מדע, כלכלה, ופוליטיקה

מאת: נח גוטמן | 11/12/2011 אמונה ומדע

הפרופיסור הישראלי דן שכטמן כנראה הרגיש מדי טוב על בימת הנאומים בטקס קבלת פרס נובל על עבודתו החשובה. אכן, היו לו סיבות טובות מאד להרגיש טוב. הבנאדם הצליח להגיע לפסגת ההצלחה בתחום עיסוקו. הוא מימש את חלומו של כל איש מדע נחשב.

אולם, ההרגשה הטובה על הבמה גרמה לפרופסור הנכבד לומר כמה משפטים שאינם קשורים לתחומי עבודתו כלל. במשפטים אלו ייצג הפרופסור את הגישה המקובלת בקרב חסידי המדעניזציה בנוגע להשפעתו של המדע הממוסד על השגשוג החומרי - כלכלי.

הוא אמר כך -

"...לפיכך, מחובתנו כמדענים לקדם את החינוך, את המחשבה הרציונלית ואת הסובלנות. בעולם האמיתי הפוליטיקאים מחליטים עבורנו, אבל עלינו להשגיח עליהם כל העת. עלינו לעודד את בני הנוער המשכילים להפוך ליזמים בתחום הטכנולוגי. מדינות שיטפחו את הידע הזה ישרדו במשברים פיננסיים וחברתיים. הבה נקדם את המדע וכך ניצור עולם טוב יותר עבור כולנו."

הבה נבדוק את ההיטוריה ונראה האמנם כן? האם מדינות שהשקיעו יותר תקציבים בהשכלה הגבוהה הגיעו להישגים כלכליים יותר גדולים והצליחו "לעמוד טוב יותר מול משברים"?

ארצות הברית

הפריחה הגדולה של הכלכלה האמריקאית התרחשה בחצי המאה שקדמה למלחמת העולם הראשונה. באותה תקופה, מרכז המדע והתרבות העולמי היה דוקא במערב אירופה. בזמן שהגרמנים והבריטים היו עסוקים בפיענוח סודות הבריאה, היו האמריקאים עסוקים בצבירת כסף. הם לא היו פרופסורים גדולים, הם לא חיפשו עצמות של חתולים במעבה האדמה, אבל בהחלט ידעו להקים מפעלים ולעשות ביזנס. רק לאחר מלחמת העולם השניה, אחרי שאירופה הפכה לאיי חרבות עשנית תפסה ארה"ב את המקום הראשון בתחומי המדע. כלומר - המדע לא הביא את הכלכלה, אלא להיפך.

סין

מישהו שמע משהו על המדע בסין? ברשימת זוכי פרסי נובל נמצאת סין במקום שולי למדי ביחס למדינות המערב. ובכל זאת הדבר אינו מפריע לסינים לייצר נעליים, מזגנים, מברשות שיניים, ומה לא. לצחוק על המערב בפה מלא. באותה שעה שפרופסור שכטמן מדבר על כך שהשקעה במדעים מביאה להצלחה כלכלית ועמידה במשברים, מסתבר שהוא נועל לרגליו נעליים שיוצרו במדינה שבה מצב המדעים "בקרשים". ההצלחה הסינית איננה נובעת מהשקעה במדעים, אלא מעבודה של מליארד ומשהו פועלים שחורים, שבקושי יודעים קרוא וכתוב. רק בשנים האחרונות, אחרי שהמימשל הסיני החל להתעשר, הוא החל להשקיע יותר במדעים, השקעה שאולי אולי תניב פרות בעוד חמישים שנה. אולי. שוב אנו רואים - קודם מפעלים, ורק אז מדענים.

גוש האירו

לעומת סין וארה"ב, הרי שאירופה היא היבשת ה"מדעניסטית" ביותר. ממש ערש המדעניזם...

והנה, השגיאה הכלכלית החמורה ביותר מאז הקומוניזם, היתה הקמת גוש האירו, והיא התרחשה דווקא שם, על ידי האירופאים עתירי המדע..

להיכן נעלמו כל הכלכלנים? ומדוע לא הועילו דורות של השקעה עצומה במדעים? איפה כל הגאונים זוכי פרסי נובל? איפה ה"עמידה במצבי משבר"? כל כלכלן זוטר מנתח היום את בעיותיה של אירופה בארשת חשיבות מדופלמת. דורות של כלכלנים ופרופסורים עתידים להתפרנס מניתוחים שונים אודות נפילתו המובטחת (לדעתי) של הגוש. איפה היו כל החכמים לפני עשור?

אני לא מזלזל במדע. חלילה, "חוכמה בגוים תאמין". אבל רבותי, קצת פרופורציה. מדע זה חשוב, אבל יש עוד דברים חשובים.

מדענים מול פוליטיקאים

שכטמן מדבר על כך שעל המדענים "לפקח על הפוליטיקאים".

ואני חושב - אוי ואבוי לנו אם המדענים יתחילו לפקח על הפוליטיקאים. אני רק מנסה לחשוב מה יקרה אם הפרופסורים מבן גוריון ינסו לנהל את המדינה שלנו, אוי לנו. הפוליטיקאים אינם מושלמים. יותר נכון, הם אנשים רגילים מלאי פגמים. ובכל זאת, אני מעדיף שההגה יהיה בידים שלהם ולא בידים של הפיזיקאים. כי אני אינני רוצה להפוך לגביש.

תגובות

מה יותר חשוב ממדע שמקדם מדינות לפריחה כלכלית?

פיני | 11/12/2011 19:23:16

ציינת מדינות שהפריחה הכל כלית לא החלה אצלם בגלל המדע. משום מה שכחת את מדינת ישראל, אשמח מאד לשמוע כיצד התאוריה שלך מתאימה להתפתחותה ושיגשוגה של מדינת ישראל?

תגובת הדוס: יהודים זה משהו שמעל לחוקי הטבע, לטוב ולמוטב.

מאמר מצויין. הסנוביות של המדענים ידועה.

שמחה | 11/12/2011 19:27:44

המדענים פרופסורים, בטוחים שלהם חכמה ותבונה בכל נושא, יותר מאדם רגיל, והם מוסמכים להחליט 'מלמעלה' מה נכון ומה לא.
הרבה התברר שאלה שהיו חלוצי ההתבהמות, ונפצו את המוסר, והינם בעצמם אנשים ירודים, הם המלומדים למיניהם.
מרוב חשיבות וגאווה, הם מגיעים לאטיזם, ומכאן הדרך לתהום קצרה מאוד.
הם מתבטאים על כל דבר, שאין להם צל של מושג, ומבינים בו כמו חתול במרק פרות.
למעט בתחום הספציפי שהתמחו בו, אין להם כל ייתרון על אנשים אחרים, ולפעמים ההפך הוא הנכון.

אני גם חושב ששכטמן מגזים לחלוטין

א.א. יהדות | 12/12/2011 02:09:12

וגם באתר "נשמה יהודית" נכתב מאמר קצת שונה, אבל עובד על אותו עיקרון : http://jewishsoul.co.il/articles/87

עוד נושא שלא הזכרת פה, זה שלעתים המדע הביא רע לעולם - פצצות אטום, ציקלון בי, תאוריה שגורמת לאנשים מסוימים לחשוב שהם בעצם קופים מתקדמים וכו' וכו' וכו'.
אז מי שלא דבק בקב"ה לא יעזור לו כמה הוא יהיה חכם ומדען, בסופו של דבר דווקא מההמצאות הגאוניות שלו יכול לצאת רוע אינסופי.

יהודים מעל הטבע, אבל לפי חז"ל לא במדע.

פיני | 12/12/2011 07:01:40

חכמה בגויים תאמין, תורה בגויים אל תאמין.
כנראה שה' שינה הטבעים בעם ישראל מאז הקמת המדינה, כי כשהיו תחת שלטון גויים, הספיקה התורה בלבד, ומשהוקמה המדינה נזקקה גם למדע, לכן ה' בחסדו שינה הטבעים של עם ישראל. למרות שגם בגלות היהודים היו מדענים מובילים בעולם..

פרופורציות

הריס | 12/12/2011 17:20:24

המאמר משווה מדינות עם תל"ג לנפש של 30,000 דולר ומעלה לשנה למדינות כמו סין עם תל"ג לנפש של 8,000 דולר לשנה.
לא ברור מי בדיוק בסין "צוחק על כל העולם" אך זהו לא האזרח הממוצע. סין אינה שייכת לארגון המדינות המתועשות וסין מספקת אפס תמיכה לפשוטי עמה שחיים ברובם המכריע בשכר אפריקאי ליום עבודה ומשלמים את מחירה הקשה של קבעון המעמדות במדינה דקטטורית. סין היא הכלכלה השנייה בגודלה בעולם למרות שאוכלוסייתה גדולה פי 4 כמעט מהכלכלה הראשונה בעולם ועוד ועוד אפשר להמשיך (מומלץ לעיין באתר ארגון OECD כדי להתרשם בכמה עשרות פרמטרים מרכזיים בחיי האזרח מפגרת סין אחרי המערב).

בעיקר יש להדגיש: סין במתכונתה הנוכחית לא תוכל להגיע להשגי המערב והמשבר האמריקאי שמאיים לפגוע ברווחת האמריקאים או המשבר האירופי העלול להפיל בהדרגה את התמ"ג לנפש בגרמניה מ-36000 דולר לשנה ל-33000 - משבר ללא ספק במונחים מערביים - לעולם לא יהיה מנת חלקה. לעולם יהיה מבחינתה "צרות של עשירים".

אסור להתייחס בעניין זה למדינות אלא לאזרחיהם. פרופ' שכטמן מדבר בדיוק על כך - על העצמת האוכלוסיה והפיכתה לאוכלוסיה יוצרת, יצירתית, משכילה ומעורבת בחזית הכי קדמית של המדע. אלו הדברים שהביאו את המערב להישגיו ודווקא סין היא דוגמה קלסית למה שזוכה פרס נובל הטרי התכוון.

בעניין הפיקוח על הפולטיקאים אני מסכים אם כי אני כרגיל חושד כי הסלידה מהפיזקאים או הביולוגים הוא אוטמטי אצלך ותלוי בדבר.

בעניין ארה"ב שלא עסקה הרבה במדע לפני סוף WW2

בקטנה | 12/12/2011 19:05:59

כל כך הרבה יש לכתוב על המשפט הזה שהוא פשוט ובאופן אוביקטיבי לחלוטין שגוי לחלוטין.

אבל ככה בקטנה - הנה רשימה קטנה של פריצות הדרך המדעיות שהעניקה ארה"ב לאנושות לפני WW2:

הטלפון, הגרמופון, הנורה החשמלית, מצלמת הוידאו, זרם החילופין, המנוע החשמלי, המכונית והמטוס.

אבל עזוב עובדות - ארה"ב בפועל הכריע את מלחמת העולם השנייה. היא עשתה זאת אך ורק בזכות טכנולוגיה ומדע ובזכות זה אבדה מספר חיילים נמוך לעין שיעור (באופן יחסי לצבאה) מכל מדינה אחרת שהשתתפה במלחמה.

אמנם מנגד, בתחילת המאה ה-20 התגלו באירופה תגליות מדעיות משמעותיות ביותר (ובדגש על שנת 1904 - שנת הפלאות של איינשטיין ושות') אבל הטריק הכלכלי החדש שהומצא כאן היום כאילו - עבודה קשה מביאה לשגשוג שמאפשר מחקר ומדע...אוי ואבוי.. מה נאמר - הנייר כנראה באמת סובל הכל.

תגובת הדוס: א. אתה מערבב בין מדענים לממציאים. המדענים אמורים להבין ולחקור את הבריאה, ואילו הממציאים הם סתם אנשים מבריקים. את המדע ניתן לקדם באמצעות מחקרים מאורגנים ומתוקצבים, אך לא את הממציאים. אדיסון, הממציא האגדי, לא למד בבית ספר. הוא היה מוכר חטיפים, וכמוהו רוב הממציאים הגדולים בהסטוריה.
ב. אם תבדוק ברשימת זוכי פרסי נובל תראה בבירור שרק בעשורים האחרונים ממש האמריקאים ממלאים את הרשימות.

תגובה

ערן | 13/12/2011 15:52:06

מאמר חמוד ונכון.

על ההבדל בין ממציאים ומדענים

בקטנה | 13/12/2011 19:16:39

הראשונים עומדים על כתפי האחרונים. בעבר זה היה נכון ב-98% אחוז מהמקרים, היום זו אקסיומה מוחלטת - אך ההפרדה ביניהם כאילו בתחילת המאה ה-20 קם לו בוקר אחד ממציא מבריק ללא שהשכיל על כתבי מדענים וחוקרים קודמים, ללא ששמע מעולם על ניסויים קודמים שבוצעו - אלא פשוט התעורר ויצר "נס" - מכונית, נורה, רדיו, וכו' מגוחך. ההפרדה ההזויה בין מחקר לבין טכנולוגיה שאתה מנסה ליצור פה לא הייתה אפשרית בשום מסגרת בה עמדות דורשות הוכחות ולא יכול כל אחד לכתוב ככל העולה על רוחו ולכן כבר כתבתי שהנייר לצערי סובל הכל.

המתאם המובהק בין השקעה של מדינות במדע, מחקר ופיתוח לבין צמיחה כלכלית עוקבת ידוע כבר מהמאה ה-19 והוכח אינספור פעמים באיספור מחקרים על כל מדינה אפשרית בעולם מאז ועד היום. האמת היא כי הערעור שלך על עובדות מעין אלו שומט את הקרקע תחת האפשרות שלנו לדון כלל בנושא כלשהו כאשר עמלם וקונצנזוס נדיר בין חוקרי חברה וכלכלה במשך 100 שנה מועף על ידך מהמדף ברגע תמורת הגיגים חסרי אחיזה.

ולסיום רציתי רק לציין - ביקשת שאבדוק בעניין פרסי נובל - ובכן פרס נובל לפי בקשתו אלפרד נובל ניתן הן לממציאים והן לתורמי התגליות הגדולות (קרי, המדענים) ולכן לא ברור למה לדעתך דווקא פרס נובל הוא אינדיקטור להתקדמות מדעית (וזאת כמובן לשיטתך לפיה יש הבדל מוחלט בין השניים)...
וממש לסיכום - האמריקאים קטפו בין 1905 ובין 1949 42 פרסי נובל (מקום שני בעולם לאחר גרמניה). מאחר ופרס נובל ניתן בדר"כ באיחור של כ-20-25 שנה לאחר התגלית הייתי צריך לבדוק למעשה עד 1965 בערך. בדיקה כזו מראה שארה"ב מובילה את טבלת המדינות זוכות פרס נובל כבר ב-1965...

תגובת הדוס: א. ממציאים עומדים על כתפי ממציאים, ומדענים על כתפי מדענים.
ב. החילוק בין ממציאים למדענים פשוט ומובן לכל בעל שכל ישר, ולא מצאתי בדבריך תשובה ראציונלית לחיולק פשוט זה.
ג. לא נכון להשוות את ארה"ב לגרמניה, אלא לכל אירופה. כמות התושבים בארה"ב היא יותר מכל מערב אירופה. אתה רק מחזק את דברי.

עצה ידידותית נוספת לדוס

סטודנט בטכניון | 14/12/2011 11:01:16

אני רוצה לחזור שוב על העצה הידידותית שנתתי לך בפעם הקודמת, שכתבת על ההבדל בין ממציאים למדענים: תזכור את הכלל ש"אוויל מחריש חכם ייחשב". אל תדבר על נושאים שאין לך מושג בהם, כי אתה רק מביך את עצמך. מדבריך ברור לחלוטין, שאתה כלל לא מבין מהו מדע. למשל, שמא תועיל להסביר לי, איך היה יכול תומס אדיסון להמציא את הנורה החשמלית, אילו אנשי מדע לא היו מגלים הרבה לפני כן את עצם קיומו של החשמל בטבע ואת הדרכים העקרוניות להפיק ולהזרים אותו? אם אכן אדיסון לא נשען על מדענים, אז למה הנורה החשמלית לא הומצאה עוד בימי הביניים, אלא רק אחרי שהמדענים עשו את התגליות שלהם לגבי החשמל?

תגובת הדוס: א. ישנם המצאות רבות שלא נשענו על שום גילוי מדעי. כך לגבי המכונית, המטוס, ומנוע קיטור.
ב. לגבי נורת החשמל והאלקטרוניקה בכלל, אז החשמל עצמו היה מוכר לאדם עוד מימי קדם. הדרכים להפיק חשמל הלכו והשתכללו עם הזמן כמו כל דבר אחר שנמצא בשימוש האדם, וזה לא מדע.
ג. לא בדקתי מספיק, אבל נדמה לי שהמדען היחיד שאתה יכול לזקוף לזכותו את האלקטרוניקה זה בנימין פרנקלין. אך לידיעתך, פרנקלין עצמו לא למד כלל בבית ספר, קל וחומר שלא באוניברסיטה. אין לו שום קשר למדע הרשמי והממוסד.

בקיצור, אין לך מושג מהו מדע

סטודנט בטכניון | 14/12/2011 14:04:24

איך בדיוק המצאת המטוס לא נשענת על גילויים מדעיים? מה אתה חושב, שהאחים רייט סתם ישבו, גילפו חתיכת עץ וגרמו לה לעוף?
לגבי זה שהחשמל היה מוכר לאדם מימי קדם, אני מאוד הייתי רוצה לראות הוכחות. במה בדיוק ההכרה הזאת הסתכמה?
ומה הקשר לזה שפרנקלין לא למד באוניברסיטה, אלא באופן עצמאי? אתה כנראה לא מבין, ש"מדען" זה אדם שלומד ועוסק במדע. "מדען" זה לא "אדם שלמד באוניברסיטה".

תגובת הדוס: א. אולי תלמד אותי באמת על איזו תגלית מדעית נשענו האחים רייט, שהיו אגב אנשים פשוטים בתכלית וחסרי השכלה?
ב. לגבי החשמל - אני לא יודע, צריך לבדוק, כך זכור לי.
ג. אם פרנקלין הוא מדען אז גם אני פרופסור לאבולוציה ובקורת המקרא.

תשאל כל סטודנט לאווירונאוטיקה

סטודנט בטכניון | 15/12/2011 08:44:54

שיסביר לך את העקרונות הבסיסיים של תעופה.

תגובת הדוס: הכל טוב ויפה, אבל האחים רייט בעצמם לא למדו אוירונטיקה. הם כמעט לא למדו כלום. היום המומחים מנתחים ומשכללים את ההמצאה של שני ה"פרימיטיבים" לבית רייט.

בקיצור, הכינוי ממש לא עוזר.

לא סטודנט בטכניון. | 15/12/2011 10:22:39

וההשמצות של הסטודנט לא משכנעות.

עצה לסטודנט, תיהיה צנוע ורגוע לפני שאתה תוקף, ותבין את הנקודה בלי מלל מיותר.

ביינתים הדוס לא סובל אפילו משריטה קטנה בטיעוניו, במיוחד כשאתה מושך את זה לכיוון של "זילזול במדע", והדוס מוכיח את נקודותיו שוב ושוב.

מכל מקום, אני נהנה מהויכוחים פה באתר.

ישר כוח.

בוודאי שהם למדו, רק לא באוניברסיטה

סטודנט בטכניון | 15/12/2011 10:23:37

אני רוצה להבין משהו, לשיטתך היסטוריון הוא רק מי שלמד היסטוריה באוניברסיטה? ואם אני קראתי בעצמי ספרים בבית, ויודע היסטוריה יותר מההיסטוריונים באוניברסיטה?
אותו דבר פה: זה שהם לא למדו באוניברסיטה לא אומר שהם לא למדו. אם המצאתם לא התבססה על שום גילויים מדעיים, אז למה אף אחד לא המציא את ההמצאה שלהם כבר לפני מאות שנים, ורק אחרי שהתגלו כל העקרונות המדעיים שעליהם מתבבססת התעופה, אז פתאום לאחים רייט היתה הברקה?

תגובת הדוס: א. אז גם אני מדען. בודאי בנושאים של אבולוציה ובקורת המקרא, וכמוני חלק גדול מהמחב"תים, הם לשיטתך כולם מדענים בנושאים שאותם למדו, וסמכותם זהה לזו של המדענים הרשמיים.
ב. בכל מקרה, למדינה אין שום כלים לעודד או לדכא השכלה מהסוג הזה, וגם אם תקציב ההשכלה הגבוהה היה מוכפל ומשולש אף "מדען" נוסף מהסוג הזה לא היה צומח.

האחים רייט

| 15/12/2011 14:09:31

השתמשו במדע (למשל משוואת העילוי, וניסויים במנהרות רוח) ואף תרמו לו (כאשר תקנו שגיאה במשוואת העילוי). אם אתה חושב שאפשר לבנות מטוס ע"י הדבקה של גזרי עץ, אתה טועה.

תגובת הדוס: מקורות?

אם תגלה משהו חדש בתחום מדעי, אתה אכן תיחשב מדען

סטודנט בטכניון | 15/12/2011 15:05:22

וכמובן שמדינה יכולה לעודד השכלה. בדיוק כמו שהיא יכולה לתמוך בישיבות, שהתקיימו הרבה לפני שהיתה מדינה שתתמוך בהן. זה לא קשור לשאלה, אם המדינה צריכה לממן ישיבות או אוניברסיטאות.

תגובת הדוס: אוקיי, אני מיציתי.

מקורות

| 15/12/2011 21:55:44

לגבי האחים רייט, הדף שלהם בוויקיפדיה באנגלית.
לגבי הצורך במדע לתכנון מטוס, נסה ותראה. אני מהנדס אוירונאוטי בהכשרתי.

תגובת הדוס: ראיתי, צודק.
אבל בכל מקרה אין לזה שום קשר למדע הרשמי והממומן על ידי הממשלות.
כיום, אחרי מאה שנה כשהמטוסים השתכללו לעין ערוך, ברור שאי אפשר לתכנן מוס בלי ללמוד כמה שנים טובות.

בהחלט

| 15/12/2011 22:23:05

אבל הסיבה לכך היא שאת הדברים הפשוטים כבר מצאו. ניוטון גילה את תורת הכבידה כשישב תחת עץ ונפל לו תפוח על הראש, לפחות על פי המסורת. את חלקיק היגס מגלים בניסוי שעולה עשרות מיליארדים, נמשך שנים, ומצריך אלפי מדענים. את זה בעלי מפעל לאופניים לא יכולים לעשות.

תגובת הדוס: או כשיפול להם על הראש תפוח קצת יותר גדול. אולי משהו כמו גוש האירו.