יש אלוקים, פרק ה' - מה חשב איינשטיין

מאת: נח גוטמן | 3/11/2012 בקורת ספרים

בפרק הראשון בספרו מקדיש דוקינס התייחסות נרחבת למדי לשאלה האם איינשטיין היה מאמין או לא.

האמת, שאני לא רואה ענין גדול בעיסוק הזה. ממש לא מעניים אותי מה בדיוק חשב איינשטיין, למרות שכפי הנראה איינשטיין אכן היה מאמין במציאות הבורא, וכמוהו מדענים רבים. אבל אותי זה לא כל כך מעניין. אינני חושב שמי שיודע להסתכל על גבישים יכול להביע דעה בנושא מציאות הבורא יותר מאשר רופא, עורך דין, איש עסקים, או פוליטיקאי.

בדפים אלו חושף דוקינס את בורותו העצומה. דוקינס טוען שאיינשטיין לא באמת האמין בקיומו של אלוקים אמיתי, חי וקים, אלא השתמש במושג אלוקים בתור משהו סמלי, כדי להביע את התפעלותו ממבנה הטבע. (אני מקוה שלזה הוא מתכוין, אם הוא בעצמו הבין את הבלה הבלה שכתב).

מהי הראיה שדוקינס מביא לדעתו?

דוקינס מצטט באריכות רבה את הפולמוס שהתפתח סביב התבטאותו של איינשטיין שאמר "אינני מאמין באלוקים אישי". הוא טורח להעתיק את התגובות הנזעמות של אנשי הכנסיה, את המכתבים הכעוסים ששלחו לאיינשטיין. כאילו שזה קשור במשהו לנושא המדובר.

מה שמגוחך כל כך בשימוש שעושה דוקינס במשפט המדובר, היא העובדה שדוקינס כנראה אינו מבין מה הפירוש המילולי של "אלוקים אישי". המושג אלוקים אישי שימש בצורות שונות את איינשטיין בהתבטאויות אחרות. אלוקים אישי הוא אלוקים שברא את העולם וממשיך להתערב בנעשה בו. זהו אלוקים שמנהיג את ברואיו, שומע את תפילותיהם, ונענה לבקשותיהם. בזה איינשטיין בחר שלא להאמין.

האם זהו אתאיזם? אתאיסט לא אומר "אינני מאמין באלוקים אישי", אלא אינני מאמין בשום מציאות רוחנית". גם אדם שמשתמש במילה אלוקים בתור מטאפורה בלבד, איננו אומר את המשפט המדובר.

האם באמת זה מה שחשב איינשטין? אינני יודע, וזה לא מעניין אותי. מילא כשמדובר על מציאות הבורא יש לאיינשטיין את הכלים לברר את הנושא יותר מסתם איש פשוט, אבל לבוא ולקבוע האם אלוקים מתערב בבריאה? וכי איינשטיין הוא היועץ של הבורא לענייני ניהול הבריאה?

הנה לנו רשימת הציטוטים של איינשטיין בנושא האלוקים מתוך ויקיצטוט -

• "יש עדיין אנשים שאומרים שאין אלוהים, אך מה שבאמת מכעיס אותי הוא שאותם אנשים מצטטים אותי על מנת לתמוך בעמדתם"
• "לדעתי הרעיון של אלוהים אישי הוא ילדותי. יכולים לקרוא לי אגנוסטיקן, אך אני לא שותף לרוח הלוחמת של האתאיסטים, שהתלהבותם נובעת בעיקר מהפעולה הכואבת של שחרור כבלי ההטפה הדתית שקיבלו בנעוריהם"
• "צירוף מקרים הוא הדרך של אלוהים להישאר אנונימי."
• "ערמומי הוא האלוהים, אך לא רשע."
• "אני רק רוצה לדעת מה אלוהים חושב. השאר הם פרטים קטנים."
• "אלוהים נתן לאדם שתי אזניים ופה אחד כדי שנקשיב יותר ונדבר פחות."
• "ראוי שנחלוק כבוד לכל אדם – כאישיות, אך לא כאלוהים."
• "המילה 'אלוהים' היא בעבורי שום דבר פרט לתוצר של חולשה אנושית, והתנ"ך הוא אוסף של אגדות נכבדות אך עדיין פרימיטיביות – ואף על פי כן ילדותיות." ~ מתוך כתבה בעיתון הארץ^[1]
• "אינני מאמין באלוהי התיאולוגיה, שמעניק פרסים לטובים ומעניש את הרעים. אלוהים שלי יוצר חוקים שדואגים לכך. עולמו אינו נשלט על ידי משאלות שוא, אלא על ידי חוקים בלתי משתנים." ~ מתוך כתבה בעיתון הארץ^[1]
• "אני מאמין באל של שפינוזה, המגלה את עצמו בהרמוניה של כל הקיים, אבל לא באל המעסיק את עצמו בגורלם ובמעשיהם של בני האדם." ~ מתוך "כמו שאיינשטיין אמר", עמוד 134
• "הרעיון של אלוהים אישי נראה לי כמו מושג אנטרופומורפי שאיני יכול להתייחס אליו ברצינות. כן איני יכול להעלות בדעתי רצון או יעד המצויים מחוץ למעגל הקיום האנושי. השקפותי קרובות לאלו של שפינוזה: התפעלות מן היופי ואמונה בפשטות הלוגית של סדר והרמוניה, שאנחנו יכולים לקלוט בצניעות הראויה ורק באופן בלתי מושלם." ~ מתוך "איינשטיין והדת", עמוד 92
• "הרעיון של אלוהים אישי הוא זר לי לגמרי, ואפילו נראה נאיבי." ~ מתוך "אלברט אינשטיין, הצד האנושי"
• "אינני יכול להבין את הרעיון של אל פרסונאלי, המשפיע במישרין על מעשיהם של בני־אדם." ~ מתוך "אלברט אינשטיין, הצד האנושי"
• "אינני מנסה לדמיין אלוהים אישי. די לי לעמוד אחוז יראה נוכח מבנהו של העולם, ככל שהוא מתיר לחושים הלא־מספיקים שלנו להעריך אותו." ~ מתוך "אלברט אינשטיין, הצד האנושי"

הבנתם?

אני לא, וכנראה שגם איינשטיין לא החליט בדיוק.

ודוקינס?

הוא כנראה גם לקרוא אינו יודע, כדרכם של אתאיסטים צרי אופקים.

האגדה מספרת, שכשביאליק פגש את הרוגוצ'ובר, הוא יצא בהתפעלות והכריז שמהמוח שלו אפשר לגזור שלושה איינשטיינים. כשסיפרו את הדבר לרוגוצ'ובר, הוא נענה "אכן כן, ומהשאריות אפשר לגזור עוד כמה עשרות ביאליקים....".

אני חושב שאחרי שיגמרו לגזור את הביאליקים, ישארו אי אלו פירורים, ומהם יוכלו לייצר עוד כמה מאות דוקינסים.