אתגר מליון הדולר של רנדי - הבלוף הגדול

מאת: הדוס | 05/03/2011 אמונה ומדע

לאחרונה העלו פה מספר גולשים את הנושא של "האתגר של רנדי". הקרן ע"ש רנדי מציעה החל משנת 1996 פרס של מיליון דולר, למי שיצליח להוכיח את קיומם של כוחות על טבעיים באמצעות ניסוי. האתגר שאותו מציגה הקרן מוצג פעמים רבות על ידי האתאיסטים כהוכחה ניצחת לכך שאין בעולם כוחות כלשהם מלבד הכוחות הגשמיים של עולם החומר.

כאשר יהודי מנסה למצוא כוחות על טבעיים בעולמינו, הוא אינו זקוק לעשות ניסויים, הוא אינו נזקק לשירותיהם של בעלי כוחות שונים ומשונים, שרובם ככולם שרלטנים ושקרנים, נוכלים ורמאים. הוא אינו צריך להעיף מבט על כל מיני מכשפים ורואים בכוכבים, לא על נזירים קשוחים בהרי ההימליה, ולא על שיטות של שבטים פראיים עובדי אלילים. כל מה שהיהודי צריך לעשות זה לפתוח את התנ"ך ואת ספרי ההיסטוריה. ללמוד היטב ולחשוב על אירועים חסרי הגיון כמו השואה, ולהשוות אותה לנבואות התורה. אם הוא מנהל את חייו על פי רצון התורה, הוא יכול לראות את השנחת הבורא על כל צעד ושעל. אדם שמקיים את התורה ברצינות, הקדוש ברוך הוא עוזר לו ללכת בדרך שבה בחר. זוהי עובדה ברורה, באותות ובמופתים.

אבל, כל הדברים הללו אין בהם כדי להכחיש את העובדה שישנם כוחות על טבעיים בעולם. למרות שרוב ככל בעלי הכוחות למיניהם הם שרלטנים חשוכים, אבל עדיין ישנם תופעות פרה - נורמליות שאינם ניתנות להכחשה, כמו סיאנסים ומוות קליני.

אז מהי שיטת העבודה של הקרן על שם רנדי?

כדי להבין איך עובדת המערכת, עלינו ללמוד את תנאי הגשת הבקשה והזכיה בפרס.

הנה ציטוט מויקיפדיה -

תנאי האתגר קובעים כי על קורא התיגר, אשר טוען שביכולתו להוכיח את קיומה של תופעה על־טבעית, להגיע להסכמה עם הקרן על נוהל לעריכת הבדיקה הניסויית של אמיתות טענתו, להדגים בניסוי מקדים (שעל טיבו הסכימו גם קורא התיגר וגם רנדי) שקיים סיכוי סביר לכך שטענתו אמיתית, ולבסוף להדגים את אמיתות טענתו בניסוי תחת תנאים מבוקרים מדעית בפני עדים נייטרליים.

בהמשך מצוין נתון חשוב מאד, שעל פיו כל הבקשות שהוגשו עד היום נפלו כבר בשלב הראשון.

מי שקורא ברפרוף את התנאים, עלול לחשוב שמדובר בתנאים הגיוניים.

עכשיו בואו נחשוב.

לפי התנאים הללו, מי הוא זה שקובע בשורה התחתונה את תנאי הניסוי, בשלב הראשון והקריטי?

התשובה האמיתית -

מנהלי הקרן. הם, ורק הם, ולא אף אחד אחר!!!!

הניסוח על "הסכמה בין הקרן למגישי הבקשה" הוא ניסוח מטעה. הרי מה קורה אם לא מגיעים להסכמה? הכסף נשאר אצל אנשי הקרן. המשמעות - אך ורק מנהלי הקרן הם המחליטים.

עכשיו בא נניח שאני מגיש בקשה, והקרן דורשת תנאים לא הגיוניים. האם אני יכול לתבוע אותם בבית משפט.

התשובה - לא!!!

בתקנון כתוב מפורש שעלינו להגיע להסכמה. אם אני לא אכנע לדרישות של מנהלי הקרן - אין לי מה לעשות.

בשיטה הזאת, יכולים מנהלי הקרן להפיל כל יוזמה שאינה נוחה להם. אני יכול להפיל כל ניסוי שאמור להוכיח כל תיאוריה מדעית, אם יתנו לי להחליט מה הם תנאי הניסוי, על פי כל גחמותי ושגיונותי.

ומי הם מנהלי הקרן שעל שיקול דעתם יקום דבר?

מנהלי הקרן הם כמובן אתאיסטים צרי אופקים, אנשים שקידשו את חייהם למלחמה בדת ובאמונה.

האם הם נאמנים?

האם יש למישהו צל של ספק לגבי רמת הנאמנות והאובייקטיביות שלהם?

תארו לעצמיכם שיקום גוף שמטרתו לשפוט את משה קצב, ואותו גוף יהיה מורכב מאשתו, בניו ובנותיו. נשמע לכם הגיוני?

נקודה נוספת.

בשלב האחרון של הניסוי, לפתע פתאום נזכרו הנוכלים שישנו צורך קריטי בנוכחותם של "עדים נייטרליים".

נשאלת השאלה -

מדוע אם כן ה"עדים הנייטרליים" מופיעים אך ורק בשלב השני ולא בשלב הראשון, שהוא הרבה יותר קריטי, ובו נפלו עד היום כל ההצעות כולם?

התשובה האמיתית פשוטה מאד.

איש לא יוכל להוכיח את עובדת היות השואה, אם הגוף המחליט יהיה מורכב משלושת מכחישי השואה הגדולים ביותר.

איש לא יוכל להוכיח את אשמתו של נאשם, אם הגוף המחליט יהיה הנאשם בעצמו.

ואיש לא יוכל להוכיח את אשמתם של הפלשתינים בהעדר הסכם שלום, אם הגוף המחליט יהיה מורכב משלושת האנשים הנייטרליים ביותר, אבו מאזן, נאסראללה, ואחמדיניג'אד.

למעשה, התקנון כשלעצמו מוכיח את ההיפך הגמור. התקנון המגמתי והמעוות מוכיח למעלה מכל ספק שאנשי הקרן מפחדים מאד מאד מתקנון ישר והוגן. הרי ברור כשמש שתקנון הוגן היה מועיל הרבה יותר למטרת הקרן, מאשר התקנון המחוצף שבו הם משתמשים עכשיו. אז מדוע הם אינם עושים כך?

מדוע הם אינם מכניסים את ה"עדים הנייטרליים" בשלב הקריטי של הניסוי הראשון?

התשובה הברורה -

הם מפחדים.

תגובות

.

ש ש | 06/03/2011 12:36:49

לא מסכים איתך. למיטב זכרוני, היו הרבה אנשים שהגיעו להסכמה על נוהל הניסוי הראשוני, עשו את הניסוי ונפלו.
האם יצא לך לחפש "תשובה נפוצה" לקושיא הזאת אצלם באתר?
לדעתי אתה מדבר מחוסר ידע ומהנחות.

אשמח לתשובה

תגובת הדוס: ברור. גם אני מוכן להגיע עם משוגעים שטוענים ליכולות להוזיז חפצים ושאר הבלים, להסכמות על ניסוי הוגן. הבעיה היא עם דברים אמיתיים כמו סיאנסים.
לגבי הנקודה השניה, אדרבה, תבדוק אתה ותספר לי מה גילית.

נו באמת...

אני | 07/03/2011 20:47:24

מי שטוען שביכולתו להוכיח קיום תופעה על טבעית הוא שצריך להוכיח. ואת הניסוי להוכחת הטענה הוא לא יכול לקבוע בעצמו. אנשי הקרן צריכים ואף חייבים להשתתף בקביעת התנאים של הניסוי. הם בעלי הניסיון בחשיפת נוכלים, ולכן ברור שהם שצריכים להתאים את הניסוי לכך שהוא אכן יבדוק את הטענה באופן מלא.

מה אתה רוצה? שכל נוכל יוכל לקבוע את תנאי הניסוי בו הוא "יוכיח" את טענתו בלי יכולת לאנשי הקרן לבחון אותו כראוי היכן הוא מרמה?

תגובת הדוס: לא.
רק רציתי שיהיו "עדים נייטרלים" בשלב הקריטי באמת, בדיוק מאותה סיבה שאנשי הקרן מבינים שהם נחוצים בשלב האחרון והלא רלוונטי, כדי ליצור תדמית של הגינות.

הדגשה

רון אהרון | 10/03/2012 16:58:08

זה לא שאף אחד לא עבר את שלב ההסכמה עם "הקרן", עברו ועוד איך, אבל אף אחד מהם לא צלח את הניסוי שהוסכם. אבל הניסוי אכן התקיים.

האם תנאי הניסוי היו אובייקטיביים? אם שני הצדדים הסכימו עליהם הייתי מאמין שכן.

אתגר מיליון הדולר זה דרך מעולה להיווכח בשרלטנות של אנשים כמו אורי גלר ואורן זריף - אבל זה טיעון אתאיסטי דיי עלוב.