ניצוצות לפרשת וירא

מאת: נח גוטמן | 11/11/2011 ניצוצות מפרשת השבוע

איך עושים חסד

בתחילת הפרשה התורה מלמדת אותנו איך עושים חסד כאשר אברהם אבינו מקבל את אורחיו. הבעיה היא שמרוב שאנחנו רגילים לשמוע את סיפורי התורה, אנחנו מסתכלים עליהם בצורה מאד שטחית ואדישה. אבל אם ניקח את הסיפור על אברהם אבינו ונתבונן בו מעט, נראה שמדובר על דרגות של עשיית חסד ברמה שלא תיאמן. אנחנו מכירים הרבה אנשים טובים שאוהבים לעזור, אבל אברהם אבינו היה הרבה יותר מזה. הוא לא חיכה שיבואו לבקש ממנו טובות, אלא ישב בפתח האוהל, אדם זקן בן מאה שנה, יושב ומחפש אורחים, עד שהקב"ה היה צריך להביא לו שלושה מלאכים כדי שלא יהיו חסרים לו האורחים. וברגע שהוא רואה אותם, הוא לא מחכה שיגשו אליו אלא רץ לקראתם. רץ!!! מתי אנחנו רצנו פעם אחרונה בשביל לעשות טובה למישהו אחר? או יותר נכון, לבקש ממישהו לקבל מאיתנו טובה? וכך אפשר להמשיך ולהתבונן בפרשה זו עוד ועוד ולמצוא עוד לימודים רבים בענין של עשיית חסד.

הדוגמא האישית

מה שמעניין עוד בנושא הזה, שהתורה באופן כללי כמעט שלא מצוה על עשיית חסד בצורה של ציווי, מעבר למצוות כמו השבת אבדה וכדומה. המקום היחיד שהתורה מאריכה בנושא זה בסיפורי האבות כשהתורה מתארת את מעשי החסד העצומים שלהם בפירוט רב.

מדוע?

מפני שישנם דברים שבהם הדוגמא האישית יותר חזקה מכל הדיבורים שבעולם. במקום לצוות על האדם לעשות חסד, התורה מציירת מול עינינו את דמותו של האדם השלם, ומראה לנו בבירור - הנה, ככה זה נראה.

עשרה צדיקים בסדום

הקב"ה אומר לאברהם אבינו, שאם היו בסדום עשרה צדיקים סדום לא הייתה נהפכת.

ומה היה קורה אילו אכן היו שם עשרה צדיקים?

היו אומרים שהם פרזיטים.

מילוי הסאה

אנשי סדום רעים וחטאים. הקב"ה מאריך להם את אפו, עד שפתאום ברגע אחד מגיע הסוף.

בענין זה כדאי מאד לדעת את דברי הרמח"ל. אלו דברים שמאירים את העינים בכמה עניינים בתורה, וגם בהבנת מקרים רבים בתולדות העמים.

וכך כותב הרמח"ל  (דרך ה' ב' ג')-

"וצריך שתדע, שגבול ניתן למרשיע עד מתי יניחוהו שיהיה מרשיע והולך בבחירתו הרעה, וכשיגיע לאותו הגבול, הנה לא ימתינו לו כלל וישמד מעל פני האדמה. והוא מה שקראו חז"ל, מילוי הסאה, ומה שאמר הכתוב, במלאת ספקו יצר לו. והנה עד הזמן ההוא אפשר שיצליח וילך מן הטעם שזכרנו למעלה, שהוא לפתוח לו פתח האבדון, והוא מה שכתבו ז"ל, הבא ליטמא פותחין לו. אך כשיגיע לאותו הגבול, כבר הגיע לאבדון ויאבד, והנה אז יחרה אף ה' בו ותפול עליו שואה שיושמד בה"

מראה מול העולם המודרני

אברהם אבינו אומר לאבימלך "רק אין יראת אלוהים במקום הזה והרגוני על דבר אישתי"

לפי מה קבע אברהם אבינו כי לאנשי גרר אין יראת שמים?

מסביר רש"י -

"אכסנאי שבא לעיר על עסקי אכילה ושתיה שואלים אותו, או על עסקי אישתו שואלים אותו? אשתך היא, אחותך היא?!"

אם נציב את דברי רש"י הללו כמראה מול העולם שבו אנו חיים, מה תהיה התוצאה? עדיף לא לדבר...

מעבודת ה' לא מפסידים

אברהם אבינו הולך לשחוט את בנו. הוא הולך להקריב את היקר לו מכל. הוא לא מבין את מעשי ה' אבל הוא הולך בתמימות, הוא מבין שלא הכל הוא יודע. אבל אז, כשהסכין בידו, פונה אליו מלאך מן השמים ואוסר עליו לשחוט את בנו.

מכאן אנו יכולים ללמוד מוסר השכל נורא.

לאדם נדמה שכדי להתקדם בעבודת השם הוא צריך להקריב כל מיני דברים. הוא צריך להפסיד על חלומותיו ושאיפותיו.

אבל מה האמת?

האמת היא שהכל דמיונות בלבד.

בסופו של דבר כשהולכים עם האמת לא מפסידים שום דבר, ורק מרויחים בכפלי כפלים.

לא זו בלבד שאברהם אבינו לא הפסיד את בנו, אלא שהוא זכה לברכות והבטחות נצחיות, הבטחות שעומדות עד עצם היום הזה לזרעו של אברהם, מול כל הקמים עליהם לכלותם.

תגובות

"עשרה צדיקים בסדום"

פיני | 11/11/2011 13:23:12

"האף תספה צדיק עם רשע?" וכי יעלה על הדעת כי אברהם חושד בה' כי יהרוג צדיקים? ה' עונה " אם אמצא בסדום עשרה צדיקים בתוך העיר" לשם מה התוספת בתוך העיר? וכי איננו יודעים כי מדובר בעיר סדום? אלא לומר לך כי בסדום לא היו כלל צדיקים (פרזיטים), כולם היו רשעים,אלא שהיו מעט שהיו רשעים פחות מהרוב לכן בסדום נקראים צדיקים, בעיר אחרת, רשעים גמורים.

תגובת הדוס: יפה.

ועוד כמה דברים שלמדנו בפרשתנו

שי | 12/11/2011 20:35:42

נמחק.

תגובת הדוס: מצטער מאד. המאמר הזה (להבדיל ממאמרים אחרים) עוסק בדברי התורה הקדושה, ואין פה מקום לדברי הטינופת הללו.

אם אתה הגון מספיק, תעלה את התגובה במקום אחר.

שי | 12/11/2011 22:46:39

אחרת ניתן יהיה להסיק שסתם קשה לך להתמודד עם ביקורת.

תגובת הדוס: מחקתי כבר את התגובה, אתה מוזמן לכתוב את ברפש הנ"ל במקום אחר.
אתה יכול להסיק מה שאתה רוצה, אבל סיבוב קצר באתר זה ילמד אותך שבניגוד לאתרי הכפירה הפחדנים אני אינני מפחד משום ביקורת.

אנשי גרר

מתן | 13/11/2011 12:56:31

לא כל כך הבנתי את פירוש רש"י ואת ההקבלה לימים האלה
תוכל להרחיב?

תגובת הדוס: כשאברהם אבינו הגיע לגרר, שאלו אותו אם שרה היא אשתו. זו הייתה השאלה הראשונה שלהם, ומזה לבד הוא הסיק שהם אנשים מושחתים. עצם העובדה שזה הנושא המרכזי שמעסיק אותם, ומיד כשהם רואים מישהו הם שואלים אותו מי זו ההיא שלידו, זה מראה על הרמה הרוחנית שלהם.
בעולם המודרני לצערנו המצב גרוע עשרת מונים. כמעט שכל התרבות כולה מסתובבת רק סביב נושא אחד בלבד.

איפה אתה רוצה שאעלה את זה?

שי | 13/11/2011 16:08:23

שאתחיל להתקיף את סיפורי ספר בראשית סתם כך?
כשאתה מנסה להראות שהכל מושלם ומוסרי והגיוני, כאן המקום להעלות טיעונים נגדיים.

תגובת הדוס: תעלה את זה פה, בצורת שאלה מכובדת ומנומסת. תורתנו הקדושה איננה צריכה לעמוד מול כל כופר בגובה העיניים.