שנתיים להדוס - לדרכו של האתר
בימים אלו ממש מלאו שנתיים ימים לאותו יום שבו קיבלתי את ההחלטה על הקמת האתר... בהזדמנות זו ברצוני לשתף את ציבור הגולשים במשהו שעיצב במידה רבה את דרכו של האתר.
היה זה ביום אחד, מספר ימים לאחר שהאתר עלה לאויר, נפל לידי ספר שנכתב על ידי הרב יצחק ירוחם ברודיאנסקי, משגיח בישיבת קול תורה. הרב ברודיאנסקי הוא מגדולי תלמידיו של ר' יחזקאל לוינשטין, שהיה משגיח בישיבת פוניבז' וממעצבי דמותו של עולם התורה בארץ ישראל.
פתחתי את הספר ודפדפתי פה ושם, והנה נפלו עיני על סיפור מאד מעניין.
הגאון רבי ירוחם ליבוביץ', היה מנהל רוחני בישיבת מיר באירופה. הוא היה אחד מהאישים הבולטים ביותר בתנועת המוסר הליטאית. אחד מתלמידיו בישיבת מיר קיבל משרה של מנהל רוחני בישיבה מסוימת בארצות הברית. המצב הרוחני בארה"ב של אותם ימים היה ירוד ביותר, בודאי ללא כל השואה לכבשני התורה והיראה של ישיבות ליטא. יום אחד, הגיע התלמיד לביקור אצל רבו הגדול, ששאל אותו איזה רעיונות הוא נוהג לומר לבחורים האמריקאים. התלמיד החל לענות בהתנצלות מרובה, שהמצב הרוחני בארה"ב שונה לחלוטין מזה שבאירופה, ולכן הוא אינו יכול למסור לתלמידיו את אותם רעיונות ששמע מרבו בישיבת מיר. לא כל רעיון שמתאים לבחורים הרציניים והלמדנים של מיר מתאים לבחורים האמריקאים, שחיו בסביבה ירודה מאד מבחינה תורנית. כששמע ר' ירוחם את הדברים, הוא הזדעק, ואמר לתלמידו - "מה שמתאים לבחורים באירופה מתאים גם לאלו שבאמריקה, רק בכלים אחרים. אתה צריך למסור את אותם רעיונות, רק בעטיפה שונה. רעיונות ישנים, בעטיפה מודרנית. רעיונות כבדים, בעטיפה קלילה".
ר' ירוחם ליבוביץ'
הסיפור הזה מהוה עבורי תמרור חשוב מאד שמנחה אותי על כל צעד ושעל בנושאי האתר. יש פה הגדרה ברורה ביותר. הרי מה שאני עושה, ומה שכל חרדי שמסתובב ברשת עושה, זה בדיוק מה שעשה אותו תלמיד של ר' ירוחם. אנחנו כולנו בוגרי ישיבות. את האוירה של הישיבה, את הרעיונות הכבדים, קשה מאד להעביר כצורתם לאינטרנט הקליל והשטחי, לאנשים שנמצאים על פלנטה אחרת. ולכן, אין ברירה, וחייבים לשנות את הסגנון, את הסיג והשיח. אולם, מה שצריכים לשמור זה את הקו, את הדרך, את המהות הפנימית. אסור לתת לעטיפה החדשנית להשפיע על התכנים העתיקים. זהו קנקן חדש, אבל מלא ישן. המלאכה הזו אינה פשוטה. אין דבר יותר קל מאשר לייצר תורה חדשה, מודרנית, עכשוית, מתאימה לכל הילך רוח מזדמן ולכל אופנה ברת חלוף. החוכמה היא לומר את האמת כמות שהיא, ללא כחל ושרק. לא לקרב את התורה אלינו, אלא לקרב אותנו אל התורה.
יהי רצון שנזכה להמשיך לעשות את מה שנכון, ולומר את מה שאמת.