוף לחוקי הטבע, ופועל מתוך בחירה, ולכן הוא אינו נזקק לכח חיצוני שיפעל עליו אלא הוא מרצונו הפשוט החליט לברוא את היקום. אם ננסה לתרגם את הטיעון הנ"ל לשפה מודרנית בהתאם למימצאי המדע המודרני, הרי שהשאלה תהיה מהו הכח שגרם להיוצרותו של המפץ הגדול.
ב. היות ובעבר לא החומר והעולם לא היו קיימים, אם כן מי עשה אותם? הרי החומר אינו יכול לברוא את עצמו, אלא בהחרכ ישנו גורם חיצוני שברא אותם. הוכחה זו בנויה על ההנחה שהחומר והאנרגיה שביקום נוצרו יש מאין. הקדמונים הגיעו למסקנה זו תוך שימוש בהוכחות לוגיות מורכבות שמידת כוחם מוטלת בספק, אך מדענים רבים מגדירים את המפץ הגדול כ"בריאת יש מאין".
ג. ניתן להוסיף טיעון נוסף המופיע בספר "האמונות והדעות" לרס"ג - מדוע בכלל ישנה מציאות? הרי ההעדר אינו זקוק לסיבה כדי להיות, ואילו המציאות זקוקה. לכאורה ההעדר הוא ברירת המחדל, ולא המציאות. לפיכך, מבלי גורם שיהפוך את היקום לקיים, החומר והאנרגיה היו צריכים "לבחור" את ההעדר כברירת מחדל.
עד כאן הטיעונים, על קצה המזלג.
מה עונה על כך דוקינס? כיצד מתמודד הפילוסוף הדגול בהיסטוריה עם טיעוניהם העמוקים של קודמיו? כיצד הוא מנפנף סברות עמוקות כל כך במספר שורות?
כדי להתמודד עם טיעונים אלו, מעלה דוקינס דף אחד שמלא על גדותיו בעיסה שמורכבת מטיעונים רבים, שאותם הוא גנב כנראה שאחרים. טיעונים אלו כתובים בערפול, בחוסר בהירות, תוך כדי סדרת בדיחות שלא מן הענין, שמחפה על דלות טיעוניו ה"מקוריים", טיעונים שגדולי עולם שקטנם עבה ממותנו של דוקינס כבר דשו ולשו הלוך וחזור.
לצורך הענין נשתדל לדלות מרשימת הטיעונים של דוקינס את קושיותיו והשגותיו, נמיין אותם יפה ומסודר, ונענה עליהם אחת לאחת. כמובן שהדברים שאכתוב אינם משלי, מדעתי הקטנה והחלושה, אלא דברים שנכתבו על ידי גדולי עולם וענקי הרוח, רבותינו הקדושים וחכמי אומות העולם.
דוקינס :
"אי אפשר לשלוף 'עוצר רגרסיות אינסופי' רק משום שאנו זקוקים לו כדי לפתור את קושיותנו".
תשובה :
באמת?
האם החוקרים אינם שולפים כל מיני דברים כדי לענות על הקושיות שבהם הם ניתקלים?
בהמשך הספר נראה כיצד הכופר דוקינס בעצמו, בעקבותיו של סטיבן הוקינג, "שולף" משרוולו לא פחות מאינסוף יקומים מקבילים, רק בכדי להתמודד עם קושיא אחת ויחידה - שאלת העקרון האנתרופי. כדי להתמודד עם אחת ההוכחות הברורות והמוחלטות למציאות הבורא, נאלצו הכופרים להניח שמלבד היקום בו אנו חיים ישנו עוד מספר אינסופי של יקומים מקבילים, בעלי חוקי פיזיקה שונים משלנו, וכל זה בכדי להתמודד עם שאלה אחת ויחידה!!!
מדוע אם כן מותר לכופר לשלוף משרוולו אינסוף יקומים דמיוניים ולמאמין אסור להניח את קיומו של הבורא?
ובכלל, מדוע כאשר מר דוקינס הנכבד רואה מולו מחשב הוא מאמין כי המחשב נברא על ידי אדם, והרי כבר לימדנו רבנו ש"אין לשלוף עוצר רגרסיות מהשרוול רק משום שאנו זקוקים לו"?
דוקינס :
"מנין לנו שהבורא כל יכול? ומנין לנו שהוא יודע כל? ומנין לנו שהוא שומע תפילות ומוחל עוונות?
תשובה -
א. מי אמר שכל הוכחה למציאות הבורא חייבת להוכיח את כל התורה כולה על רגל אחת? האם כל מימצא ארכולוגי חייב להוכיח את כל התיאוריות המדעיות עלי אדמות?
ב. לגבי היותו של הבורא כל יכול, הרי אם הבורא היה מוגבל לחוקי הפיזיקה של החומר הרי שהוא אינו יכול ליצור יש מאין. יצירת יש מאין מהוה את הסתירה המוחלטת לכל חוקיות שהיא. מי שיכול לברוא יש מאין, הרי הוא נמצא מעל כל חוק שהוא. כל החוקים נוגעים להתנהגותו של החומר, ואילו העדר בריאת יש מאין נוגע לעצם קיומו של החומר.
דוקינס :
"איך אלוקים יכול לשנות את דעתו, אם הוא יודע הכל מראש"?
תשובה -
גם אם הייתה זו שאלה (והיא לא, אלוקים לא משנה את דעתו. רק הנוצרים הפאגנים מאמינים בכך) אך היא בודאי איננה נוגעת כלל לענין. הנסיון לסטות מהדיון נועדה לחפות על חולשת הטיעונים. נעבור לענין הבא.
דוקינס :
"אולי בעתיד החוקרים ימצאו איזה חוק שיסביר את הענין".
תשובה -
א. ואולי בעתיד יתברר שכדור הארץ הוא שטוח?
ב. עם הלוגיקה הזאת אי אפשר לנהל דיון רציונלי בשום נושא בעולם, שהרי תמיד ניתן לטעון "אולי בעתיד יתברר אחרת".
דוקינס -
"מי ברא את הבורא"
תשובה -
הקדוש ברוך הוא, בניגוד מוחלט לכל הברואים, הוא "מחויב המציאות", דהיינו - הוא אינו זקוק לסיבה בכדי להיות קיים.
ומנין לנו שהחומר איננו מחויב המציאות?
- מפני שהחומר הוא מוגבל. הוא איננו ממלא את כל המציאות. אבל הבורא, הוא איננו מוגבל, ו"אין מקום פנוי ממנו", ולכן הוא יתברך ויתעלה איננו זקוק לבורא בלעדיו.
במילים אחרות - כל דבר מוגבל, בהכרח איננו מחויב המציאות. ואם איננו מחויב המציאות, הוא צריך גורם אחר שיגרום לו להיות. ולכן בהכרח ישנו גורם בלתי מוגבל, ש"מלוא כל הארץ כבודו", שרק הוא היה כל המציאות קודם בריאת העולם, והוא זה שברא את העולם