שנתיים להדוס - לדרכו של האתר

מאת: נח גוטמן | 3/7/2013 על דא ועל הא

בימים אלו ממש מלאו שנתיים ימים לאותו יום שבו קיבלתי את ההחלטה על הקמת האתר... בהזדמנות זו ברצוני לשתף את ציבור הגולשים במשהו שעיצב במידה רבה את דרכו של האתר.

היה זה ביום אחד, מספר ימים לאחר שהאתר עלה לאויר, נפל לידי ספר שנכתב על ידי הרב יצחק ירוחם ברודיאנסקי, משגיח בישיבת קול תורה. הרב ברודיאנסקי הוא מגדולי תלמידיו של ר' יחזקאל לוינשטין, שהיה משגיח בישיבת פוניבז' וממעצבי דמותו של עולם התורה בארץ ישראל.

פתחתי את הספר ודפדפתי פה ושם, והנה נפלו עיני על סיפור מאד מעניין.

הגאון רבי ירוחם ליבוביץ', היה מנהל רוחני בישיבת מיר באירופה. הוא היה אחד מהאישים הבולטים ביותר בתנועת המוסר הליטאית. אחד מתלמידיו בישיבת מיר קיבל משרה של מנהל רוחני בישיבה מסוימת בארצות הברית. המצב הרוחני בארה"ב של אותם ימים היה ירוד ביותר, בודאי ללא כל השואה לכבשני התורה והיראה של ישיבות ליטא. יום אחד, הגיע התלמיד לביקור אצל רבו הגדול, ששאל אותו איזה רעיונות הוא נוהג לומר לבחורים האמריקאים. התלמיד החל לענות בהתנצלות מרובה, שהמצב הרוחני בארה"ב שונה לחלוטין מזה שבאירופה, ולכן הוא אינו יכול למסור לתלמידיו את אותם רעיונות ששמע מרבו בישיבת מיר. לא כל רעיון שמתאים לבחורים הרציניים והלמדנים של מיר מתאים לבחורים האמריקאים, שחיו בסביבה ירודה מאד מבחינה תורנית. כששמע ר' ירוחם את הדברים, הוא הזדעק, ואמר לתלמידו - "מה שמתאים לבחורים באירופה מתאים גם לאלו שבאמריקה, רק בכלים אחרים. אתה צריך למסור את אותם רעיונות, רק בעטיפה שונה. רעיונות ישנים, בעטיפה מודרנית. רעיונות כבדים, בעטיפה קלילה".

 

                                                                    
                                                         קובץ:Yeruchom Levovitz.JPG  
 

                                                                                                             ר' ירוחם ליבוביץ'

 

הסיפור הזה מהוה עבורי תמרור חשוב מאד שמנחה אותי על כל צעד ושעל בנושאי האתר. יש פה הגדרה ברורה ביותר. הרי מה שאני עושה, ומה שכל חרדי שמסתובב ברשת עושה, זה בדיוק מה שעשה אותו תלמיד של ר' ירוחם. אנחנו כולנו בוגרי ישיבות. את האוירה של הישיבה, את הרעיונות הכבדים, קשה מאד להעביר כצורתם לאינטרנט הקליל והשטחי, לאנשים שנמצאים על פלנטה אחרת. ולכן, אין ברירה, וחייבים לשנות את הסגנון, את הסיג והשיח. אולם, מה שצריכים לשמור זה את הקו, את הדרך, את המהות הפנימית. אסור לתת לעטיפה החדשנית להשפיע על התכנים העתיקים. זהו קנקן חדש, אבל מלא ישן. המלאכה הזו אינה פשוטה. אין דבר יותר קל מאשר לייצר תורה חדשה, מודרנית, עכשוית, מתאימה לכל הילך רוח מזדמן ולכל אופנה ברת חלוף. החוכמה היא לומר את האמת כמות שהיא, ללא כחל ושרק. לא לקרב את התורה אלינו, אלא לקרב אותנו אל התורה.

יהי רצון שנזכה להמשיך לעשות את מה שנכון, ולומר את מה שאמת.

תגובות

כי זה שנתיים הרעב בקרב הארץ,,,

פיני | 1/9/2012 7:02:25 PM

ועוד חמש שנים אשר אין חריש וקציר, וישלחני אלוקים לפניכם לשום לכם שארית בארץ, ולאחיות לכם לפליטה גדולה.
הדוס, מה לך כי תפנה אל חילונים החיים מיגיע כפיהם, לעזוב את עולמם, את עבודתם, ולעבור ללמוד בישיבות הקדושות כדרך אחיך החרדים, אשר חיים בעוני מכספי צדקה, ופעמים עד רעב ממש, בגלל שאין אצלם חריש וקציר., כלך לך אצל אחיך החרדים, ואמור להם כי עוד חמש שנים רעב לפחות, במיוחד אם לפיד יצליח, תציע להם לא רק לגור בחריש, אלא גם לעסוק בכל המלאכות המכבדות בעליהן כדי להחיות להם לפליטה גדולה. כן תאמר להם שינהגו כפי שיוסף הצדיק נהג, והביא ילדים בטרם תבוא שנת הרעב, כי לפני שמביאים ילדים יבדקו האם יכולים לפרנסם,ולא יחנכום לחיות מצדקה.. אם את הדבר הזה תעשה, וצוך אלוקים ויכולת עמוד, וגם כל העם החרדי הזה על מקומו יבוא בשלום.

תגובת הדוס: זה מה שאתה מבין. בראש שלך יש רק דבר אחד בחיים - כסף כסף כסף.
די, מספיק. תפסיק לדבר כל היום על פרנסה. תוציא את הראש מהפרוסת לחם שנתקעת בה.

המהר"ל בודאי מקובל עליך.

פיני | 1/9/2012 9:36:53 PM

הנה מה שמסביר מדוע על מי שחי מיגיע כפיו נאמר אשריך בעולם הזה , וטוב לך בעולם הבא, ואילו על ירא ה' נאמר רק אשריך בעולם הזה . ברור שגם הירא ה' זוכה בעולם הבא, אלא שלא טוב לו כי חי בעולם הזה מצדקה, והנשמה התרגלה לחיות מצדקה, ובעולם הבא לא קיים צדקה, לכן לנשמה לא טוב. אולם מי שחי מיגיע כפיו בעולם הזה, טוב לנשמתו גם בעולם הבא.

תגובת הדוס: די!!!!!!
תעביר נושא. לא משעמם לך?

כל הכבוד. תמשיך בעבודה הנהדרת.

עדן | 1/9/2012 11:35:59 PM

אני חילונית, שלמדה דרך האתר הנפלא להכיר את החרדיות מזווית שונה, אינטליגנטית, דעתנית, משכילה, עמקנית, רציונלית, ערכית, ואמיתית.

תגובת הדוס: תודה.

אם אין קמח

אלעזר בן עזריה | 1/10/2012 5:24:46 AM

אין תורה

תגובת הדוס: ואם אין תורה אין קמח.
היום בארץ ישראל יש מספיק קמח, מה שחסר זה בעיקר תורה.

"ללא כחל" - הבנתי

| 1/10/2012 6:45:19 PM

אבל מה קשור כאן שרק?
(הסרט הרביעי נפלא אגב).

תגובת הדוס: גם הפעם לא הבנתי.

יישר כח לדוס, שימשיך בכל הכח

מישהו | 1/10/2012 6:57:01 PM

אני חייב לומר, אין לכם מושג עד כמה זו עבודה קשה (קושי נפשי) לכתוב מאמרים אמיתיים ואח"כ לעמוד מול ים של תגובות לעגניות שמשרות תחושה של זילזול בצדק של הדברים.

אנו צריכים להחזיק טובה לדוס על כך שמוכן לעשות זאת, לטובת עם ישראל, כדי לזכות בניו של הקב"ה להכיר קצת את אור האמת.

בעניין "ללא כחל ושרק"

| 1/11/2012 9:59:11 AM

הכוונה הייתה ללעוג לחוסר היכולת של הכותב לבצע הגהה על מאמריו וכתיבת "שרק" בשגיאת כתיב,

ואח"כ מצאתי כי לביטוי יש כיום 2 הצגות ב"ש" וב"ס" - ודווקא ההצגה ב"ש" כפי שרשמת היא השורש המקורי.
כך שהלעג עובר כולו עלי במקרה זה.

התנצלות.

ועל זה נאמר

יואב | 1/11/2012 10:34:01 PM

מודה ועוזב ירוחם.

ולפני שתתווסף פה בדיחה על ירוחם, אופקים או שדרות, אציין שאני דווקא מעדיף את שרק הראשון.