מדע, כלכלה, ופוליטיקה
הפרופיסור הישראלי דן שכטמן כנראה הרגיש מדי טוב על בימת הנאומים בטקס קבלת פרס נובל על עבודתו החשובה. אכן, היו לו סיבות טובות מאד להרגיש טוב. הבנאדם הצליח להגיע לפסגת ההצלחה בתחום עיסוקו. הוא מימש את חלומו של כל איש מדע נחשב.
אולם, ההרגשה הטובה על הבמה גרמה לפרופסור הנכבד לומר כמה משפטים שאינם קשורים לתחומי עבודתו כלל. במשפטים אלו ייצג הפרופסור את הגישה המקובלת בקרב חסידי המדעניזציה בנוגע להשפעתו של המדע הממוסד על השגשוג החומרי - כלכלי.
הוא אמר כך -
"...לפיכך, מחובתנו כמדענים לקדם את החינוך, את המחשבה הרציונלית ואת הסובלנות. בעולם האמיתי הפוליטיקאים מחליטים עבורנו, אבל עלינו להשגיח עליהם כל העת. עלינו לעודד את בני הנוער המשכילים להפוך ליזמים בתחום הטכנולוגי. מדינות שיטפחו את הידע הזה ישרדו במשברים פיננסיים וחברתיים. הבה נקדם את המדע וכך ניצור עולם טוב יותר עבור כולנו."
הבה נבדוק את ההיטוריה ונראה האמנם כן? האם מדינות שהשקיעו יותר תקציבים בהשכלה הגבוהה הגיעו להישגים כלכליים יותר גדולים והצליחו "לעמוד טוב יותר מול משברים"?
ארצות הברית
הפריחה הגדולה של הכלכלה האמריקאית התרחשה בחצי המאה שקדמה למלחמת העולם הראשונה. באותה תקופה, מרכז המדע והתרבות העולמי היה דוקא במערב אירופה. בזמן שהגרמנים והבריטים היו עסוקים בפיענוח סודות הבריאה, היו האמריקאים עסוקים בצבירת כסף. הם לא היו פרופסורים גדולים, הם לא חיפשו עצמות של חתולים במעבה האדמה, אבל בהחלט ידעו להקים מפעלים ולעשות ביזנס. רק לאחר מלחמת העולם השניה, אחרי שאירופה הפכה לאיי חרבות עשנית תפסה ארה"ב את המקום הראשון בתחומי המדע. כלומר - המדע לא הביא את הכלכלה, אלא להיפך.
סין
מישהו שמע משהו על המדע בסין? ברשימת זוכי פרסי נובל נמצאת סין במקום שולי למדי ביחס למדינות המערב. ובכל זאת הדבר אינו מפריע לסינים לייצר נעליים, מזגנים, מברשות שיניים, ומה לא. לצחוק על המערב בפה מלא. באותה שעה שפרופסור שכטמן מדבר על כך שהשקעה במדעים מביאה להצלחה כלכלית ועמידה במשברים, מסתבר שהוא נועל לרגליו נעליים שיוצרו במדינה שבה מצב המדעים "בקרשים". ההצלחה הסינית איננה נובעת מהשקעה במדעים, אלא מעבודה של מליארד ומשהו פועלים שחורים, שבקושי יודעים קרוא וכתוב. רק בשנים האחרונות, אחרי שהמימשל הסיני החל להתעשר, הוא החל להשקיע יותר במדעים, השקעה שאולי אולי תניב פרות בעוד חמישים שנה. אולי. שוב אנו רואים - קודם מפעלים, ורק אז מדענים.
גוש האירו
לעומת סין וארה"ב, הרי שאירופה היא היבשת ה"מדעניסטית" ביותר. ממש ערש המדעניזם...
והנה, השגיאה הכלכלית החמורה ביותר מאז הקומוניזם, היתה הקמת גוש האירו, והיא התרחשה דווקא שם, על ידי האירופאים עתירי המדע..
להיכן נעלמו כל הכלכלנים? ומדוע לא הועילו דורות של השקעה עצומה במדעים? איפה כל הגאונים זוכי פרסי נובל? איפה ה"עמידה במצבי משבר"? כל כלכלן זוטר מנתח היום את בעיותיה של אירופה בארשת חשיבות מדופלמת. דורות של כלכלנים ופרופסורים עתידים להתפרנס מניתוחים שונים אודות נפילתו המובטחת (לדעתי) של הגוש. איפה היו כל החכמים לפני עשור?
אני לא מזלזל במדע. חלילה, "חוכמה בגוים תאמין". אבל רבותי, קצת פרופורציה. מדע זה חשוב, אבל יש עוד דברים חשובים.
מדענים מול פוליטיקאים
שכטמן מדבר על כך שעל המדענים "לפקח על הפוליטיקאים".
ואני חושב - אוי ואבוי לנו אם המדענים יתחילו לפקח על הפוליטיקאים. אני רק מנסה לחשוב מה יקרה אם הפרופסורים מבן גוריון ינסו לנהל את המדינה שלנו, אוי לנו. הפוליטיקאים אינם מושלמים. יותר נכון, הם אנשים רגילים מלאי פגמים. ובכל זאת, אני מעדיף שההגה יהיה בידים שלהם ולא בידים של הפיזיקאים. כי אני אינני רוצה להפוך לגביש.