תגובה לרועי צזנה - 3
ציטוט נוסף של רועי. הפעם מדובר בהצגה מאד חלקית של טיעון הנס, תוך השמטת חלקו המרכזי. ניכר שהכותב מושפע רבות מקריאת חומר לא יהודי, שמשמיט מטיעון הנס את חלקו המרכזי והחשוב ביותר לגבי כמות הצופים כדי להתאימו לדרישות וצרכי הדת הנוצרית.
הנה -
אנחנו יודעים מהספר שמשה עשה ניסים ונצורות. אנחנו יודעים שהוא הפך מטות לנחשים, גרם למים לצאת מהסלע וכל זה. נו, אז מה עוד הוא יכול להיות אם לא נביא?
ובכן, קודם כל כמו שתומר פרסיקו חוקר הדתות כתב כבר, "קיומם של כוחות על-אנושיים אינו מהווה הוכחה לנכונות הטענות שמאחוריהם." כלומר, אפילו אם משה באמת עשה את הדברים שעשה בכוחותיו המיסטיים, אין המשמעות בהכרח שהוא קיבל את הכוחות מהאל. אבל האמת היא שיש פיתרון הרבה יותר פשוט: היסטוריה ורמאות.
בהיסטוריה אני מתכוון שפשוט עבר הרבה זמן מאז הדברים, והאירועים... השתבשו ולבשו צורה מפונפנת יותר מהמציאות. דוגמה טובה למנהג הזה הוא לפאייט רונאלד האברד. זוכרים אותו? ההוא שהמציא את הסיינטולוגיה. הוא שירת במלחמת העולם השנייה, ולפי טענותיו, מאחוריהן עומדת גם הכנסייה הסיינטולוגית, ריפא את עצמו מפציעות שהיו הורגות או משתקות באופן כרוני כל אדם רגיל.
וכל הדברים האלו מקבלים גיבוי במסמכים רשמיים של הצבא!
אה, רגע, לא. לפי הצבא, הוא שוחרר משירות בגלל אולקוס.
איך אפשר להסביר את זה? פשוט מאד: הצבא משקר. אבל בעוד מאה שנים, כשכל הרישומים על החיילים יימחקו בגלל וירוס, ורק כתבי הסיינטולוגיה יועברו מדור לדור על עור פרה, אנחנו כבר יודעים מה יספרו באגדה.
באופן כללי, עד כמה שאני שונא להודות בזה, קל מאד לשטות בבני-אדם. סמית, האברד ואחרים הם רק דוגמאות קטנות למנהיגים כריזמטיים שהצליחו לאסוף קהל של מאמינים מסביבם ולהפוך אותם לדת גדולה ומגובשת. מהבחינה הזו הם דומים לנביא אחר, שנולד בהודו תחת השם סתיה-נרא-יאנה לפני כמעט שמונים שנים.
כבר מגיל צעיר, סתיה-נרא-יאנה לא היה יוצא דופן בכלל. אבל בגיל 14 הוא הבין שהוא מסוגל ליצור ממתקים, סוכריות ותכשיטים מהאוויר הריק. הוא גרם לממתקים ולפרחים להתממש וליפול לרצפה כמתת האל - וכך גם ראו אותם האנשים שמסביבו.
ובכן, לא כולם ראו את המצב כך. אביו סבר שבנו יצא מדעתו במקרה הטוב, או מרמה את כל בני הכפר במקרה הרע. הוא הרים מקלו על הנער בן ה- 14, אך סתיה-נרא-יאנה לא נרתע, והכריז כי הוא גלגולו של הקדוש סאי בבה שנפטר שמונה שנים לפני הולדתו. אביו לא אהב גם את ההכרזה הזו, אך סאי בבה שנולד מחדש הכריז כי אין לו עוד קשרים משפחתיים בעולם זה, ויצא לדרכו בעולם הגדול. חסידיו הצטרפו אליו, ומספרם הלך וגדל עם השנים. הם הגיעו בהתחלה בשל הקסמים שביצע, אותם ראו כעדויות ממשיות לכוחותיו האלוהיים על פני האדמה. הוא שלף עבורם פסלונים מקושטים באבני-חן, או מטפחות עליהן היו רקומים שמותיהם של המאמינים. הוא זימן ופיזר מעל המאמינים את הויבהוטי,ענן של אפר קדוש. הם מרחו את האפר על פניהם בתקווה להתקרב לקודש, וערבבו אותו עם מי שתיה כדי לטפל בבעיות עיכול. ותהילתו של סאי בבה רק הלכה וגדלה.
כל אלו הינם קסמים מעניינים. מעניינת לא פחות העובדה שהוא נתפס מספר פעמים בצילומי וידאו שחושפים היטב את זריזות הידיים שלו בהילוך איטי. ועדיין, המאמינים ממשיכים להאמין.
מה היו המסרים של סאי בבה? ובכן, לא הרבה. את המסרים שלו אפשר למצוא בכל ספר של עזרה עצמית. תאהבו, תקבלו אהבה, תתנו אהבה. בקיצור, אהבה. אה, והוא גם אלוהים. ואם יש דבר אחד שאלוהים אוהב יותר מאהבה, זה כסף. אז תנו כסף לסאי בבה.
סוף ציטוט.
ובכן -
הכותב משמיט (בשוגג, אני מקווה) את החלק המרכזי ביותר של טיעון הנס של היהדות.
מכל הדתות שבעולם, מתוך כאלף דתות שום דת לא הצליחה ליצור מיתוס של נס שאירע לעיני מיליוני אנשים שהמשיכו להאמין בנס זה ולהעבירו מדור לדור. (לגבי הנצרות יעוין כאן - http://thedos.co.il/Article.aspx?Article=81)
בכל הדוגמאות שרועי יכול להביא, ואם הוא מאד ירצה אני יכול לעזור לו למצוא חבילות חבילות של דוגמאות כאלו, המכנה המשותף לכולם שמדובר בקהל צופים מצומצם ביותר, ובמעשים קצרצרים שיכולים להיעשות בזריזות ידים כמו כל קוסם מצוי. שום קוסם זריז אינו יכול לפרנסם אומה שלימה במדבר, ולהעביר אותם בין גזרי ים סוף.
הכופר טוען ש - "בהיסטוריה אני מתכוון שפשוט עבר הרבה זמן מאז הדברים, והאירועים... השתבשו ולבשו צורה מפונפנת יותר מהמציאות. "
אז אולי יביא לי הכופר ולו דוגמא אחת בודדת לסיפור היסטורי שאירע לפני אומה שלמה, כמו מלחמה גדולה, שלבשה במשך השנים צורה ניסית? אין דברים כאלו. נקודה.