יש אלוקים - פרק ח' - דוקינס והיהדות
מהי הדת השנואה ביותר על דוקינס? אין צורך לעסוק בניחושים, הוא מכריז על כך מפורש.
הדת השנואה ביותר על האיש, היא כמובן היהדות. נו מה רציתם? ברור כשמש. אין דבר השנוא על השקר כמו האמת בטהרתה.
מה שמרגיז את דוקינס במיוחד זו בעצם הרצינות של התורה. התורה, בניגוד מוחלט להבלי אומות העולם, היא הספר הרציני ביותר בעולם. זו מערכת ההפעלה של הבריאה, מערכת מפורטת וחמורת סבר, כנאה וכיאה להוראות הפעלה של הבריאה כולה. זה לא פלוקלור נוצרי חמדמד, עיסוק תרבותי לשעות הפנאי. לא, התורה איננה מנסה להיות נחמדה. "מצוות לאו להינות ניתנו" שנו רבותינו.
זהו בדיוק ההבדל בין האמת לבין השקר. השקר הוא יפה, קליל, לא רציני. האמת היא ברורה, חדה, קיצונית והחלטית.
הנצרות, נראית בדיוק כמו שדת צריכה להיראות כדי למצוא חן בעיני הבריות. אם היו מתכנסים כל הפרסומאים ויועצי השיוק המוצלחים ביותר וחושבים איך לייצר דת פופולארית, הם היו מגבשים רשימת המלצות שמתאימות בדיוק למבנה של הנצרות.
המלצות מרכזיות -
-
לא להכביד בדרישות רבות וקשות.
-
לשים דגש על טקסים ולא על מצוות מעשיות רבות.
-
גישה אופטימית ומלאת תקוה. למעט בנבואות זעם, ולהרבות במלל חסר תוכן מעשי.
-
לפזר מחמאות רבות ולטפוח ללא הרף על כתפי המאמינים.
-
לא לקחת סיכונים על ידי נבואות מפורטות.
המלצות אלו מיושמות היטב בנצרות. התורה לעומת זאת לא נזקקה ליועצי פרסום. בני ישראל לא קבלו את התורה בגלל חיוכים של נזירים, ולא בגלל הבטחות ומילים גבוהות, אלא בגלל שראו את האמת במו עיניהם. ולכן, התורה לא מתחשבת בכללים אלו. התורה אומרת את האמת, ואותה בלבד. בין אם זה מוצא חן בעיני כל שוטה ובין אם לאו.
לא זו בלבד שהתורה איננה בנויה כלל באופן שאמור למשוך את הבריות, אלא שנראה הדבר כאילו נותן התורה עשה הכל כדי להרחיק ממנה את בני האדם.
לדוגמא -
-
התורה מכילה מאות רבות של מצוות בכל ענפי החיים. הוראות מפורטות ובלתי מתפשרות.
-
התורה מציבה בפני המאמין דרישות קיצוניות, שמעמידות את אמונתו בפני דרישות גבוהות מאד, כמו במצוות עליה לרגל, שמיטה ויובל.
-
התורה כותבת תחזיות קודריות איומות ונוראות לגבי עתידו של עם ישראל.
-
התנ"ך כולו לכל אורכו נוזף בבני ישראל ללא רחם, במילים קשות ונוקבות ביותר.
-
התורה כותבת בדיוק ובבירור רב איך תראה ההיסטוריה של עם ישראל.
גישה זו נמשכה גם אצל חכמי ישראל, רבותינו הקדושים. באותה תקופה ממש שבה עמלו הנוצרים הקדומים לערטל את התורה שכל המצוות המעשיות כדי לעודד את התפשטותה של דתם החדשה, שנטלה מהתורה רק את מה שיפה ונעים, באותה תקופה בדיוק היו עסוקים רבותינו בהיפך הגמור - הם עמלו להוסיף עוד ועוד סייגים ותקנות כדי לשמור על התורה בטהרתה בגלות הארוכה.
באופן אבסורדי, בזמן שכל הדתות האחרות רק עושות ימים ולילות ומשקיעות ממון רב כדי לצרף לשורות מאמיניהם את כל מה שזז, הרי שחז"ל אמרו את ההיפך הגמור. כשמגיע גוי להתגייר בבית דין כשר (שפועל על פי דין תורה ולא על פי ציפי לבני) הם עושים ככל שביכולתם כדי לצנן את התלהבותו. כשיהודי או מוסלמי אומר לכומר שהוא רוצה להתנצר, הוא מוכן לשכב לכבודו על הארץ וללקק את כפות רגליו, אולם כשאותו כומר יגיע לרב על מנת להתגייר, הרב ידחה אותו בהלוך ושוב במשך תקופה ארוכה עד שיואיל לגיירו.
ומי שמחפש פלוקלור? ריגושים?
ילך לו למקום אחר. שם ימצאם בשפע.