שרידי איברים - לא הוכחה, אלא פירכה.

מאת: הדוס | 17/01/2011 אמונה ומדע

אחת ההמצאות שאוהבים חסידי האבולוציה להפריח לחלל העולם, זה הרעיון כאילו ישנם בגופו של האדם ושל שאר בעלי החיים כל מיני חלקי איברים שאין להם תפקיד ביולוגי ברור, ואשר על כן הם מהוים הוכחה לכך שהם לא יותר מאשר שרידי איברים מתקופות קודמות.

במאה הקודמת האיברים היותר פופולארים בתחום היו התוספתן, השקדים בגרון, ועצם הזנב. היום כולם יודעים שהשקדים הם חלק מהמערכת החיסונית, לתוספתן יש תפקיד חשוב בשמירת החיידקים היעילים הפועלים במערכת העיכול, ואילו אדם בלי עצם הזנב נידון למאה אחוזי נכות, כי הוא מהוה את הבסיס לשרירי האגן. אי לכך נאלצו חסיד האבולוציה לעדכן את הרשימה בכוחות חדשים וצעירים, של תופעות חדשות שעדיין לא הספיקו להילמד על ידי החוקרים, ולא על ידי הבריאתנים שנואי נפשם. התחום הפופולארי ביותר בשנים האחרונות הוא התחום של הגנום. הדי אן איי מהוה קרקע פוריה מאד לחובבי התיאוריה. היות ורוב רובו של הגנום עדיין מכוסה בשמיכה עבה של חוסר ידע מדעי, לכן הוא מהוה מוקד משיכה חשוב לאתאיסטים חובבי ספקולציות. לאנשים הללו ישנה משיכה עצומה אל המקומות האפלים, אל אותם מקומות שעין המדע עדיין לא שזפה ברמה ניכרת. שם, במקומות האלה, הם יכולים להפעיל את דמיונם ללא הגבלה. שם, כל אבן יכולה להפוך להומיניד, כל שן למפלצת, וכל קטע די אן איי סתום ולא ברור, ל"דנ"א זבל". ממש גן עדן בעולם הזה.

במאמר הזה אינני רוצה להתמקד בשאלה האם ישנם שרידי איברים, אלא בעובדה שאם אכן שרידים כאלה אכן נמצאים הם אינם מהוים הוכחה לאבולוציה אלא פירכא עצומה מאין כמוה.

אם אנחנו ננסה לחשוב לרגע, בואו נניח לרגע שאכן האבולוציה היא אפשרית. אם האבולוציה אכן הצליחה ליצור מנגנונים עצומים ונפלאים כמו העין והאוזן, ועל אחת כמה וכמה מנגנונים בלתי נתפסים כמו מנגנון חילוף החומרים והמבנה הפנימי של התא, הרי שאם כך הכח של האבולוציה הוא כח אדיר מאין כמוהו. האבולוציה הצליחה ליצור מנגנונים יותר מורכבים מכור אטומי, חלליות, מטויסים וכל המנגנונים המורכבים האלה המקיפים אותנו.

עכשיו, בואו נחשוב לרגע, מה יותר מסובך, ליצור איבר או למחוק אותו? נעשה חשבון, מה הסיכוי שיצור ללא רגליים יוולד עם רגליים, לעומת הסיכוי שיצור עם רגליים יווצר בלעדיהם?

אם נעשה חשבון נראה, שכמות המוטציות האקראיות הדרושה לייצירתו של חלבון אחד, יכולה להספיק כדי לנקות את גוף האדם מכל סוגי השאריות האפשריות. אם יוולד יום אחד תינוק עם צלחת של טלוויזיה על הראש, כל העולם יפער את פיו בתדהמה, אבל כשתינוק נולד רחמנא ליצלן ללא עינים, אף אחד אינו מופתע. כדי ליצור חלבון יש צורך באלפי צעדים קטנטנים שבכל אחד מהם חייב להיות תועלת אבולוציונית, דבר שאינו יכול להיות כמובן בשום פנים ואופן, ואילו כדי למחוק את אותו חלבון מעל פני האדמה, אין צורך ביותר מאשר מוטציה אחת אקראית לחלוטין, חסרת תיחכום ומזל משופר.

באותו זמן שהאבולוציה "יצרה" את הציפורן של הזרת, היא הייתה יכולה לחסל עשרות אלפי שאריות מיותרות.

אם כך, איך יתכן שאותה אבולוציה פלאית, שהצליחה ליצור יצירות מופת כמו הנשימה התאית, לא הצליחה לנקות את הגוף מכמה שאריות עלובות מתקופות קודמות?

ואם האבולוציה לא הצליחה במשך עשרות מיליוני שנים לבצע פעולה כל כך פשוטה כמו סילוק התוספתן, כיצד אפשר להעלות על הדעת שהיא הצליחה לבצע פעולות מורכבות בהרבה תוך פרקי זמן קצרים בהרבה?

ובפרט, שלפי הניאודארוויניזם האבולוציה יצרה את כל אותם פלאים במהירות עצומה בקפיצות העצומות שבין סידרה לסידרה, ובין ניתור לניתור הייתה תקופה ארוכה מאד של קיפאון וחוסר התקדמות אבולוציונית, אם כך, מדוע האבולוציה לא טיפלה באותם מטלות פשוטות וקלות בכל אותם תקופות בינים ארוכות וממושכות?

אשר על כן, במידה וישנם איברים מיותרים, זו פירכא עצומה מאין כמוה לתיאוריית האבולוציה.

למאמר זה לא ניתן להגיב